סוף עצוב: גופתו של איתמר אוחנה ז”ל בן ה-19 מקרית שמונה אותרה ביום שלישי האחרון, לאחר שישה ימים אינטנסיביים של חיפושים במימי הכנרת. איתמר הובא למנוחת עולמים, ולווה בדרכו האחרונה על ידי מאות בני משפחתו, חבריו ואנשי העיר בה גדל. ” אני אוהב אותך אהבת נפש, אח קטן ויקר לי. תשמור עלינו. אני גאה בך שבחרת לסיים את חייך בהצלת חבריך”, אמר אחיו חננאל.

 

שירי פריאנט

 

הכל התחיל ביום רביעי שעבר, ה- 12 באפריל, כאשר איתמר אוחנה יצא עם חבריו לחגוג יום הולדת בכנרת. סביב השעה 11:00, איתמר, לירון כראדי ז”ל ונחמן איטח ז”ל, בלי שום קשר אחד לשני, נכנסו למימי הכנרת, אבל הרוחות המזרחיות העזות סחפו אותם ללב הימה. שלושת הנערים שנסחפו במים כמעט באותה השעה הוכרזו כנעדרים. משם התחיל שבוע מורט עצבים עבור משפחותיהם של השלושה.

 

באותה עת שהוכרזו כנעדרים, שוטרי שיטור ימי חילצו מהמים יותר מ-80 איש שנכנסו למימי הכנרת על מזרנים או אבובים ונסחפו עקב הרוחות. הם יצאו ללא פגע, אבל זה לא היה המקרה עבור שלושת הנערים הנעדרים.

 

מיד לאחר שהוכרזו כנעדרים, פעלו מסביב לשעון מאות שוטרים, חיילים, מתנדבים ואזרחים, לנסות לאתרם. משפחותיהם לא עזבו את הכנרת, בתקווה שהם עדיין בחיים. במאמץ הכולל לקחו חלק סירות שיטור ימי, סיורי משמר הגבול, פרשים, סיירים, חוקרים, מסוקי ואנשי היחידה האווירית, מתנדבי יחידת חילוץ גולן, מתנדבי יחידת הצוללנים של משטרת ישראל, מתנדבי זק”א, איחוד הצלה, ספינות דייגים ועוד. כולם שנסו מותניים על מנת לאתר את הנערים, שבסך הכל הגיעו לכנרת בשביל לבלות בחול המועד.

 

בזמן שרוב עם ישראל בילה בשמורות הטבע, בקניונים ובמרכזי אטרקציות השונים, הוריו של איתמר, רחל ושמעון אוחנה, חיכו בכנרת והתפללו עבור בנם. אמו של רחל אמרה בצער: “מה עובר על אמא? אמא לא ישנה, אנחנו לא ישנים, בקושי אוכלים, בקושי שותים. קשה. אנחנו מנסים לעצור את הדמעות כי יש פה עוד אחים, מנסים להרגיע את סערת הרגשות”. אביו של איתמר, שמעון, אמר והוסיף: “הבטחנו שאנחנו לא בוכים, זה לא מתאים, אנחנו צריכים להיות שמחים”. בתקווה למצוא את בנה, רחל המשיכה לסרוק את המקום בו נעלם איתמר. “אני לא עוזבת את המקום. כל הזמן יורדת לים, הולכת למקום שהוא פתח בו את האוהל, בתקווה למצוא אותו”. אביו אמר שזו הפעם הראשונה בה הרשה לאיתמר לצאת לבדו. “בגלל שהוא חגג יום הולדת, הרשיתי לו לצאת עם חברים, רק הפעם”.

 

 

שמעון עובד בישיבת ההסדר בקרית שמונה. מאז שהוכרז בנו כנעדר, נערכו למען איתמר תפילות בישיבה. במקביל, בני משפחתו חיכו אל מול הכנרת והתפללו לשלומו. למעשה, קרית שמונה כולה התפללה למען איתמר. אנשי העירייה דאגו לאוהלים, מישיבת ההסדר הגיעו לסייע בחיפושים, תושבי העיר הגיעו למאהל המשפחה שבחוף לבנון עמוסי סירים ותבשילים. כולם נרתמו למען משפחת אוחנה.

 

עוד יום עבר ועוד יום, והמשפחות כבר החלו לאבד תקווה למצוא את יקיריהם בחיים. חננאל אוחנה, אחיו של איתמר, אמר “אנחנו יודעים שהוא כבר לא בחיים, אנחנו רק רוצים קבר לעלות אליו”. חננאל סיפר כי אחיו איתמר היה ילד מיוחד. “הוא היה ילד שכולו טוב”, הוא אומר, “הכל היה סובב סביבו. הוא נכנס למים במטרה להציל את החברים שלו. יחד עם התקווה והאופטימיות, התחושות אצלנו קשות. אנו חוששים להישאר לבד, ללא משהו לנשק ולחבק אותו”.

