יוסי שמעוני, החליט יחד עם משפחתו לפני כ-12 שנים לעזוב את העיר הגדולה ולהעביר את מרכז חייהם לקיבוץ מחניים שבגליל העליון I במהלך הקריירה המקצועית שלו עבד שמעוני בגופים עסקיים מהמובילים במשק והיה אמון על ניהול כספי בהיקפים שמוערכים במיליארדי שקלים I  לאחר המעבר לגליל כיהן בין היתר כגזבר המועצה האזורית הגליל העליון ולאחר כשבע שנים אף התמקצע כמורה דרך I לפני מספר שבועות החליט להעמיד את כישוריו למען התושבים ולהתמודד לראשות המועצה האזורית והתחייב: “אפעל לטפח את הטוב, אשמור על הצביון הערכי והקהילתי כאשר הקווים המנחים לפעילות יהיו חיבורים, הסכמות וערבות הדדית”.

שי רבין

מה הביא אתכם להחלטה לעבור לגליל העליון לפני 12 שנים?

״מרגע שהילדים גדלו והיו במסגרות החינוך במרכז הארץ הרגשנו תחושה של פער הולך וגדל למול העולם הערכי שחיפשנו עבורם. בשנת 2009 ביקרנו חברים טובים במחניים ראינו שלט ‘כאן תוקם הרחבה’ הוקסמנו מהמקום, והחלטנו לבנות כאן את ביתנו. הבחירה בגליל העליון הייתה עבורנו טבעית: ההון האנושי, החינוך הקיבוצי, חיי הקהילה, התרבות והספורט והטבע המדהים – המעטפת הערכית של איכות החיים שרצינו”. שמעוני גם זכר לציין את קבלת הפנים החמה שזכו לה בני משפחתו מהקהילה. “בראייה לאחור זאת אחת ההחלטות המדהימות שקיבלנו”.

שמעוני, בן 52, נשוי לדיתי ואב לשלושה. בעל קריירה ענפה בתחום הפיננסים. בוגר תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים ותואר שני במנהל עסקים מטעם האוניברסיטה העברית שבירושלים.  הוא צבר ניסיון רב בגופי השקעות מובילים בארץ, ביניהם: קופות הגמל של בנק הפועלים והבינלאומי. בתפקידו האחרון כיהן כדירקטור וסמנכ״ל בבית השקעות ״רוטשילד” והיה אמון על ניהול מיליארדי שקלים. לאחר 15 שנות קריירה מוצלחות, שמעוני ומשפחתו הבינו שנכון עבורם לעשות שינוי ובחרו לפני 12 שנים לעשות את הצעד המשמעותי של ‘רילוקשיין’ לגליל העליון.

לאחר המעבר, מתוך הרצון של שמעוני ורעייתו להיות מעורבים במסגרות קהילתיות, דיתי השתלבה בוועדת החינוך והוא השתלב בתפקידים שונים, ביניהם: יו״ר הועד המקומי ויו״ר האגודה הקהילתית במחניים ובהמשך כדירקטור באגש״ח. אך את התפקיד המשמעותי במרחב הגליל העליון עשה שמעוני כגזבר המועצה במשך כ-7 שנים, בנוסף לפעילותו כדירקטור בחברות בת, חבר במנהלות אזוריות ויו״ר המכללה הטכנולוגית בתל חי.

בשנים האחרונות הספיק שמעוני לעשות חיל כגזבר המועצה המקומית גני תקווה, שהפכה בתקופתו ממועצה מקומית לעיר ולהשלים תואר שני נוסף בלימודי ארץ ישראל וקורס מורי דרך, במסגרת אהבתו לתחום וכחובב טבע וטיולים.

בפגישה שקיימתי עם המועמד ניכרת שליטה בכלל הנושאים שעומדים על סדר יומה של המועצה ונחישות להצליח בשליחות שהגדיר לעצמו.

אפשר לומר שמכל התפקידים בהם השתלבת במרחב הגליל העליון, גזבר המועצה היה המשמעותי?

