כתבה מאת: רועי אלפסי
אופיר יחזקאלי (38) הוא בן העיר קרית שמונה אשר שב לעיר הולדתו בשנת 2014 לאחר שנים רבות במרכז הארץ. עם הגעתו, ריכז את מיטב כישוריו להצמחת קהילה צעירה גאה ותוססת בעיר. זאת עשה כמנהל מרכז הצעירים בארבע השנים האחרונות. כעת, ולאחר שהוא מרגיש סיפוק רב מעבודתו, יחזקאלי מכריז כי הוא מקים רשימה צעירה לבחירות הקרובות.
על עצמו הוא מספר: “אני נשוי לשני ואבא ליובל (7.5), עומר (5.5) ורני (1.5). נולדתי והתחנכתי בקרית שמונה, החל מהמעון בשפרינצק ועד תיכון דנציגר. מגיל צעיר הייתי מאוד מעורב חברתית בעיר. הקמתי מחדש את מועצת התלמידים בדנציגר ונבחרתי ליו”ר המועצה, במקביל אחראי מתנדבים נוער במד”א ומדריך בתנועת נוער העירונית עיד”ן, אז קראו לה המד”צים. התגייסתי לצה”ל ליחידה שנקראת תיאום פעולות הממשלה בשטחים במשרד הביטחון, יחידה שאחראית על כל הממשל הצבאי והתיאום האזרחי והביטחוני בשטחים“.
אופיר מוסיף כי את שירותו הצבאי עשה בחברון, יריחו ורמאללה. “יצאתי לקצונה והייתי 5 שנים בקבע. חוויתי את התפוצצות הסכמי אוסלו במהלך האינתיפאדה השנייה. בתפקיד האחרון שימשתי כעוזר אישי של ראש המנהל האזרחי ביהודה ושומרון, תפקיד מאוד מאתגר ומורכב, הדורש קבלת החלטות יומיומית, ראייה אסטרטגית מחד וניהול ברמה גבוהה מאידך. כיום אני רס”ן במילואים. נבחרתי כקצין מצטיין ולמרות לא מעט הצעות מהצבא לחתום לטווח ארוך, העדפתי להשתחרר ולהתחיל ללמוד בצורה עצמאית באקדמיה. התקבלתי ללימודי משפטים, גם באוניברסיטה העברית בירושלים וגם בבינתחומי בהרצליה ולבסוף החלטתי ללמוד במרכז הבינתחומי במסלול המשלב שני תארים ראשונים: תואר ראשון במשפטים ותואר ראשון בממשל דיפלומטיה ואסטרטגיה. בסוף שנה ב’ נבחרתי ליושב ראש אגודת הסטודנטים בבינתחומי ושימשתי שם כיו”ר במשך שנתיים. הקמתי חברה כלכלית לאגודה, והפעלתי עשרות מתנדבים ופרויקטים. תקופה מאוד מספקת עם עשייה חברתית רחבה גם בתוך הקמפוס וגם מחוצה לו.“.
עם סיום לימודיו, המשיך אופיר לעבודת התמחות באחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בתל אביב. הוא התמחה בתחום מסחרי ובשוק ההון. הנפקות, גיוס כספים וכו’. הוא עבר בהצלחה את מבחני לשכת עורכי הדין והוסמך כעורך דין. “תקופה מעניינת אבל החלטתי שעריכת דין היא תחום שפחות מעניין אותי“, הוא מסביר.
“המשכתי ללימודי תואר שני במדיניות ציבורית עם התמחות בשיווק. עבדתי בחברת נדל”ן ולאורך כל הדרך הייתי מעורב חברתית בהקמת שתי תנועות- תנועת מתפקדים שקמה בעקבות המחאה החברתית אשר קוראת לצעירים להתפקד למפלגות ולהיות מעורבים אזרחית, ותנועת שינוי כיוון שקמה על ידי צעירים מאצבע הגליל והחלה לפעול לטובת קרית שמונה ואצבע הגליל“.
מה גרם לך לחזור לגליל?
