בשנתיים האחרונות בחנו חוקרי מו”פ צפון ומכון וולקני האם ניתן להתאים את גידול חיטת הכוסמין לתנאים בארץ * הממצאים מראים כי שמונה זנים נמצאו מתאימים לגידול בעמק החולה בגליל * היקף המכירות העולמי של הכוסמין מסתכם בלמעלה מ- 5 מיליארד דולר בשנה ורק בישראל מיובאים ונטחנים מדי שנה כ-  3,000 טון של חיטת הכוסמין בשווי של עשרות מיליוני שקלים

 

חיטת הכוסמין, הינה תת מין של חיטת הלחם שהייתה נפוצה בעבר הרחוק באזורינו. קמח כוסמין משווק כמזון בריאות מאחר והינו מכיל אחוז גבוה יותר של חלבון מאשר חיטת הלחם, וכמות גדולה יותר של סיבים תזונתיים, מינרלים וויטמינים. במחקר חדש שנעשה על ידי חוקרי מנהל המחקר של מכון וולקני וחוקרי מו”פ (מחקר ופיתוח) צפון במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל, נבחן מהלך משולב להכנסת חיטת הכוסמין כגידול חדש לסל הגד”ש (גידולי שדה) בארץ.

בשנים האחרונות תופסת חיטת הכוסמין נתח שוק הולך וגדל ב”נישת” מזון הבריאות באירופה וצפון אמריקה כתחליף לחיטת לחם במגוון שימושים, כגון: לחם, פסטה ודגני בוקר. בפועל, היקף המכירות העולמי של הכוסמין זינק תוך פחות מעשור ביותר מפי 30 ומסתכם בלמעלה מ- 5 מיליארד דולר בשנה. גם בישראל מתרחב שוק מוצרי הכוסמין ומדי שנה מיובאים ונטחנים בישראל כ-  3,000 טון של חיטת הכוסמין בשווי של עשרות מיליוני שקלים.

בעקבות הביקוש העולה למוצרי כוסמין בעולם ובישראל, החליטה קבוצת חוקרים, בראשם ד”ר רואי בן דוד ממנהל המחקר במכון וולקני וד”ר און רבינוביץ ממו”פ צפון, ביחד עם צוות חוות גידולי שדה של החברה לחקלאות בגליל העליון, לבחון לראשונה בצפון הארץ את התאמת גידול חיטת הכוסמין וכן היבטים של גנטיקה, טיפוח, איכות וביוכימיה של הגידול.

ד”ר און רבינוביץ ממו”פ צפון: “מירב זני חיטת הכוסמין הינם טיפוסי חיטה חורפית הרגישים לאורך יום ומותאמים לעונה ארוכה וקרה. בשל כך, אספנו קווי כוסמין מסורתיים, שמקורם בעיקר באזור אגן הים תיכון, וגידלנו אותם בשנתיים האחרונות בעמק החולה. מתוך תשעה קווי כוסמין, מצאנו כי שמונה מתאימים לתנאים בגליל. בשתי עונות הגידול בתנאי הניסוי, הצלחנו לקצור בזן המיטבי יבול גרגירים של כ- 200 עד 300 קילוגרם לדונם לעומת יבול הנע בתנאי הגליל העליון בין 600-800 קילוגרם לדונם לחיטה רגילה, אך יש לזכור כי קמח הכוסמין עשוי לפדות מחיר הגבוה פי שניים ויותר, מקמח חיטה לבן (מחירו של קמח חיטה רגיל הוא כ-6 שקלים לקילוגרם לעומת כ-20 שקלים לקילוגרם קמח כוסמין).

ד”ר לילי נמירי מהחוג למדעי התזונה במכללת תל-חי, אומרת כי לכוסמין יתרונות תזונתיים רבים. “דגן הכוסמין מכיל אחוז גבוה יותר של מגנזיום, אבץ, נחושת ומנגן בהשוואה לדגן החיטה. ממצאים מראים כי קמח הכוסמין מכילים אחוז גבוה יותר של חלבון בהשוואה לקמח חיטה.  בנוסף ליתרונות אלו, כוסמין עשיר בסיבים תזונתיים, מה שמוסיף על יתרונותיו הבריאותיים. סיבים תזונתיים ידועים כמסייעים בתהליך העיכול, הורדת רמת הכלוסטרול מסוג LDL בדם  ומאטים את ספיגת הסוכר מהמעי לדם, ובכך מורידים את התגובה הגלקימית, דבר המהווה יתרון לחולי סכרת”.

חיה רק יהלום, מנהלת מו”פ צפון, מוסיפה: “במסגרת פעילות מו”פ אנו שואפים להכניס גיוון לסל הגידולים של החקלאים בגליל ובגולן, כאשר השיקולים המנחים אותנו בהכנסת גידול חדש הם בחינה אגרונומית-חקלאית, ניצול שטחים, חסכון במים ובחינה כלכלית של הגידולים, אך לא פחות מכך חשוב לנו הערך המוסף של התוצר, התכולה התזונתית שלו, האפשרות לעשות שימוש בצמח כולו וכך הוספנו לאחרונה שני גידולים חדשים הקינואה והכוסמין”.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn