רק 13 פרויקטים של תמ”א 38, לחיזוק מבנים מקריסה, בוצעו בפריפריה, אף אחד מהם לא בגליל העליון. זאת לעומת מעל 4,000 פרויקטים שבוצעו בערים מרכזיות.

 

המחיר להצלת משפחה מסכנת קריסת מבנים הוא 84 אלף שקלים. “ישנן דרכים לפתור את הבעיה, אך הממשלה צריכה לקחת אחריות ולהבין שזה מתפקידה לדאוג לאזרחים באזורים המוחלשים לפני שיקרה אסון”.

 

שירי פריאנט

 

רק 13 פרויקטים של תמ”א 38 לחיזוק מבנים מקריסה בוצעו בפריפריה לעומת 4,385 בשאר הארץ. כך עולה מחישוב של אתר TamaFix, המאפשר לקבל מידע על ביצוע תמ”א 38 בכתובות שונות.

 

פרויקטים של תמ”א 38 נועדו במקור לטפל במבנים ישנים שאינם עומדים בתקן ונמצאים בסיכון בזמן רעידות אדמה. אלירן סימוני מ- TamaFix מסביר כי עם הזמן התוכניות למניעת אסונות אלו ננטשה ונכנעה לשוק הקשה של ענף הנדל”ן. “כיום מיושמים פרויקטים של תמ”א אך ורק לפי היתרונות הכלכליים, אשר מתבטאים בהוספה של דירות בערים המרכזיות, לרוב באיזורים שבכלל אינם כלולים באזורי סכנה של קריסה גבוהה”.

 

דווקא באיזורי הפריפריה, אשר נמצאים באזורי סכנה גבוהה יותר, נותרו אלפי משפחות מופקרות, אשר קבלנים אינם מעוניינים לבצע אצלם פרויקטים של תמ”א בשל חוסר כדאיות. עמק החולה, למשל, יושב על הבקע הסורי אפריקאי, בו התרחשו רעידות אדמה בשנים האחרונות. כך גם בקעת הירדן ובקעת ים המלח. על פי הנתונים באתר תמ”א 38, הנקודה הדרומית ביותר בה מתבצעים פרויקטים של תמ”א 38 היא אשדוד. הצפונית ביותר בקרית ביאליק. רוב הפרויקטים מתרכזים באזור המרכז בערים: ראשון לציון, בת ים, תל אביב, רמת גן, קרית אונו, פתח תקווה, יהוד, רמת השרון, רעננה וחיפה.

 

ליאור גוזס, מנכ”ל TamaFix, אומר כי הסכום הנדרש כדי למנוע קריסת דירה על יושביה בערי הפריפריה הוא 84 אלף שקלים. “החישוב העומד מאחורי סכום זה הוא שעלות חיזוק בניין המאכלס 12 משפחות נע סביב מליון שקלים, הכולל עלויות בנייה, מיסוי, עלויות אדריכל, מהנדס ועוד”.

 

“יזמי נדל”ן אינם פילנתרופים ופעילותם מופנית לאן שיש רווחיות, שאלו אינם האזורים עם סיכון קריסה גבוה, מאחר והם בעלי מחיר קרקע נמוך”, אומר גוזס. “לכן נדרשת התערבות של הממשלה להגביר את האטרקטיביות של האזורים האלו וניתן לעשות זאת במספר דרכים שאינן מצריכות להקצות כספי ציבור להצלת חיי אזרחים”.

 

גוזס מסביר: “למשל, קבלן שישקיע מהונו את מיליון השקלים כדי למגן 12 משפחות בפריפריה, יקבל בתמורה הטבה מהמדינה, זכויות בנייה בשווי מיליון שקל לפחות. במקרים רבים, היזם לא ירצה או לא יתאפשר לו לנצל זכויות אלה בעצמו ואפשר להשתמש במודל הקיים בעולם של ‘בורסת זכויות בנייה’, המאפשר להעביר בצורה מסודרת את אותן הזכויות ליזם אחר המעוניין בכך בכל עיר. בצורה זו ניתן להפריד בין רווח כלכלי מפרויקט נדל”ן לבין חיזוק המבנים מפני רעידות אדמה. אפשרות אחרת הינה הטבות במס בגובה הזכויות שנצברו, על ידי קיזוז מס לאותו יזם או חברה”.

 

אלירן סימוני מוסיף ומציין כי “ישנן דרכים לפתור את הבעיה, אך הממשלה צריכה לקחת אחריות ולהבין שזה מתפקידה לדאוג לאזרחים באזורים המוחלשים לפני שיקרה אסון”.