כך אומרת רוני היינבך מקיבוץ שמיר, אמא לילד בן ארבע שחולה בסרטן ועובר טיפולים בתל השומר מזה כשנתיים * רוני תפתח את מושב הבריאות של וועידת אצבע הגליל ע”ש אלעד ארליך ז”ל, שתתקיים ביום שני הקרוב * מושב הבריאות יציג תמונת מצב עדכנית בסוגיות הבוערות הנוגעות למצב הבריאות בגליל המזרחי

אחד הנושאים החשובים והבוערים בהם תדון וועידת אצבע הגליל, אותה מובילה המכללה האקדמית תל-חי בשיתוף עם תנועת שינוי כיוון, יהיה הפערים בבריאות בין מרכז ופריפריה. במושב מיוחד שיוקדש לנושא זה, יתבקשו חברי הכנסת מהמפלגות השונות שייקחו חלק במושב, להציג דרכים לצמצום הפערים הבלתי נתפסים.

כמעט בכל קטגוריה לא ממומש חוק הבריאות, המבטיח שירותי בריאות שוויוניים לכלל אזרחי ישראל, וזאת לפי נתוני משרד הבריאות עצמו. באזור המרכז יש פי 2 רופאים מאשר בגליל, באזור המרכז יש פי 8 מיטות שיקום, התמותה ממחלות גבוהה בפריפריה יחסית למרכז, תוחלת החיים בגליל הירוק נמוכה בשלוש שנים מאשר במרכז המתועש, שירותי בריאות חיוניים לא נמצאים באזור ומחייבים נסיעה לחיפה או תל אביב. רמת הגולן ובאר שבע נמצאות בצמרת שיעורי התמותה בישראל, מוקדי החירום הרפואי מתבססים על תקציבים מוניציפאליים ופוגעים ביישובים הפחות מבוססים שרובם בפריפריה. כל הנתונים מצביעים על כך שהמאמץ לשוויון בבריאות צריך להיעשות על ידי מדינת ישראל באופן אסטרטגי ועם התאמה בין ההצהרות לבין התקציבים המוצעים בפועל.

בוועידת אצבע הגליל יינתן מבט על תכנית הצפון, תוך סקירה של סעיפי התוכנית בתחום הבריאות ובחינה של הסעיפים שיושמו ואלו שעדיין לא. כמו כן, יתקיים דיון על הסעיפים שעלו בוועדת גרוטו של משרד הבריאות להרחבת שירותי הרפואה בצפון ובחינה של יישומם.

את המושב תפתח רוני היינבך מקיבוץ שמיר, מרצה במסלול פרקטיקה לשינוי מדיניות בחוג לעבודה סוציאלית, שתספר על פעילות המסלול בסוגיה של צמצום הפערים בתחום הבריאות וכן תשתף בסיפורה האישי ובהתמודדותה כאם לילד חולה סרטן, הנזקק לטיפולים רפואיים אותם הוא יכול לקבל אך ורק בבתי החולים במרכז הארץ.

“הסיפור שלי עם הסרטן החל מבחינה מקצועית, כשעבדתי כיועצת ארגונית בשתיל (ארגון אשר מוביל מאבקים חברתיים) מספרת רוני. “לפני כ- 5 שנים היו חמישה חולי סרטן מאיזור הגליל העליון שטורטרו באוטובוסים במשך שעתיים וחצי בשביל לעבור הקרנות. התחלנו לייצר בארגון מהלך מול הממשלה בנושא של הקמת מכון הקרנות כאן, בצפון, שבסופו של דבר התממש”.

מתי החל הסיפור האישי שלך עם המחלה?

“יש לנו שלושה ילדים, והבן הקטן, שני, היה אז בן שנה. הוא ירד במשקל והיה רזה מאוד. התחלנו בכל מיני בירורים רפואיים בצפון וכל הזמן חשבו שזו בעיה במערכת העיכול. הגענו לתל השומר, עם התעקשות גדולה מאוד שלי, והפרופ’ שבדק את שני אמר שצריך לבדוק את המוח. הפנו אותנו לבדיקת MRI, שזמני ההמתנה אליה ארוכים מאוד. הגעתי עד לשר הרווחה ושר הבריאות בשביל להקדים לשני את הבדיקה וכך היה. התשובה הייתה ברורה מאוד- לשני יש גידול במוח”.

מה את מרגישה באותו רגע?

“מיותר לציין שזה כאב גדול. במשך חצי שנה טענתי שיש לילד גידול במוח אבל אמרו לי שהבדיקות שלו תקינות, כי התסמונת שיש לו היא מאוד נדירה. בנוסף, המומחית הטובה ביותר בתחום מקבלת בתל השומר. הוצע לנו לעבור לבית החולים רמב”ם, אבל ההפרש בין נסיעה משמיר לחיפה לנסיעה משמיר לתל השומר הוא הפרש של רבע שעה, אז ברור שבחרתי בתל השומר”.