“השירות ביהודה וחברון הוביל אותי למגורים במרכז, תחילה בתל אביב ולאחר מכן בירושלים ובהרצליה. הכרתי את שני, שהייתה סטודנטית ירושלמית מקסימה, ובסוף הלימודים שלי התחתנו, ויובלי, בתי הבכורה, נולדה ולאחר מכן גם עומר. לאורך כל אותו זמן שמרתי על קשר עם המשפחה בקרית שמונה. הגעתי לדנציגר לדבר עם תלמידי תיכון במסגרת פרוייקט דלתות שדוחף את התלמידים ללימודי בגרות מלאים. תמיד הייתי גאה במי שאני ובמקום ממנו באתי. תמיד הצגתי את עצמי כאופיר מקרית שמונה, גם בצבא גם בלימודים בבינתחומי וגם בעבודה, למרות שכבר גרתי במרכז קרוב ל-10 שנים. בשלב מסוים, במיוחד לאחר שהילדים נולדו, אתה שואל את עצמך איפה אתה רוצה שהם יגדלו, אילו ערכים אתה רוצה להקנות להם ובאיזו סביבה אתה מעדיף שהם יגדלו. במקביל, היה לי מוזר לבצע עשייה חברתית בעיר אחרת שהיא לא הבית שלי. אתה מרגיש שאתה לא שייך ותמיד רציתי לחזור הביתה. לשמחתי, שני השתכנעה בסופו של דבר, ואחרי ויתור לא פשוט מצידה, החלטנו לחזור לאצבע הגליל ולקרית שמונה. בדיוק נפתח מכרז חדש של רכז צמיחה דמוגראפית במרכז צעירים, חצי משרת סטודנט, בקושי 3,500 ש“ח לחודש ואני הייתי כבר אבא לשני ילדים בהרצליה. החלטתי בכל זאת להתחיל את התפקיד, למרות שקיבלתי הצעות אחרות במרכז. שני הייתה מחויבת לעבודה, והילדים למסגרות, אז פשוט הייתי מגיע באוטובוס מהרצליה, ישן אצל ההורים שלי בקרית שמונה לילה או שניים, וחוזר להרצליה להמשך השבוע. חצי שנה לאחר מכן, כבר עברנו כל המשפחה. החזרה הרגישה עבורי כמו משהו מאוד טבעי. פשוט הרגשתי שחזרתי הביתה.”
איך אתם מסכם את העשייה הציבורית שלך?
“תקופה מאוד מאתגרת ומעניינת. מצד אחד, להקים מאפס מרכז צעירים בעיר, לקלוט צוות, להתוות דרך ולנהל תהליכים, בעיקר בכל מה שקשור לגיוס שותפים ומשאבים ממשרדי ממשלה, פילנתרופיה ומגזר עסקי. מצד שני, עיסוק מאוד אינטנסיבי בהקמת השכונות החדשות, יובלים ובימת תל-חי, שחרור חסמים, דיונים בבתי משפט מול חקלאי מטולה וקיבוץ כפר גלעדי ומשא ומתן לשחרור הקרקע, הגדרת מנות שיווק, השגת תקציבים ממשרד הבינוי לקדם מימון וסבסוד נוסף של עלויות הפיתוח, הגדרת מוסדות הציבור והחינוך בשכונה. במקביל, כתיבת התוכנית לפיתוח כלכלי ויצירת מקומות תעסוקה בתחום הפודטק, כתיבת החלטות הממשלה, מילוי קולות קוראים והשגת תקציבים נוספים, בינוי קהילות צעירים והפקת פסטיבלים ואירועי תרבות. כשאני רואה היום תמונות של סטודנטים מקבלי מלגות ממגבית קנדה או של הקידוחים הראשונים בשכונת יובלים או של החלטת הממשלה שעברה, אני מחייך לעצמי ויודע כמה שעות עבודה ועשייה הקדשתי לנושאים האלו עד שהגענו לרגע הזה.“
אז מה הלאה? היית בתפקיד משמעותי בעירייה והיום אתה מוביל את הפיתוח הכלכלי בתחום הפודטק, מדוע לרוץ למועצת העיר?
“אני חושב שהיום, יותר מתמיד, קרית שמונה נמצאת בצומת מרכזי שבו היא צריכה להחליט בבחירות הקרובות לאן היא הולכת. או שהיא תעשה קפיצת מדרגה מאוד רצינית ב-5 עד 10 השנים הקרובות, והיא יכולה לעשות אותה, או שהיא חלילה תישאר באותו מצב, וגרוע מזה, תדרדר אחורה. נכון שלפקידות הבכירה יש כוח וחשיבות, אבל בסופו של דבר, שינויים אמיתיים ואסטרטגיים צריכים להיות מובלים על ידי נבחרי ציבור. באר שבע בחרה בדרך חדשה ותראה איפה היא נמצאת היום. גם ירוחם בתהליכים מתקדמים ועוד ערים נוספות. המפתח לשינוי מצריך רענון משמעותי, גם בחשיבה וגם באנשים שיושבים סביב שולחן המועצה.“
מה הערך המוסף שתביא לשולחן הישיבות במועצה?