“נכון, כהונתי כגזבר לצד ראש המועצה המכהן גיורא זלץ, הייתה משמעותית, מאתגרת עם הרבה יוזמות והצלחות. המוטו שליווה אותי היה שהתקציב הוא הכלי להשגת המטרות. שמחתי לקחת חלק בעשייה. הרגשתי ממש חדוות יצירה”.

ועכשיו, השינוי מתפקידים מקצועיים או קהילתיים-חברתיים, להתמודדות פוליטית – הוא משמעותי

“ללא ספק. החלטתי רק לאחר שקיבלתי את ברכת משפחתי, שהבינו יחד איתי, שהמסע שאליו אני יוצא הוא שליחות”. שמעוני עושה הקבלה בין הסיבה שגרמה לו להחליט להתמודד על התפקיד, לזו שבגללה בחר יחד עם משפחתו לעבור מהמרכז: ערכי איכות החיים. אותם הוא מתכוון לטפח ולהעצים, עם תוכניות כיאה למי שעסק בניהול חברתי – קהילתי וכלכלי במשך שנים רבות.

“אני מעוניין שילדיי יוכלו ללמוד באוניברסיטה שתוקם על בסיס המכללות בתל חי ומכון מיגל, שתהיה להם תעסוקה ראויה, דיור הולם וחיי קהילה ומרחב ערכיים. לתפקיד ראש המועצה יש שילוב נדיר של כלי ‘חומר ורוח’ שבאמצעותם אפשר להשפיע, ליזום ולחזק את הקיבוצים והסביבה. הניסיון שצברתי ברמה הקהילתית, הכלכלית והמוניציפלית, לצד אהבה גדולה למקום, הם הדרייב העצום שמניע אותי לפעול יחד, עם אנשים נפלאים למען המטרה המשותפת. כולי תקווה כי התושבים יכירו את עולם הערכים וסל הכלים שאני מביא איתי לתפקיד, שמציב אותי מוכן לעבוד, מהיום הראשון”

אתה מדבר על לטפח את הטוב שיש כאן ולהצעיד את המועצה קדימה, למה כוונתך?

“אנו חיים במרחב כפרי-חקלאי עשיר במשאבי טבע, מורשת ואנשים מדהימים, חומרי הגלם מצוינים לשגשוג וצמיחה לטובת קהילות הקיבוצים. איכות החיים והחוזקות של הגליל העליון הם נכס שיש לטפח בראייה לטווח בינוני וארוך. יש צורך בבניית תוכנית אסטרטגית מעודכנת למועצה תחת הכותרת הגליל העליון 2030, שתתבסס על הכנה מקצועית, שיתוף ציבור והקשבה ובסיום אימוץ ההתאמות הנדרשות, גיבוש מטרות ויעדים לפעילות המועצה. כל זאת כמובן יחד עם עובדי המועצה, המשאב העיקרי במתן השרות לתושב. ההון האנושי שמעצב את התרבות הארגונית”.

עדיין מדובר ב-29 קיבוצים במרחב גדול מאוד, שכל אחד מהם שונה מהאחר.

“זה הדבר הנפלא שיש כאן, ההבנה שהשונות כמו תחושת השייכות והגאווה המועצתית הן חוזקות. אנו צריכים לטפח ולעודד קהילות איתנות, פעילות ועצמאיות בקיבוצים,

אני מברך על הגידול הדמוגרפי המואץ שחווינו בשנים האחרונות. עלינו להתמקד בחיבורים פנימיים, חתירה להסכמות וחזון משותף, מרכיבי החוסן הקהילתי. אני מאמין בשיתופי פעולה גם בין הקיבוצים ובמרחב המועצתי כחלק מהערבות ההדדית והיתרון לגודל. אני רואה ערך חשוב מאוד בחיזוק המעגל: מועצה – קיבוץ – והתושב במרכז. המועצה תסייע בתהליכים וגורם משמעותי במתן מענה שלם בנושאים קהילתיים ומוניציפליים. במידה ואבחר, המועצה בהובלתי תמשיך לקחת אחריות על השירותים המוניציפאליים בקיבוצים על ידי ביצוע ישיר או העברת תקציב על פי קווים מנחים ותמשיך לפעול, כפי שעשיתי כגזבר, לשיפור השירות ולאתר תקציבים נוספים לרווחת התושבים”.

