על התחרות ומאזני הכוחות בעולם העסקים הקטנים

“בוא , שב, אני אכין לך המבורגר , שכזה, עוד לא טעמת”

כך התחיל ניר את הפגישה הראשונה שלנו. הוא הזמין אותי  אליו כי העסק שלו “לא ממריא”

בזמן שניר צולה לי המבורגר עסיסי, אני בוחן את העסק שלו , אני נכנס בעניים של “בעל הבית”, כאילו זה העסק שלי, כשאני נכנס למסעדות ,  אני רואה הכל ,אפילו  את הלכלוך על המתקן שמוציא נייר בפינת נטילת הידיים, אין מה לעשות, 15 שנות מסעדנות עשו את שלהם ….המקום שלו באמת נקי, ונעים, שזה לא ברור מאליו.

העובדה שניר התחיל איתי דווקא בהמבורגר, מחדדת בי את ההבנה , שזו החזית שלו, זה הדגל שהוא מניף ועליו חרוט : “ההמבורגר שלי הכי טעים!!!”

עכשיו, בוא  נהיה ריאלי  אמרתי לעצמי, אכלתי  כבר המבורגר אחד או שניים , חלקם המועט לצערי,  באמת הצליחו לגרום לחך העדינה שלי להעביר תחושות עונג עילאיות למוח ,ליהנות מפסטיבל של  דיוק וטעמים. רובם המכריע , לא. כל כך.  קל  להרוס מנה , מספיק שהלחמנייה לא טרייה או שלא נצרבה מבפנים  ברמת השיזוף המתאימה, שלא נדבר על הקציצה  שיכולה להיות מגוון רב של אסונות טבע, אפילו עגבנייה לא טרייה, חסה עייפה , ישבשו  לי את ההמבורגר. אז מה הסיכוי, שההמבורגר של ניר , שממוקם באיזו פינה נידחת  של איזה מרכז מסחרי בטבריה , “יעיף אותי” ? צדקתם , שואף לאפס.

אבל אני מוכן להפתעות , וניר באמת הפתיע ובגדול !!!  וואלה, אמרתי לו אחרי הביס הראשון , שיחקת אותה, ההמבורגר שלך מדויק, ואני , אני לא פראייר הסברתי לו . ניר חייך כמו אמא גאה שהבן שלה נהנה ממעשה ידיה. בעוד אני לועס , ניר סיפר לי על העסק, על החלום , נשוי/ רווק , משכנתא/שכירות או שגר אצל אמא ? כמה השקיע, כמה הלוואות הוא מחזיר, ועוד מידע שאני אוסף כדי לקבל תמונה ראשונית. שתיתי שחור קטן כדי להוריד את ההמבורגר ואז , לקחתי אותו לסיבוב, “בוא , אחי, אני רוצה להראות לך משהו”  נסענו דקה וחצי ויישבנו ברכב מול סניף של רשת המבורגריות אמריקאיות, אתם מנחשים מי כי יש רק אחת .

“תסתכל טוב על השלט הזה” אמרתי לו ” ההמבורגר שלך יותר טעים משלהם , גם של אמא שלי אגב, אבל זה לא אומר שאתה יכול למכור 60 המבורגרים ביום , שזה מה שצריך כדי להרוויח כסף מהמקום המקסים שלך. “

“אתה מבין ניר, פצחתי במונולוג דרמתי, הסיפור הוא לא להכין המבורגר טוב, זה סיפור, אבל לא     ה-סיפור, בהא הידיעה, הסיפור הוא לגרום לילד בן 10 ,למשוך את כל המשפחה שלו אליך לעסק, ואתה מבין ניר, אתה דוד ,והם גוליית, יש להם אנשי שווק מומחים במשרד מפואר  בתל אביב , שמקבלים משכורות שמנות כדי לגרום לילד, לבכות, עד שהם יכנסו לרשת הזו, הם חופרים עם באגרים  במקומות שהילד מסתובב בהם, אינסטה , סופרגול ,משחקי מחשב פסטיגלים , ערוצי טלוויזיה  אתה יודע מה זה סופרגול ניר??? יודע מה זה אינסטה?? יש להם פסיכולוגים במרכז מחקר בארה”ב שעשוים מחקרים  כדי לדעת , לא יזה בובה הילדים הכי אוהבים, אלא כדי לדעת  מה הבובה הכי זולה, שעדיין תגרה את הילדה לקנות ארוחת ילדים, מושקע פה הון!!! מושקעת מחשבה ועבודה , לא רק כדי לגרום לו להגיע לרשת כשהוא רעב להמבורגר, אלא גם כדי שיגיע כשהוא רוצה פיצה או פלאלפל, שירצה להגיע כשהוא סתם רעב או משומם בבית . הוא פתאום מתחיל לבכות לאמא שהוא רוצה “מ……דס”  היא לא יודעת למה, גם הוא לא, אבל הם יודעים!!!, הם השתילו לו בתת מודע את הלוגו שלהם ניר. ומה זה כבר משנה איזה המבורגר הם עושים, או שהם נותנים קולה מהולה במים או צ’יפס מעובד קפוא ומופשר, בזמן שאתה מקלף תפוחי אדמה טריים כל בוקר  כמו עבד כנעני? הא ניר?  מה זה כבר משנה

אתה רוצה למכור 60 המבורגרים ביום ניר ? יש לך 2 אפשרויות, או לעמוד עם הרוגטקה ולתת להם אחת בפוני, או לעמוד בדלפק שלהם , של הרשת ,עם כובע מצחייה ולקבל 27 שקל לשעה.

ובשביל לתת להם אחת עם הרוגטקה, אתה צריך יותר מהמבורגר טעים ניר, אתה צריך למצוא את החולשה שלהם, למצוא את החוזקה שלך , לחקור, לחפש, להזיע, למצוא  תשובה, לדעת משהו, שהגאון השיווקי בתל אביב לא עלה עליו , ללמוד אסטרטגיות עסקיות ,  ולהאמין , שדוד יכול לנצח את גוליית , אם הוא רק ידע לקלוע עם רוגטקה, במצח. “

וניר הוא לא יחיד, ככה זה היום לצערי , בכל תחום , חנויות ספורט , חנויות ספרים, בגדים, בתי מרקחת  קפה, מזון מהיר, הרשתות הגדולות, “אוכלות “את העסקים הקטנים ,לא משאירות סיכוי .

אז אני מבקש מכם , תעזרו לניר , תקנו בעסקים קטנים ומקומיים, ניר הוא הבן שלכם, השכן, ניר הוא אתם.

פורסם במידע 8 – גליון 2143