בעיית החנייה בעיר אינה חדשה, אך לאחרונה קיבלנו במידע 8 מספר פניות מנכים אשר הסבו את תשומת ליבנו למצוקה חדשה. מספר שלטים אשר מכריזים כי החניות שייכות לנכים, מונעים את השימוש בחניות אלו.

תמונות: מוטי שאשא

בעיית החנייה בעיר הינה בעיה ידועה ומוכרת. כמה פעמים מצאתם את עצמכם מסתובבים שוב ושוב בתקווה שיתפנה עבורכם מקום חנייה בקרבת אתר היעד? לרוב כל ניסיונותכם נוחלים כישלון מוחלט וזמנכם היקר מבוזבז לריק. עבור אנשים נכים עם בעית התניידות-הרכב הוא הרגליים שלהם. בלעדיו קשה להם מאוד לנהל אורח חיים נורמלי.

בדיוק מסיבה זו הקצו לטובת הנכים מקומות חנייה. החניות מפוזרות ברחבי העיר בקרבת מקומות מרכזיים, כגון: מרכזים מסחריים, קניונים ומשרדי ממשלה, והן מאפשרות להם להגיע בקלות ליעדם. כמות מקומות חנייה אלו קטנה מדי והרבה פעמים החניות נתפסות  על ידי אזרחים פורעי חוק שמחנים בחניית נכים ללא הרשאה. גם סביר להניח שהסיכוי לקבל קנס הוא קלוש מאוד כתוצאה מהיעדר הפיקוח. אבל מה קורה כאשר אדם נכה כבר מצא מקום חנייה מסויים, אבל אין באפשרותו להוריד מעלית לכסא גלגלים בשל מכשולים או מדרכה צרה מדי? מה קורה כאשר אין באפשרותו לעלות למדרכה כי העלייה נמצאת במיקום שגוי ונחסמת על ידי הרכב המחנה?

בישראל כ-10% מהאוכלוסיה הינם אנשים בעלי מוגבלות. הקושי היומיומי שלהם הוא בעיה מוכרת ומצערת. מלבד המאבק המתמשך על העלאת הקצבאות, בעיות ההנגשה במקומות ציבוריים וההתייחסות מצד הממשל לנכים כאל אוכלוסיה חסרת יכולות הזקוקה לחסדים, הנכים נאלצים להתמודד עם חניות שכבר סומנו עבורם, אבל לא על פי התקן או ההיגיון הישר.

על פי התקן, חניית נכים חייבת להיות מסומנת בצבע ולידה יופיע תמרור. העלייה למדרכה צריכה להיות נוחה וללא מכשולים, כגון: עדניות, גדרות או עמודים. כמו כן, המדרכה חייבת להיות מספיק רחבה כדי שתתאפשר הורדת מעליות של כסא גלגלים. בקרית שמונה זיהינו כבר כמה מקומות מרכזיים בעיר בהם נחסמת העלייה למדרכה, מה שמאלץ את המחנה לרדת לכביש-דבר מסכן נפשות. בכמה מקומות אף ראינו פחי אשפה ירוקים מונחים במקומות חנייה מסומנים של נכים. אז מה שווה החנייה אם לא ניתן לנצל אותה?

מעיריית קרית שמונה נמסר בתגובה: “הבעיה ידועה לנו. במסגרת סקר נגישות שהרשות אמורה לבצע, הנושא יבוא לידי ביטוי”.

אין באפשרות הנכה להוריד מעלון אחורי, הירידה לכיוון הכביש

אין עליה נוחה ובטיחותית למדרכה