יהודה יגר, מוותיקי קיבוץ גדות, איש רב פעלים, הגיע בשבת שעברה למשחק בו גדות ניצחה 52:64 את חולתה. יגר משתף במפגש מרגש ביציע, במפתחות שהביאו לניצחון, פיסות היסטוריה והווה ועוד. בהיעדר צלמים, בכתבה כללנו תמונות שצילם ג'אנו, הצלם האגדי של ברעם, מהמשחק בין גדות לברעם
הגעתי לאולם שהיה כבר גדוש אוהדים נרגשים, מיד בכניסה יושבת כרמלה דינר – ידידתי מהר וגיא, שפוקדת עלי לשבת לידה. מביטה עלי ואומרת: "וואלה, אתה נראה טוב". נחלשה ראייתה כנראה, עם הגיל, – ואני, מה אכפת לי? קיבלתי מחמאה בחינם. לא הספקתי להעיף מבט ולראות את הקהל שלנו – ומיד התחיל המשחק. היא התבלבלה קצת עם השופט ושאלה אותי אם זה פול גְּלָאק מגדות -, החבר של נועה ז"ל. ואני, שרציתי לרצות אותה, הנהנתי בהסכמה. ראיתי והתרשמתי מהופעתו של יוחאי בסגל שחקני חולתה, יוחאי מזרחי קציר – בן גדות, הבן של איה שהיתה נשואה לאריה זאבי ז"ל. בקיצור עוד בן משפחת זאבי על הפרקט גדל בכיתת מורן, עם מירב, שירלי, איה וצפריר. שחקן נמרץ בן ,50 כל הכבוד ליוחאי. יוחאי גם שיחק איתנו בגדות בזמנו, התאפיין ב עיקר בצל יפת שלשות. שוחחתי עם זי ברתנא – הרכז ל קידום פעילות ספורט קהילתית, בפינת המגרש תוך כדי שהוא מבטיח ליוחאי צילום כשהוא צולף. , נסח ף בדיבור איתי והחמיץ שלשה.
כרמלה התלהבה מעמית טלסמית: "מי זה הקטנצ'יק המשתולל הזה? תראה איזה ניתור יש לו". עמית, יש לך כבר קרדיט אצלה. סיפרה שבנה נעם דינר , לא ישחק כי הוא תקוע בברלין מחוסר טיסות. זיהיתי לכרמלה את לילוש סט הסילון: " זה לי? אני לא מאמינה. בתום המשחק האדיר שתרם, לחש לי לילוש בקריצה: "יצאתי בשש עבירות כמו ב NBA"… את פסח לא זיהתה: "זה עמית ברעם? איך השתנה".
משחק קשוח ומהיר, בהכרח עם טעויות לא מחויבות, איבודי כדור מרגיזים, החטאות ליי-אפ מטורפות ועם זאת. זה היה משחק לארכיון! משחק ששנים לא ראיתי מרתק ומותח כמותו, הגנת הפלדה היא שאפשרה לנו חטיפות, ריבאונדים ואפילו יציאה להתקפות מתפרצות, שחלק מהן הפכו לסלים מהירים. הקבוצה התחברה סוף סוף והיה מי שחיבר וריתך אותה למקשה אחת קשוחה, לא מתפשרת, לחבורה מלוכדת של לוחמים , קוראים לו יהל צור – החבר של טים מכברי. הוביל את עדר החמורים, שהפכו ללהקת זאבים שוחרים לטרף. עמית חתול, הפרא טלסמית, שנכנס מתחת לעור למעיין גלוזמן הגבוה ממנו בראש , בעיקר נכנס לו לראש, הלה איבד את העשתונות ואיתם גם את
הדיוק בקליעה, במסירה ובהגנה, יצא מאיפוס. עמית, העיז ולהצליח לאיים על הסל וקלע קליעות מכריעות בסיום , שהפיקו ממנו מופע סטנדאפ מתריס מול אלו שאיימו עליו. איתן המשאבה המשיך לשאוב מים ולחטוב עצים, הראה כמה אלמנטים חדשים של חדירה לצבע, ותנועה עם הגב לסל וקליעה, שלשה אצלו היא קינוח והייתה אחת כזאת. אוהד סיים מתפרצת בקלאס שלא מבייש אפילו את דני, זה שבפורטלנד . תמיר "העוקץ" זאבי, במופע שלשות שלא ראיתי כזה ממנו מעולם , התלהב הנער, וכל שלשה לקראת סיום הוציאה ממנו מופע תנועות ידיים אבסטרקטי, שביטא שמחת אין קץ .
יהל צור הוא שחיבר את כלל הברגים והחלקים למכונה קטלנית גורסת. יהל, רכז בעל שליטה מצוינת בכדור, מהיר, בעל יכולת חדירה מעולה לצבע ומעל לכל יכולת ריכוז משחק נהדרת, מה שהיה חסר לנו תמיד , רכז אמיתי . הוא האקס פקטור לדעתי שהיה לניצחון האדיר. כל שחקן שעלה הפיק מעצמו את המיטב ונדבק בהתלהבות. משחק ההגנה הנלהב והמשובח, גרם גם לביטחון בהתקפה וברשימת הקלעים מופיעים שמות חדשים, שלא הכרנו עדיין שם. התלהבות קבוצתית מפיחה ביטחון ובמיוחד במשחק צמוד כשכל סל חשוב, הביטחון בזריקה חשוב לא פחות ואפילו יותר. מעניין שאצלנו כל משחק, הקלעים העיקריים מתחלפים, אין תלות בקלעי זה או אחר. על כולם שלט אלון ארזי בתבונה, חילק נכון את המאמץ והגיע לרבע האחרון עם אלו שהיו בפורמה טובה במשחק, גם הגנתית וגם התקפית . שפט היטב יניב בן עזר.
בסיום, שוחחתי עם זיו ברתנא, שיבחתי אותו על הטורניר החשוב לקהילות בגליל, הוא הסכים ולהוכחה הצביע על מעורבות הקהל הרב שגדש את היציעים . שאלתי האם אירוע כזה גם מגייס את הנוער והילדים למשחק הכדורסל? הביט לתוך עיני ושאל, איפה הצטרפות הקהילתית של גדות? לחולתה ישנה קבוצה של 50 ילדים מגיל בית ספר יסודי ו עד תיכון, בגדות ישנם בודד ים. הורים וועדת ספורט , לתשומת לבבכם.
