מאת דנה אלימלך.
משאית עלתה באש בכניסה למאפייה המרחבית, עובדי המאפייה חסמו לתנועה את צומת הגומא, הפגנה מול ביתו של שר הביטחון בני גנץ בראש העין, שיירת משאיות המאפייה ברחבי העיר, מחאה ברחבת העירייה, הפגנות סוערות ברחבת המאפייה ועובדים כועסים שפוחדים מעתיד ללא מקור פרנסה, אך מאוחדים ונחושים למנוע את רוע הגזירה. המחאה, היד עוד נטויה. סיכום שבועי של ההפגנה של עובדי המאפייה המרחבית בקריית שמונה נגד סגירת המאפייה.
רגע לפני שמסתיים שבוע רווי רגשות של כעס ועצב מנכ”ל המאפייה גלעד אהרונסון אומר כי, בעקבות מחאה מתוקשרת של עובדי המאפייה, שמביעה את הכאב והצער העצום שעובר עליהם, ראש העיר אביחי שטרן זכה להתייחסות משר הביטחון בני גנץ ואנשיו במשרד הביטחון. “לשמחתנו משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, ומשרד הכלכלה, נענו מיד לפניות,ומעורבים בניסיון למצוא פתרון למשבר הכל כך מורכב. כוחנו באחדותנו באמונתנו ובתקוותנו שהדברים יפתרו”, אמר אהרונסון.
“לחם עבודה” מעולם לא קיבל משמעות כל כך חזקה כמו בהפגנת עובדי המאפיה המרחבית בקריית שמונה שאמורה להיסגר בסוף החודש. בשניםהאחרונות ממתגים את העיר קריית שמונה כעיר הפוד טק העולמית, כזאת שכולם יישאו אליה עיניים, אבל עד שזה יקרה, אם בכלל, יש לעצור את המגמה של סגירת מפעלים ומוסדות בעיר כמו אלביט, ישקר, אבי מור, המשביר לצרכן, ועכשיו גם המאפייה המרחבית בקריית שמונה. עיקרהתושבים הם עובדי מפעלים, ואם יאבדו את מקור פרנסתם חרב עליהם עולמם. עובדים אלה הם היסודות של העיר שאסור לערער. הימים הם ימי קורונה, ובמקביל לסגירה של מקומות עבודה לא נפתחים חדשים. סגירת המאפייה תשפיע על עובדי המאפייה ותושבי העיר קריית שמונה בכלל.
המחאה של עובדי המאפייה מעבר להיותה מאופיינת בכעס, פגיעה ואכזבה, היא לא שגרתית, כאשר הבעלים ומנכ”ל המאפייה המרחבית, גלעד אהרונסון, מוביל את המחאה יחד עם העובדים בחזית אחת, ובתמיכת יו”ר ועד העובדים איציק דהן, סגן יו”ר הועד, מאיר בן שמעון, ונציג העובדים ומוביל המחאה זאביק זוויגי. מכתבי הפיטורים כבר היו מוכנים לחלוקה לעובדים עוד ביום רביעי, אך אהרונסון, כנראה בניסיון אחרון, מסרב לפטר את העובדים, ומעכב את הפעולה שלא ניתן לחזור ממנה. העובדים אומרים כי, הם מרגישים בגידה מהמדינה. הם האנשים שעמדו איתן במלחמות תחת אש, ומטחי קטיושות, כשהם מהווים חוסן לעורף, ומספקים מזון בחשיבות לאומית, במבצעים ומלחמות בגבול הצפון וקריית שמונה בפרט, במשך עשרות שנים.
אהרונסון שנמצא יחד עם עובדי המאפייה בשטח אומר, “אנו נמצאים במאבק מאוחד בהגנה על הבית והפרנסה של משפחות העובדים, מאבק זה משותף לכולם, עובדים ומנהלים כאחד שזהו ביתם השני. לשמחתנו התאחדו למאבק כל הצדדים הפוליטיים בעיר, ועל כך התודה לחבר מועצת העיר אלי זעפרני, לראש העיר אביחי שטרן, לרב ניסים מלכה, לסגני ראש העיר יורם ממן, ויהודה חיים, ראש מועצה אזורית הגליל העליון גיורא זלץועוד רבים וטובים”.
אהרונסון מסביר על ההחלטה לסגור את המאפייה המרחבית בקריית שמונה לאחר 60 שנות פעילות. “במשך 40 שנה, המאפייה המרחבית היו ספק הלחמים של צה”ל, כאשר בעשר השנים האחרונות הם היו הספק העיקרי כמעט באופן מלא. לאחרונה לא אפשרו למאפייה להשתתף במכרז כמו שהיה עד היום”.