 

ביום שני האחרון נמשו שתי גופות מהמים אשר הועברו לזיהוי. איתמר לא היה אחד מהם. בני משפחתו ביקשו מעם ישראל להמשיך להיות איתם ולחזק אותם. יום לאחר שנמצאו גופותיהם של לירון כראדי ז”ל ונחמן איטח ז”ל, וביום בו הובאו למנוחות, נמצאה גופה שלישית שאותרה על ידי סונאר מיוחד של חיל הים שהורכב על גבי סירת דיג. היא זוהתה כגופתו של איתמר אוחנה ז”ל. למרות הכאב הרב, חננאל אוחנה הודה לכוחות המשטרה והמתנדבים שעזרו לאתר את אחיו: “אנחנו מודיעים בצער רב וביגון קודר על פטירתו של אחי איתמר, הוא יצא מהמים. אנחנו רוצים לומר תודה לכל עם ישראל, לכל התורמים שהיו לצידנו מההתחלה ועד הסוף”. עוד הוסיף חננאל כי “התחושות כעת הן קשות, לפני שיצאנו מהמים לא ידענו אם אנחנו רוצים שיצא, כעת אנחנו יודעים בוודאות שהוא לא איתנו. צריך להתחיל להשלים עם זה ולהמשיך עם החיים”.

 

יורם מלול, חבר מפלגת “יש עתיד”, הביע בעמוד הפייסבוק שלו את תנחומיו ושיבח את תושבי העיר: “כמה תעצומות נפש נידרשו מהמשפחות לאירוע כה קשה ומתסכל של שבוע עצוב ומייסר ללא שינה…יחד עם זאת, שוב הוכיח עם ישראל, ובדגש על תושבי קרית שמונה, את הערבות ההדדית הקיימת בין התושבים שחיבקו את המשפחות חיבוק אמיץ ואוהב”.

 

לאחר שבוע של חיפושים, חוסר וודאות, לילות בלי שינה וצער מהול בתחושת הקלה, הושבה גופתו של איתמר לחיק משפחתו לצורך קבורה הולמת. כ-1500 איש ליוו את איתמר בדרכו האחרונה. עבור משפחתו זו הייתה סגירת מעגל לשבוע מטלטל. הוא הובא למנוחת עולמים בערב יום רביעי בבית העלמין של קרית שמונה. בהלוויה נכחו רבים מבני משפחתו של איתמר, חברים מישיבת ההסדר וחברים מהמכינה הקדם צבאית, בה למד איתמר. שמעון אוחנה, אביו של איתמר, התייפח על קבר בנו ואמר: “אני מחזיר לך הקב”ה את הפיקדון שנתת לנו. תודה על הטוב ועל הרע  ותודה שזכינו להביא אותו לקבורה”.

 

 

אחיו של איתמר, חננאל, אמר בגרון חנוק: “אני אוגר דמעות בגרוני כדי להיות חזק ליד המשפחה, אבל לא יכולתי עוד כשראיתי אותך אתמול בלי החיוך שלך… אני אוהב אותך אהבת נפש, אח קטן ויקר לי… תשמור עלינו. אני גאה בך שבחרת לסיים את חייך בהצלת חבריך”.

 

חננאל התכוון לשמועות שעלו סביב הפרשה, שטענו כי איתמר היה תחת השפעת אלכוהול כשנכנס למים. אימו רחל הבהירה כי בנה ניסה להציל אחרים ולכן נכנס לאגם הסוער. “איתמר היה ילד מופלא, חבר וילד טוב. ביום שבו יצא לבלות עם חבריו, התקשרתי אליו בשעה 10:30 והוא היה מאושר. מאוחר יותר הוא דיבר עם אחותו והוא הבטיח לה שהם הביאו רק בקבוק וודקה אחד לעשות שמח. איתמר לא היה שתיין ולא מעשן”.

 

הרב אוחנונה, ראש המכינה הקדם צבאית בקצרין, אמר על תלמידו איתמר ז”ל: “איתמר היה היפראקטיב לא קטן ותמיד אמרנו איזה שובב הוא. שובבות זו תכונה אלוקית ועצומה, אך השאלה להיכן מכוונים אותה. איתמר היה ילד טוב, מלא בחן, אהבה, נתינה ומסירות”.

 

בין המספידים בהלוויה היו גם רב העיר וראש ישיבת ההסדר הרב צפניה דרורי, וראש העיר ניסים מלכה שאמר: “אנו ניצבים כאן היום ומלווים למנוחת עולמים את הילד של כולנו, את איתמר ז”ל שנקטף בטרם עת… בשמם של תושבי קרית שמונה ותושבי המדינה, אני מחבק אתכם, כל בני המשפחה”.

 

לאחר שבוע במצולות הים, איתמר שב הביתה. יהי זכרו ברוך.