גמגום בעקבות המלחמה

השבוע מציינים את שבוע המודעות להפרעות בתקשורת. סיוואר שרקיה-חג’יר, קלינאית תקשורת מחוזית במאוחדת מחוז צפון, מסבירה על קשיי דיבור כמו גמגום ובעיות קול הנובעים מטראומה ורקע רגשי,

איך נאבחן וכיצד טיפול על ידי קלינאי/ת תקשורת יכול להוביל לשיפור

המלחמה הממושכת השפיעה ומשפיעה על מצבנו הבריאותי והרגשי בהיבטים רבים. האובדן הרב איתו אנחנו מתמודדים, מאות אלפי אנשים שפונו מבתיהם וחיים תקופה ארוכה בחוסר וודאות, גורמים למצבי לחץ ולהתמודדויות מורכבות עבור כל אחד ואחת. סיוואר שרקיה-חג’יר, קלינאית תקשורת מחוזית במאוחדת מחוז צפון, מסבירה על קשיי דיבור עקב טראומה.

“ישנן מספר הפרעות דיבור על רקע רגשי שיכולות לבוא לידי ביטוי אצל מבוגרים וילדים בעקבות אירוע טראומתי או סדרת אירועים כאלה. בין התסמינים שיכולים להופיע: אובדן היכולת להפיק קול, כאב בעת דיבור, דיבור מאומץ, צרידות, דיבור מנושף, תחושה של משהו “תקוע בגרון”, חוסר שטף בדיבור כגון גמגום. לכן, במקרה של הופעה פתאומית של אחד או יותר מתסמינים אלה בסמוך לאירועים מעוררי דחק מומלץ לפנות לבירור אצל קלינאי/ת תקשורת”.

מה הטיפול שניתן לקבל במקרים של הפרעות על רקע רגשי?

שרקיה-חג’יר מסבירה כי טיפול של קלינאי/ת תקשורת יכול, פעמים רבות, להוביל להקלה מהירה בתסמינים: “בטיפול בגמגום לעיתים נבחר להתמקד במאפייני הדיבור. נ׳, בשנות ה-20 לחייה, הגיעה אלינו לטיפול בגמגום אשר החמיר עקב הלחץ והחרדה מהמלחמה. היא סיפרה עד כמה הגמגום מפריע לה בהתנהלות היום יומית השוטפת וגורם לה להימנע מסיטואציות של דיבור בשל המאמץ הרב שהיא צריכה להשקיע ושהיא מתביישת וחוששת לדבר. בטיפול בגמגום נלמד את המטופל כיצד להפיק דיבור שוטף יותר או כיצד לגמגם באופן קל יותר על ידי תרגול של תרגילי נשימה ועוד. לעיתים נבחר להתמקד במאפיינים התקשורתיים והחברתיים ונשים דגש על הפחתת החרדה מפני הגמגום ומפני מצבים תקשורתיים. גישות אלה מניחות כי הפחתה בגורמי המתח והחרדה ישפרו את איכות החיים של האדם המגמגם ובשלב הבא יוכלו להשפיע על שיפור מאפייני הדיבור. כך גם היה עם נ’, לאחר שעברה סדרת טיפולים, הצליחה לדבר עם פחות מאמץ וגם ראינו שיפור מבחינת הביטחון העצמי שלה והיום היא מעיזה יותר לדבר ולהשתלב בסיטואציות תקשורתיות וחברתיות. בטיפול בצרידות, לדוגמה, ידריכו קלינאי התקשורת את המטופל איך להפחית בהדרגה התנהגויות המזיקות לקול. כמו כן, ייתנו למטופל תרגילי יציבה, נשימה, קול ודיבור בהתאם לאופי הבעיה”.

חשיבות האיתור והטיפול המוקדמים

קלינאי התקשורת עוסקים בתחומי טיפול רחבים והצוותים מלווים את האדם מיום לידתו ועד זקנתו. כך למשל במכוני התפתחות הילד הם חלק מצוות רב תחומי ומתמקצעים בטיפול בלקויות שפה ותקשורת. בקרב האוכלוסייה הבוגרת הם מטפלים בהפרעות קול, שטף, היגוי ותפקודי פה הכוללים בתוכם ריור ודחיקת לשון, ובמערך השיקומי מטפלים בהפרעות שפה הנרכשות לאורך החיים כתוצאה מפגיעות ראש, אירוע מוחי או מחלות נוירולוגיות. בנוסף עוסקים בהפרעות דיבור והפרעות בליעה. במכוני השמיעה קלינאי התקשורת מבצעים אבחון של הפרעות במערכת השמיעה ובמערכת שיווי המשקל והתאמת מכשירי שמיעה.

“חשוב לציין שכל אחת מההפרעות שצוינו עלולה להוביל לקשיים חברתיים, רגשיים ואקדמיים בשלב מאוחר יותר בחיים. לכן, זיהוי והתערבות מוקדמים חיוניים להתפתחות הכללית כאשר מדובר בילד ולאיכות החיים כאשר מדובר במבוגר”, מדגישה שרקיה-חג’יר.

קביעת תוכנית הטיפול

בתהליך האבחון קלינאי התקשורת ממפים את הקשיים השונים של המטופל מבחינת רמתו השפתית, רמת מובנות הדיבור, איכות ההיגוי ושטף הדיבור ותפקודי הפה. בנוסף, נבדק הפער בין רמתו התפקודית בתחומים הנ”ל לבין המצופה לגילו תוך איתור תחומי חוזק בתפקודו. לבסוף נבנית תוכנית טיפולית, המותאמת לקשייו של המטופל, תוך הישענות על מוקדי החוזק שלו והתאמת הסביבה אליו. כל זה תוך כדי ניטור מצבו השמיעתי של המטופל.

“תקופת המלחמה הפכה מאתגרת מאוד לאור ריבוי המקרים שנגרמים על רקע רגשי ובעקבות טראומה” מסכמת סיוואר שרקיה-חג’יר, “לצד הטיפול והתמיכה במקרים אלה אנחנו ממשיכים לתת טיפול וייעוץ בכל מה שקשור לבעיות שפה ודיבור, בעיות בשמיעה, אכילה, בליעה ובשיקום נוירולוגי בכל הגילים”.

בתמונה: סיוואר שרקיה-חג’יר, קלינאית תקשורת מחוזית במאוחדת מחוז צפון

קרדיט: אלבום פרטי