שני החל בטיפולים כימותרפיים במשך שנה וחצי, ועד היום, כשהוא כמעט בן 4, הוא עדיין עובר טיפולים. “ילד אונקולוגי בפריפריה שאין לו מערכת חיסונית ויש לו חום, חייב להגיע לבית החולים ותוך שעה להיות אחרי ניטור של הדם ומחובר לאנטיביוטיקה. נתעלם לרגע מזה שבית החולים הקרוב נמצא במרחק 40 דקות מאיתנו, אבל גם שם לא מטפלים בילדים אונקולוגיים, אלא רק בחולים אונקולוגיים בוגרים. בית החולים היחיד בכל האזור שנותן מענה ראשוני ביותר לילדים אונקולוגיים נמצא בעפולה. איך נגיע לשם תוך שעה? אם שני מעלה חום, הוא נמצא בסכנה ממשית, סכנת חיים”.

למה לא החלטת לעבור למרכז בזמן הטיפולים?

“למה שאני אעבור למרכז? יש לי שני ילדים נוספים בבית. למה לעקור אותם מהסביבה ומהחברים שלהם, למה לעזוב את העבודה, מי ישלם לנו על זה? מי שומר על שגרת החיים של הילדים הבריאים? כשגילינו שלשני יש סרטן, זה הרגיש כאילו הקרקע נשמטה מתחת לרגלינו, ועכשיו לך תתמודד עם זה, תסדר את החיים מחדש”.

אז מה עשית באותה תקופה?

“יצאתי לחופשה ממקום העבודה שלי. למזלי היה לי מקום עבודה מדהים שאפשר לי. חזרתי לעבוד כי עדיין היינו חייבים להתפרנס וניסיתי לשמר שגרת חיים. אני ובן זוגי חלקנו בהכל. פעם בשבוע נסענו לטיפול בתל השומר, וזה לא כולל את הבדיקות שהיינו צריכים לעבור לפני הטיפול- לנסוע שעתיים וחצי בשביל בדיקה של חצי שעה ולחזור. היינו יוצאים מתל השומר בימי חמישי בשעה 16:00, תקועים בפקקים של 4 שעות. אם הילד עשה פיפי בחיתול, הייתי חייבת להחליף לו מייד כי זה יוצר אצלו כוויה. הדברים הכי פשוטים הפכו למסובכים. אני בכלל לא מדברת על תופעות הלוואי של הטיפולים ועל אשפוזים של 10 ימים בעקבות חום גבוה, כשהילדים שלי בבית בשמיר וצריכים את אמא שלהם”.

מה תגידי לחברי הכנסת שישתתפו במושב הבריאות בוועידת הגליל?

“שאזור אצבע הגליל הוא לא הסרח העודף של המדינה. הוא אזור כמו כל האזורים, וככזה הוא צריך לקבל את אותם שירותים שמקבל מישהו מתל אביב, שנוסע 20 דקות לבית החולים ויש לו שם את כל הטיפולים שהוא צריך. אנחנו לא יכולים להשתייך למחוז חיפה, זה לא הגיוני. חיפה נמצאת שעתיים מאיתנו, היא קרובה יותר לתל אביב, והממשלה צריכה להבין את זה. צריכה להיות התבוננות כוללת של כל חברי המפלגות על איך להעלות על סדר היום הציבורי את נושא הבריאות בפריפריה. נשים רגע בצד את הסרטן. זה הגיוני שאישה בהריון מגיעה למיון ואין רופא שיבדוק אותה, אלא רק מתמחה? איך זה שאין תקנים לסטודנטים לרפואה שכבר עוברים את ההכשרה שלהם בצפת? הם כבר הגיעו עד אלינו אז למה לא לייצר להם תקנים כדי שיישארו פה? חשוב לי לציין שיש כאן רופאים טובים, הטענה שלי היא לא כלפי הרופאים אלא כלפי הממשלה וההחלטות שלה”.

בנוסף לרוני, ד”ר רון גולן- מנהל מחלקת שיקום לב בזיו וחבר הפורום האזרחי ידבר בוועידה על קריסת מערכת הבריאות באצבע הגליל, ולאחר מכן יתקיים פאנל בהשתתפות חברי הכנסת: מוטי יוגב מאיחוד מפלגות הימין, אבי דבוש ממרצ, יעל גרמן מכחול לבן, שולי מועלם רפאלי ממפלגת הימין החדש, וניר ברקת מהליכוד. את דברי הסיכום במושב יאמר נשיא המכללה האקדמית תל-חי, פרופ’ יוסי מקורי, אשר שימש בעברו כמנהל מחלקה פנימית בבית חולים מאיר.

ועידת אצבע הגליל תתקיים ביום שני 25.3.19 בקמפוס מזרח במכללה האקדמית תל-חי. הועידה פתוחה לקהל הרחב ותושבי האזור מוזמנים להגיע ולקחת חלק בוועידה.