בעקבות הצלחת מחקר יישומי שנערך במהלך ארבע השנים האחרונות על ידי מו”פ (מחקר ופיתוח) צפון במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל, בשיתוף החברה לחקלאות בגליל העליון, בהובלת החוקרים ד”ר ליאור רובינוביץ וד”ר אביב אשר ובשיתוף ד”ר מולי גלילי ממִנהל המחקר החקלאי, מכון וולקני.

לגידול ראשון בישראל של צמח הקינואה (Chenopodium Quinoa) הנחשב לסופר פוד, מקימה חברת ‘זרעים דליה’, מקיבוץ דליה, מכון ראשון בישראל לעיבוד מסחרי של קינואה, לשוק הבריאות בארץ ובעולם. המכון מוקם בסטנדרטים הגבוהים ביותר ליצוא מוצרי מזון (תקני BRC, IFS, ISO, GMP) ויעובדו בו מוצרי בריאות נוספים כגון פריקי וטף. ‘זרעים דליה’ תרכוש את הקינואה מהחקלאים, תעבד ותשווק את הגרעינים בשוק הסיטונאי.

גידול הקינואה התאפשר עם תמיכת משרד החקלאות בחלקות מודל בתחומי מועצה אזורית הגליל העליון בהיקף של 13 מיליון שקלים, במסגרת תיקון להסכם המים, במטרה לסייע למשקים החקלאיים כתוצאה מהתייקרות המים מהפקה פרטית לחקלאות. על פי המתווה של משרד החקלאות עומד שיעור המענק על 80%  מההשקעה המאושרת, למשך שלוש שנים 2019- 2022. את תחום חלקות המודל מנהל עמוס לוין סמנכ”ל פיתוח חקלאות בפיתוח הגליל.

הביקוש לצמח הקינואה כמאכל לבני אדם, התרחב בשנים האחרונות בכל העולם המערבי לאור איכויותיו התזונתיות הרבות. ישראל מייבאת מדי שנה כ- 1,500 טונות של גרגירי קינואה במחיר של 2,000 דולר לטון של גרגירים שעברו עיבוד להוצאת המרירות: לאחר הקציר עוברים גרעיני הקינואה 6 שלבי טיפול לפני השיווק: ניקוי ומיון, קילוף, שטיפה, ייבוש, ניקוי סופי נוסף ואריזה.

אבישי עמרם, מנכ”ל ‘זרעים דליה’ אומר: “העולם נמצא בחיפוש קדחתני אחר מקורות לחלבון ואין ספק, כי צמח הקינואה הוא תשובה בתחום התזונתי מהצומח. בכדי לספק את מלוא תצרוכת גרעיני הקינואה לשוק המקומי, אנו זקוקים לגידול על פני כ-10,000 דונם בלבד, שטח קטן יחסית עבור גידול שדה חדש. יצרנו כבר קשר עם קניינים בחו”ל, במגמה להגדיל את היקף הדונמים ואת כמות התוצרת בישראל, באמצעות שיווק לחו”ל, על מנת להפוך את הקינואה לגידול שדה משמעותי וחדש בישראל ולאפשר לחקלאים נוספים לגדל אותו. ישנה עדיין כברת דרך לגידול הקינואה בישראל: למידה של מועדי הזריעה האופטימליים, בחירת זנים משובחים המתאימים לאקלים בישראל ואתגרים אגרוטכניים רבים נוספים. אך עם כל חבלי הלידה, נראה על פי תוצאות המחקר וניסיונות הגידול בשטחים שונים ברחבי הארץ, כי הקינואה הינה גידול מבטיח וכלכלי. אנו שמחים על שיתופי הפעולה הפוריים שנוצרו עם חברת האגריטק אקווינום המטפחת זני קינואה מובחרים ועם החוקרים הנהדרים ממכון המחקר מיגל, מדריכי גידול מקצוענים ברחבי הארץ, וחקלאים איכותיים ופורצי דרך” אומר עמרם.

