קיבוץ משגב עם, אשר נמצא בקצה הצפוני של רכס רמים שבהרי נפתלי, התקשה במהלך השנים למשוך אליו משפחות צעירות שיקימו בו את ביתן * בשנת 2005 נבנתה ההרחבה הראשונה אשר אוכלסה כשנתיים לאחר מכן * לפני כשנתיים, ביקשו בקיבוץ לבנות הרחבה נוספת, אך מספר המגרשים שנקנו לא עמד בדרישת המינימום, דבר אשר לא הצדיק את התחלת עבודות הפיתוח * התנועה הקיבוצית החליטה לסייע והתחייבה לקנות את המגרשים שלא נמכרו עד שיגיעו הקונים * השבוע הונחה אבן הפינה לשכונה החדשה

 

קיבוץ משגב עם הוקם בשנת 1945 על ידי קבוצה של כ-50 בוגרי הנוער העובד והלומד. במהלך השנים, התקשה הקיבוץ למשוך אליו משפחות צעירות בשל מזג האוויר הקשה, דלות האמצעים של הגרעין המייסד, הקרבה לגבול, המחסור במים ומיעוט בקרקע. גם היום, המצב לא כל כך פשוט. משפחות רבות מצאו את ביתן בקיבוצים ובמושבים השונים, אך יישובי ההר, ששוכנים על רכס רמים שבהרי נפתלי, מתקשים למשוך אליהם מספר רב של משפחות צעירות, ומתוך כך, מתקשים לבנות גם לבני המשק ולצעירים וצעירות שלא גדלו בקיבוץ, אך רואים את עתידם באצבע הגליל.

ההרחבה הראשונה של הקיבוץ נבנתה בשנת 2005. שנה לאחר מכן, התקיימה מלחמת לבנון השנייה, ובשנת 2007, נכנסו הדיירים החדשים לביתם החדש שבמשגב עם.

לפני כשנתיים, ביקשו בקיבוץ לבנות שכונה נוספת, בעידוד החברה הכלכלית של המועצה האזורית גליל עליון, אך נתקלו במחסום בעייתי של מינימום בתים לבנייה להתחלה של עבודות פיתוח. בעיה נוספת שנתקלו בה בקיבוץ באותו ההקשר היא הצורך לפרק את הלול הרווחי שעליו עתידה הייתה לקום השכונה, מבלי לדעת אם המהלך שיכול להביא להפסדים כלכליים, יניב רווחים אנושיים.

הנהלת הקיבוץ הביאה את הבעיה לפתחה של מטה התנועה הקיבוצית בסיור שנערך בקיבוץ. מזכ”ל התנועה, ניר מאיר, התחייב מיד כי התנועה, באמצעות קרן קמ”ע, מתחייבת “לגשר” על כל המגרשים שלא נקנו, כלומר להתחייב לקנות אותם עד שיבואו קונים, על מנת שיהיה אפשר להתחיל בתכניות הפיתוח. השבוע, לאחר הכנות רבות וציפייה דרוכה, הונחה אבן הפינה לשכונה החדשה בטקס מרגש.

ראש מועצה אזורית הגליל העליון, גיורא זלץ, אמר בטקס: “‘מבדידות האנשים הופכים קשים’, שר שלמה יידוב את מילותיו של יונתן גפן, והמשיך ‘מעטים יוצאים ממנה נשכרים’. אז במשגב-עם, המקום הכי צפוני, הכי מרוחק והכי קסום, אותם מעטים יוצאים נשכרים ועכשיו בונים שכונה חדשה והופכים לרבים. אנחנו גאים בכם, חברי הקיבוץ, מעריכים את פועלכם ובטוחים שהשכונה החדשה תיבנה ותאוכלס במהרה ותיתן תנופה נוספת לקיבוץ הנהדר שלכם. תודה גדולה נשלחת גם לתנועה הקיבוצית, בראשות ניר מאיר, ולחברה הכלכלית של המועצה, בראשות כושי לוי, שבלי מאמציהם לא היינו עומדים כאן היום”.

מזכ”ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, אמר כי הציונות איננה ולא הייתה מעולם פרויקט כלכלי: “לפיכך, כשכללי הכלכלה קובעים את גורלו של קיבוץ בפריפריה הקשה, הוא נדון לקושי מאתגר במיוחד. עלות התשתיות בהר תהיה תמיד גבוהה מעלות מקבילה, בעמק. כאשר בהר גם קר יותר ומסוכן יותר, והבחירה היא כלכלית, הביקוש קטן באופן משמעותי. אלה בדיוק המקומות בהם אנחנו, כתנועה, בוחרים להתערב. זה אינו כספי הפרטי. זהו כסף ציבורי, תנועתי, והוא מבטא את העיקרון הקיבוצי העליון: סיוע הדדי. אני משוכנע שכל המגרשים יבנו וכל הבתים יאוכלסו. ויהיה זה שכרנו”.

יו”ר הוועד המקומי וחבר משגב-עם, עופר (פושקו) מוסקוביץ, אמר כי “בסיפוק רב אנו יכולים לציין את כברת הדרך שעברנו מהימים הראשונים של החשיבה על רעיון להקמת שכונה חדשה לבנים ולחברים חדשים, דרך התכנון ואיגום המשאבים. עברנו את הזמן הזה בחישול מתמיד של כוחנו הקהילתי, ונשארנו יחד לשאת, כל אחד על פי דרכו הוא, את העול הכבד הרובץ על שכמנו, של אחזקת ופיתוח הקיבוץ לקראת הבנים והחברים החדשים, אשר האמנו כי בוא יבואו. אנו משוכנעים כי תקום כאן עכשיו שכונה חדשה, יפה ואיתנה אשר תגדיל את משגב עם, וביחד כולנו נהפוך להיות יישוב קיבוצי גדול, בו נגשים את החלום שהביא אותנו לכאן”.

מאיר (כושי) לוי, יו”ר החברה הכלכלית: “לאחר שנים רבות בהן ייחלו תושבי משגב עם להרחיב את קיבוצם בעוד עשרות מגרשים, החלום מתגשם. תנופת הפיתוח הזאת הינה פרי של שיתוף הפעולה בין הקיבוץ, המועצה האזורית, באמצעות החברה הכלכלית, התנועה הקיבוצית, באמצעות קמ”ע, וקק”ל. אני מקווה ומאמין שנמשיך בעשייה המבורכת הזאת לרווחת התושבים”.

עדי סופר, בת הקיבוץ, השתתפה בטקס והקריאה ברכה אותה כתבה בת קיבוץ אחרת, כרמית טל: “כאן, במקום הזה, על מצוק אדמת הסלעים החזקה, מתחת לשמיים הגדולים ואל מול יופיים של עמק החולה והרי הגולן, באירוע מרגש ובלתי נשכח, מונחת אבן הפינה לשכונה חדשה בקהילת משגב עם. הלב מתרחב, החלום הופך למציאות והחיוך על פני האנשים מלמד על תחושת השמחה והתקווה לעתיד משותף. במקום הקסום הזה, בעיצומן של עבודות הפתוח ותנופת העשייה, אפשר בקלות להרים את הראש, לנשום עמוק את אוויר ההרים הטוב ולדמיין את החיים שיבנו כאן כמו בתוך ציור”.