כנס המים השמיני ע”ש איתן גדליזון ז”ל התקיים בשבוע שעבר במכללה האקדמית תל חי בהובלת המרצים מהחוג למדעי המים ומדעי הסביבה במכללה האקדמית תל חי עם חוקרי מכון המחקר מיגל. כנס המים השנה עסק בנושאים אשר מעסיקים את החקלאים, אנשי הסביבה, ואנשי האקדמיה ומחקר.
המושב הראשון התמקד במגמות ואסטרטגיות בניהול משק המים בצפון ישראל לאור שינויי האקלים הצפויים באזור: השפעת שינויי האקלים על המחזור ההידרולוגי והיצע מקורות המים בצפון, תכניות מרכזיות של משק המים בצפון ישראל והיערכות “מקורות” למשק המים 2050 עם דגש על צפון ישראל, סוגיית חיבור אזור מעלה הכנרת למערכת המים הארצית בעידן של שינוי אקלים, וחשיבה אסטרטגית לגבי שימוש במשאבי המים במעלה אגן הכנרת.
המושב השני התמקד בהיבטים טכנולוגיים וסביבתיים של השבה והתפלת מים: משק המים בכלכלה המעגלית, מצב זיהום מי תהום, השפעת מקור מי הקולחים, מים מותפלים או מים טבעיים על איכות הקולחים ותכונות כימיות של הקרקע, ושימוש בממברנות מוליכות חשמל להשבת נוטריינטים משפכי חקלאות.
אברום בן יוסף , סמנכ”ל הנדסה וטכנולוגיה, מחברת ‘מקורות’ אמר בכנס: “במהלך 25 השנים האחרונות חוותה מדינת ישראל מספר תקופות בצורת אשר הסבו ליבנו לשינוי במשטר ההידרו אקלימי אשר בא לידי ביטוי בירידה בכמות המשקעים, בפריסה, בעונתיות המשקעים וכתוצאה ירידה במילוי החוזר והתפתחות של גרעון חמור במשק המים הישראלי. מודלים אקלימיים מצביעים על כך שבעשורים הקרובים מגמות קיצון עומדות להחריף, דהיינו הפחתה נוספת בכמות המשקעים הממוצעת, עלייה בהתאדות, שינויים בכמות המשקעים, עלייה בתדירות, במשך ובחומרה של תקופות הבצורת לצד אירועים של סערות ושיטפונות. לשינויי האקלים באזור יהיו השפעות דרמטיות על המשטר ההידרולוגי עקב ירידה במילוי החוזר שתוצאותיהם הינם ירידה בשפיעת המעיינות, ירידה במפלסי מי התהום ופחיתה בזרימות בנחלים ופגיעה קשה בסביבה האקולוגית”.