אהרונסון טוען כי, הסיבה לכך קשורה בעלייה בתשומות הייצור, שהפכה את הפעילות של המפעל להפסדית. בשנה שעברה בעלי מפעל המאפייהביקשו שלא לממש את האופציה שהייתה להם במכרז, ולהאריך את המכרז בשנה נוספת. בזמן זה, משרד הביטחון יצא למכרז חדש, כאשר המאפייה מרחבית זכתה רק בשליש מהאספקה. הספק המרכזי שזכה במכרז הוא מאפיית “ברמן” שהציעו מחיר נמוך שבמאפייה המרחבית לא יכלו לעמוד בו, לטענתו. והוסיף, כי “האנשים שעובדים במאפייה המרחבית הם עובדים של עשרות שנים במפעל. כאשר אלפי משפחות מקרית שמונה והאזור נמצאות בחוסר ודאות בשל התפשטות נגיף הקורונה, אסור להכניס למעגל את מאות המשפחות שמתפרנסות מהמאפייה ונמצאות כיום בחוסר וודאות כלכלית”.
במאפייה המרחבית בקריית שמונה עובדים 120 עובדים תושבי קריית שמונה. רובם עובדים במשך עשרות שנים במאפייה שהפכה לחלק בלתי נפרד מחייהם ולמקור פרנסתם העיקרי. חלקם כבר מבוגרים לאחר שנתנו את מיטב שנותיהם לעבודה במאפייה למודת המלחמות והקטיושות כשהם עובדים תחת אש, והיום כשהם מבוגרים הם שואלים לאן ילכו אם המאפייה תיסגר.
ביום הרביעי למחאת העובדים משאית עלתה באש. כנראה אחד מרגעי השיא להפגנה הסוערת מזה עשרות שנים בקריית שמונה שנראה כי, עוד לא הסתיימה ותמשיך עוד בימים הקרובים. המשאית הבוערת מסמלת את כאב העובדים, הזעם וגם הייאוש, שכמו האש מכלה הכל.
ההפגנות החלו השבוע ביום ראשון. עובדי המאפיה יחד עם מנכ”ל המאפיה אהרונסון, יו”ר ועד העובדים דהן, יו”ר מרחב גליל עליון בהסתדרות יונה פרטוק, ודובר ההסתדרות אביב עזוז, זעקו יחד עם העובדים נגד סגירת המפעל. יו”ר ההסתדרות פרטוק שאחז במגאפון קרא קריאות של “לחם עבודה” וקרא לעובדים להילחם על פרנסתם, פרטוק אמר, כי “סיפור המאפיה הוא עוד סיפור של פריפריה שמתמודדת עם בעיות תעסוקה שגוררת אחריה מאות משפחות. נכון שהיה מכרז וחברה אחרת זכתה במכרז ולכאורה אין כל בעיה, אולם צריך לקחת בחשבון שבמרכז הארץ קימות אלטרנטיבות לתעסוקה אחרת שלא קיימות בפריפריה”.
ההפגנה שהחלה בהתכנסות של העובדים ברחבת המאפייה שצעקו “לחם עבודה” והחזיקו שלטים נגד סגירת המאפייה, המשיכה בשיירה מאורגנת היטב של עשרות משאיות של המאפייה שנסעה ברחבי העיר, תושבי העיר תמכו בשיירת המשאיות למרות שצפרה בלי הפסקה, כשהם מנופפים לעברם לשלום וצופרים בחזרה כאות תמיכה. שיירת המשאיות הלכה וגדלהיחד עם תושבי העיר שהצטרפו, והגיעה עד לבניין העירייה, שם הייתההמחאה המרכזית תוך קריאה לראש העיר אביחי שטרן להצטרף למחאה. ראש העיר שטרן לאחר מספר דקות של קריאות הצטרף לעובדים.
המשך המחאה ביום שני השבוע. עובדי המאפייה חסמו כבישים בצומת הגומא עם שלטים שעליהם כתוב: “בני גנץ הפקרת אותנו”. ביום השלישי להפגנת עובדי המאפייה, הם הפגינו מול ביתו של שר הביטחון בני גנץ בראש העין, יחד עם ראש העיר אביחי שטרן, וסגני ראש העיר יהודה חיים, ויורם ממן. שטרן אמר כי, “המאפייה המרחבית מהווה את אחד מהסמלים התעסוקתיים בקריית שמונה ומפרנסת מאות משפחות מקריית שמונה ויישובי הגליל המזרחי. אלפי קטיושות שנורו בעבר על העיר לא עצרו מעולם את המסועים של הלחם ואת עבודתם הנאמנה של עובדי המאפיה המרחבית, גם תחת אש וללא מיגון, והכל כדי לדאוג לחיילים הלוחמים בחזית. מה שאלפי קטיושות לא עשו, אסור שמשרד הביטחון יעשה. לא אתן יד לסגירת המאפייה המרחבית. אסור לנו לחזור לתקופת “לחם עבודה”. בנוסף, ראש העיר אביחי שטרן פנה במכתב לראש הממשלה, וכך גם חברי מועצת העיר יורם מלול ואלי זפרני.