“אני מביא תפיסת ניהול וחשיבה אחרת. כפי שציינתי, בכל שלב בחיי יכולתי להמשיך בקריירה הצבאית כקצין מוערך או כעורך דין שעובד במשרד משגשג במרכז הארץ, אבל בחרתי לעשות מהלך שכולו לטובת הציבור וחזרתי לעיר כדי לבצע שינוי בחשיבה ובתפיסה. השינוי המרכזי בעיניי הוא השינוי בחשיבה. גיוס תקציבים מהממשלה זה דבר חשוב וניתן לגייס הרבה יותר כסף ממה שגוייס עד עכשיו, אבל לאורך שנים נשפכו מיליוני שקלים מהממשלה, והאם דברים השתנו בצורה משמעותית? לא ממש. אנחנו חייבים לייצר מקורות הכנסה עצמאיים נוספים, מפיתוח כלכלי ומעידוד של יזמות ותעסוקה. קשה יותר לממש את החלטת הממשלה ולדאוג שהכסף באמת ינותב בצורה מקצועית לפרויקטים שיישמרו לאורך זמן ויהיו בסיס לפרויקטים והבאת תקציבים נוספים. ממשלה, יזמים פרטיים ופילנתרופיה לא מצטרפים למסכנות, הם מצטרפים להצלחה! הם ישקיעו במקום שמאמין בעצמו, מתכנן תוכניות ופועל בצורה מקצועית לממש אותם. כמו כן, מטרידה אותי בעיקר התודעה של צעירים ונוער שהם במידה רבה מקבלים מהדור המבוגר, לפיה ההצלחה נמצאת במרכז, ושבשביל להצליח- צריך לצאת מפה. לדעתי המצב בדיוק הפוך. יש פה איכות חיים מדהימה, ירוק, שקט, מים ואוויר נקיים. זה נראה לנו מובן מאליו אבל זה המון. יש פה קהילה מדהימה וחמה. משפחות צעירות ישמחו להישאר לגור פה ולחזור אם נדאג לשכונות איכותיות עם פארקים וגינות ציבוריות איכותיים, חינוך יזמי וחדשני, תעסוקה איכותית, ונמשיך לחזק את הקהילה. נדרשת דרך חדשה של חשיבה על מנת לשנות כאן את התנאים בכדי שההורים יגידו לילדים שלהם ‘תישארו בקרית שמונה, כאן העתיד שלכם‘.“
אם ככה, למה לא לרוץ לראשות העיר?
“ההחלטה לרוץ למועצת העיר ועדיין לא לראשות נובעת משיקולים מקצועיים ואלקטורליים של מיקסום אפשרות הבחירה. גם צריך גם קצת צניעות בחיים.“
מי הם חברי הרשימה שלך, ומתי לדעתך תיסגר הרשימה?
“כוונות הרשימה והמשימות על הפרק מתגבשות בימים אלו. אני וחבריי הקרובים, מטובי בניה של העיר, נפגשים ואנחנו מתקדמים לשביעות רצון כל החברים, וכמובן לשביעות רצוני. אני יכול לדווח שהכוונה לבצע חבירה של הכוחות הפועלים בעיר על מנת להיכנס עם כח משמעותי למועצה. אם העניינים יגיעו לבשלות, כפי שאני צופה שיקרה, אז יהיה כאן משהו אחר וחדש לטובת כולנו.“
תאר לי את המצביע שלך בקלפי, מה הוא היה רוצה שתעשה עבורו בעיר?
“המצביעים הפוטנציאלים שלי הם תושבי קרית שמונה באשר הם : משפחות צעירות כמוני שבחרו להישאר ולקבוע את ביתם כאן ורוצים לוודא איכות חיים לעצמם ולילדים שלהם. מצביעים נוספים הם הגילאים הצעירים יותר, מ- 17 ועד 30 ו-40 שמחפשים בשורה ותקווה לעתיד מאורגן יותר עם דגש על בניית מסלול חיים עם תכנים שהם מעבר לכל נושא אחר בתחום המוניציפלי. להערכתי, תושבי קרית שמונה היו רוצים זהות מגובשת תדמיתית ושדרוג מסיבי של אורח החיים במקום. ולא פחות חשובים אלו ההורים שלנו שרואים את הילדים שלהם עוזבים להרחבות, במקרה הטוב, ולמרכז, במקרה הפחות טוב. אני חושב שהם והילדים שלהם רוצים משהו חדש ושהם יבינו שבחירה ברשימה חדשה איכותית ומקצועית עם חשיבה חדשה היא הסיכוי הטוב ביותר להביא לשינוי שישאיר את הילדים פה בקרית שמונה“.
מילה לסיכום.
“אנחנו בתוך תהליך טבעי של חילופי דורות. הגיע הזמן של הדור שלנו לקחת אחריות, ליזום, לעשות, לשנות ולהוביל דרך חדשה בעיר. אני מזמין עוד ועוד תושבות ותושבים שרוצים דרך חדשה להצטרף, כי באמת נוצר כאן משהו חדש ומיוחד.” 0