חינוך

שמעוני רואה בתחום החינוך אבן יסוד לטיפוח ערכים שמהווים מוקד משיכה למשפחות רבות לאזורינו: “החזון החינוכי שאני רואה מושתת על: סובלנות, אהבת האדם, גיוון דעות, קבלת האחר, שילוב בעלי צרכים מיוחדים, שותפות וחברות, שייכות וקהילתיות, התנדבות, אהבת הארץ, יזמות וחדשנות, הגשמה עצמית ועידוד למצוינות. ההסתכלות בראייה כוללת מינקות דרך הגיל הרך, הנעורים והבגרות”. שמעוני מדגיש כי לצד הטיפול באתגרים השוטפים יש נושאים מגוונים שהוא שואף לקדם, ביניהם: חדשנות חינוכית וטכנולוגית, למידה ״מחוץ לכותלי בית הספר״ באתרי טבע ומורשת, שילוב הורים וקשר רב-דורי, גיוון תוכניות הלימוד יחד עם מכוני המחקר במרחב והאקדמיה. “אני מבין שיש ביקוש גובר למסגרות חינוך אלטרנטיביות – הנושא ייבחן בגישה חיובית על מנת שכל הורה יוכל להרגיש טוב עם החינוך שמקבלים ילדיו. החינוך הבלתי פורמאלי – הפעילויות המועצתיות נהדרות. המציאות מראה שמודל הפעלה אחד אינו מתאים לכל קיבוץ. על כן נדרשת חשיבה וביצוע התאמות בכדי שהפעילות הערכית, בעלת החשיבות העצומה, תהיה ברת קיימא עבור ילדינו”.

תיירות

“מדובר באחד התחומים שלמרחב שלנו יש יתרון משמעותי, טבע מדהים, אטרקציות מגוונות, קולינריה ומורשת. צריך ללמוד ממודלים קיימים בינלאומיים ולהביא אותם לכאן”. טוען המתמודד לראשות המועצה שמעונין לייבא את מודל התיירות האירופי לישראל: “כשאתה נוסע לצפון איטליה או ליער השחור בגרמניה אתה עובר בין כמה מחוזות אבל מבחינת שירות התיירות יש סנכרון מושלם בין הרשויות וכל תייר שמגיע למקום יכול לנווט בקלות ובמהירות בין האטרקציות השונות והוא מקבל את המידע תחת מעטה אחד. אנחנו צריכים למצוא את הדרך להוביל את הנושא ולהרחיב את שיתופי הפעולה בינינו יחד עם משרד התיירות בכדי לגרום ל-2.5 מיליון הישראלים שמגיעים אלינו כל שנה ולתיירים מחו”ל שבדרך כלל נעצרים בצפון אגן הכנרת חוויה טובה יותר, שירצו לחזור וימליצו גם לחברים שלהם להגיע לכאן. מדובר באחד התחומים שיזניקו את האזור. כל מי שיש לו עסק תיירותי או צימר ירגיש את ההשפעה של זה בכיס – כמעט באופן מיידי”.

שיתוף פעולה אזורי:

המתמודד לראשות המועצה מדגיש שבאזור גיאוגרפי מצומצם שמחולק ל-18 רשויות מוניציפליות אין ברירה אלא לקיים חיבורים בנושאים שונים בין גורמים שונים כדוגמת רשויות הגליל המזרחי, האשכול, פיתוח הגליל, מנהלות אזוריות, אקדמיה ועוד: “יש נושאים משותפים רבים, כמו: מגן לצפון, האוניברסיטה, בריאות, ביטחון, פיתוח מרכזי תעסוקה, פודטק ואגרוטק, חקלאות, תיירות, תשתיות ועוד. בכוונתי להירתם במטרה לקדם הסכמות אזוריות במספר נושאים משני מציאות.

הפוטנציאל עצום – רב המשותף על המחלוקת ואני סמוך ובטוח שנוכל לבנות גשרים תוך שמירה על ‘האני המועצתי'”.