ביום השלישי למחאה, חבר הכנסת ינון אזולאי מש”ס, שלח מכתב דחוף לחבר הכנסת מיכאל ביטון, השר לנושאים אסטרטגיים, והשר לנושאים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון, בדבר סכנת סגירת המאפייה המרחבית, והעלה את נושא סגירת המאפייה המרחבית לסדר היום בוועדת הכספים של הכנסת. חבר הכנסת אזולאי אמר כי, הוא אינו רוצה לתאר מה יקרה בעיר שגם ככה נמצאת בבעיית אבטלה קשה מאוד אם תיסגר המאפייה המרחבית. “אין בקריית שמונה ובסביבתה די מקומות עבודה שיכולים לקלוט מספר כזה של עובדים. באפשרות משרד הביטחון להעביר למפעל 30 אחוזים מהאספקה כמפעל בפריפריה, על בסיס העדפה לאומית לקריית שמונה, מה שלא נעשה במכרז”.
ביום הרביעי להפגנה הגיע לתמוך בעובדי המאפייה חבר מועצת העיר אלי זפרני לאחר ששלח מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו בבקשה למנוע את סגירת המפעל. זפרני שהגיע למאפייה, קלע צמות לחלות יחד עם העובדים, ואמר, “אמשיך להילחם שהמאפיה לא תיסגר כפי שעשינו במכרז הקודם לפני מספר שנים אני וחברי להנהלת העיר הקודמת והצלחנו לגרום למשרד הביטחון להחרגה של המאפיה. מרגע שפנו אלי הנהלת המאפיה פניתי למשרד ראש הממשלה ומשרד האוצר לסייע מול משרד הביטחון. כולי תקווה שנצליח להצליח להשאיר את המכרז של הלחם הצבאי במאפיה המרחבית שבגיל ההתבגרות שלי עבדתי שם כמה שנים כמו הרבה מחברי. כוחנו באחדותנו”.
כאמור ביום הרביעי למחאה משאית עלתה באש ברחבת הכניסה למאפייה, הפגנה סוערת שבה העובדים נראו מותשים, אך נחושים.
מי שמוביל אתמחאת עובדי המאפייה, ועובד במאפייה במשך שנתיים, הוא הפעיל החברתי מקריית שמונה זאביק זוויגי. זוויגי היה פעיל במהלך כל ההפגנות , ואף נשכב על הכביש בהפגנה שנערכה בצומת הגומא לחסימת הכבישים לתנועה, תוך שהוא משלהב את תושבי העיר באמצעות לייב בפייסבוק, ומביא את סגירת המאפייה לסדר היום הציבורי. ששיתף בתחושותיו.
זאביק, האם לדעתך ניתן להשאיר את המאפייה פתוחה לאחר שהתקבלה ההחלטה לסגור?
“האפשרות הראשונה שיתברר שנפל פגם במכרז. האפשרות השנייה, מאחר והממשלה לא מתפקדת ואין תקציב, לעצור את המכרזים, ולהשעות את המכרז של משרד הביטחון למאפייה. אפשרות שלישית שנהיה נתונים לחסדיו של המונופול, מאפיית “ברמן”, מאחר והתעוררה זעקה ומהומה סביב המכרז, יכול להיות שיש אינטרס למאפיית “ברמן” על מנת לא לספוג את הביקורת של הציבור, שמזהה מחדל, לגלות סולידריות כלפי קריית שמונה, ולהעביר חלק מהמכרז למאפייה”. ומוסיף, “בהנחה שלא נקבל את המכרז חזרה, אנחנו נדרוש מהממשלה תקציבים ומענקים לטובת הבראת המפעל. פיצוי הולם שיכול לקחת את המפעל לדרך חדשה. אני לא יודע אם יש נכונות אך קריית שמונה היא אזור עדיפות לאומית, ולכן התקבלה החלטה שלא ניתן להסביר אותה”.
ביום הרביעי למחאה זאביק מספר כי, עובדים המאפייה נפגשו עם הנהלה המאפייה והבינו שמשאית עולה באש בכניסה למאפייה.
האם המשאית שעלתה באש מסמלת את הכאב, הזעם, והתסכול של עובדי המאפייה?
“המשאית שעלתה באש זאת דרך חריגה וקיצונית להביע מחאה. אנחנו עושים הכל על פי החוק ובתיאום עם גורמי החוק, ולא נפעל במחאה הזאת באופן עצמאי”.
איך מרגישים העובדים?
“אנשים בדיכאון, יש אנשים שכבר מקבלים טיפול רפואי ותרופתי להתמודד עם ההבנה שמחר הם לא מביאים פרנסה לביתם, העובדים בוכים”.
איך יראה המשך המאבק?
“המשך המאבק מתמקד בלגייס את התושבים לטובת מאבק אקטיבי שילך ויגדל, כי מחר זה יגע בכולם. מתחילה מגמה נוראית של סגירת מקומות עבודה, וזה לא יעצור אצלנו במאפיה, אלא אם כן אנחנו נחליט שאנחנו עוצרים את זה. זאת מחאה עיר שלמה. זאת עיר קטנה מה נשאר פה?. מבקש מהתושבים לגלות סולידריות ואיפוק. זה הזמן להעביר מסר חד משמעי לממשלת ישראל שתסייע לקריית שמונה. זאת מלחמה על הפרנסה”.