כחלק מהצלחת הגידול, מתחילת שנת 2020 החל שלב המעבר מגידול קינואה בחלקות קטנות, לבחינה חלקות מודל חצי מסחריות, שנזרעו על אלף דונם בעוטף עזה, עמק החולה ורמת הגולן. נערך סיור מקצועי בליווי חוקרי מכון המחקר מיגל ומו”פ צפון , והחברה לחקלאות בגליל העליון- בחלקות המודל של הקינואה בקיבוץ גדות, העומדים לפני קציר עם רכזי משקים, מנהלי חברות זרעים, חקלאים וחוקרים והוצגה הצלחת המחקר והגידול.

אורי דורמן, יו”ר החברה לפיתוח הגליל: “המחקר בדק שני שימושים לצמח, הגרגירים כמאכל לבני אדם ובנוסף נבחן השימוש בצמח כגידול חדש למספוא. היתרון הינו גם כלכלי לחקלאים, עלות הגידול נמוכה, קיימים שימוש וניצולת גבוהה בצמח כולו והביקוש בישראל רק גדל. אני מקווה, כי הצגת המחקר של הגידול החדש בישראל, יביא להרחבת גידול הקינואה באזור הגליל והגולן”.

ד”ר ליאור רובינוביץ’ חוקר מו”פ צפון אומר: “במהלך שנות המחקר בחנו זני קינואה מובחרים רבים, תוך לימוד שיטות אגרוטכניות שונות והצלחנו לזהות ולמפות את הפוטנציאל הרב של הצמח לגידול מסחרי חדש בישראל, הן למאכל אדם והן כשימוש למספוא. גילינו כי במסגרת המחקר עד כה, כמות היבול לדונם

בארץ גבוהה בהרבה מאשר הממוצע העולמי. אני שמח, כי הצגת תוצאות המחקר, בדגש על חלקות המודל החצי מסחריות, מעוררות עניין רב בקרב חקלאי הגליל והגולן וחברות הזרעים ומעריך, כי

אנו בדרך להפיכת הקינואה לגידול ישראלי מסחרי” אומר ד”ר רובינוביץ’ ומוסיף, כי זרעי הקינואה הינם בעלי ערך תזונתי גבוה ביותר ועשירים בחלבון, סיבים תזונתיים, פלבנואידים, ויטמינים ומינרלים חשובים. וכי

לגידול מסחרי של הקינואה יתרונות חקלאיים מוכחים: ניצולת מים גבוהה, רמות יבול גבוהות, תכולת חלבון גבוהה, יכולת שימור כתחמיץ, איכות מספוא גבוהה ועוד.

ד”ר אביב אשר, חוקר מו”פ צפון אומר: “הקינואה הינו צמח עשיר מאוד בסיבים תזונתיים וחלבון מלא המכיל את כל חומצות האמינו, מינרלים, וויטמינים רבים, החיוניים גם לבקר ולצאן. קש הקינואה הוא ברמת איכות של שחת דגן ושחת הקינואה ברמת איכות של שחת קטנית, הצמח בעל נעכלות גבוהה והוא כשר לפסח היות ואינו דגן. אנו בוחנים את האפשרות להזין בו את הפרות בכל חודשי השנה ללא צורך בשינוי המנה לקראת חג הפסח ולאחריו” אומר ד”ר אשר ומוסיף: “הפוטנציאל בגידול הקינואה למספוא ממנף את הגידול לסדרי גודל של עשרות אלפי דונם לעומת מספר אלפי דונמים שיכסו את דרישות השוק המקומי לגרעינים למאכל אדם ומקנים לחקלאי גמישות לשינויי בייעוד הגידול בהתאם לצרכי השוק. במסגרת המחקר בחנו את השפעת הזנה בקינואה של עגלים במהלך גידולם והתוצאות הראו יתרון משמעותי ביעילות ניצולת המזון של העגלים שהוזנו בקינואה לעומת חיטה וכתוצאה מכך שיפור ברווחיות הגידול. בקרוב יבוצעו ניסויי הזנה נוספים שיכללו פרות חלב, עגלים ואף צאן. שימוש בקינואה להזנה של בקר בקינואה הינו חדשנית ברמה העולמית ומהווה פריצת דרך ישראלית שהניבה שיתופי פעולה עם תעשיית המזון המקומית ועם מדינות נוספות בעולם”.