רבקה צדוק מקרית שמונה עברה לא מעט שינויים וטלטלות בחייה- היא חזרה בתשובה, עברה מקרית אונו לקרית שמונה, עשתה הסבה מעולם ההיי-טק לעולם האימון, ולפני 3 שנים היא התמודדה עם סרטן השד בעזרת הרבה תפילות וטיפולים אנרגטיים. במסגרת חודש העלאת המודעות לסרטן השד, רבקה תשתף את הסיפור האישי שלה עם נשות האזור באירוע מיוחד וגם תסביר כיצד ניתן להתמודד עם סיטואציות קשות בחיים באמצעות כלים די פשוטים שעזרו גם לה

 

את רבקה צדוק הייתי אמורה לפגוש לראיון חגיגי לקראת גליון פסח האחרון. יום לפני פגישתנו, בתה נפגעה בתאונה קשה, דבר שגרר תקופה לא פשוטה של ניתוחים, שיקום ולא מעט תפילות בדרך. השבוע אנחנו מדברות שוב, והפעם לקראת הרצאתה במרכז “אישי נשי” שבקרית שמונה, במסגרת חודש המודעות לסרטן השד, שם היא תשתף את הקהל בסיפור האישי שלה על ההתמודדות עם סרטן השד.

ממחשבים לאנשים

רבקה צדוק מקרית שמונה, אם לחמישה ילדים בוגרים, כבר מורגלת לנאום מול קהל. היא מאמנת ומנחת קבוצות בגישת תקשורת מקרבת, שעברה לא מעט שינויים בחייה. “בצבא הכרתי את בעלי. נחשפתי דרכו לעולם הדת וחזרתי בתשובה”, היא מספרת. במהלך השנים עבדה רבקה בתחום ההיי-טק. היא החלה כמתכנתת ולאחר מכן עברה לתחום ניהול איכות. לפני כ-15 שנה היא עברה מקרית אונו לקרית שמונה ולפני 7 שנים החליטה לעשות הסבה מקצועית לעולם האימון.

שינוי די קיצוני.

“כן. אני תמיד אומרת שעברתי ממחשבים לאנשים, למרות שהשינוי היה הדרגתי. התחלתי בעולם ההיי-טק כמתכנתת ועבדתי מול מחשב. לאחר מכן עברתי לתחום ניהול איכות שהיה כבר קשור יותר לתהליכים- איך עושים שינוי בארגונים. לפני 7 שנים החלטתי לעשות שינוי בעצמי. לקחתי כמה קורסים באימון, התפתחות אישית והנחיית קבוצות, ויצאתי לדרך חדשה. היום אני עוזרת לאנשים אחרים לעשות שינוי ולא רק לארגונים”.

 

 

רבקה גדלה בקרית חיים, גרה עם משפחתה בקרית אונו ולפני כ-15 שנה עברה לקרית שמונה. “אני תמיד אומרת שאני מהקריות”, היא צוחקת. “בעלי קיבל כאן הצעת עבודה. הוא ניהל שלוחת פיתוח של תדיראן ובמשך 3 שנים הוא היה כאן ואנחנו בקרית אונו” היא מספרת. “ואז הגיעה הזדמנות והחלטנו שטוב יותר אם נעבור כולנו לקרית שמונה וממש התאהבנו במקום. לאחר שנה של מגורים כאן אמרתי לו שאני לא יודעת אם אגור כאן כל החיים, אבל ממש יהיה לי קשה לעזוב. לאחר שנה וחצי, סגרו את שלוחת הפיתוח שהוא עבד בה, כך שכבר לא היה ‘תירוץ’ להישאר כאן, אבל נשארנו בכל זאת. התחברנו מאוד למקום, לקהילה ולכל מה שמתרחש פה. החלטנו להישאר וכאן אנחנו מפתחים את חיינו. קנינו שטח ליד הנחל ובנינו גם יחידת אירוח”.

מלבד קבוצות האימון הרגילות, רבקה מטפחת בשנה האחרונה קבוצות אימון לאימהות שבנותיהן עברו תקיפה מינית. “זה מיזם שאני רוצה לקדם אותו מאוד, אבל אני נתקלת בהרבה דלתות סגורות. המרכזים הקלאסיים מתקשים לקבל שאני מאמנת ולא פסיכולוגית או משהו כזה. מצד שני, הרבה נשים אמרו לי שזה דבר חשוב ששווה להילחם עליו, כך שאני עדיין מתלבטת בנושא”.

אנרגיות ותפילות במקום כימו

חודש אוקטובר הוא חודש המודעות לסרטן השד. בישראל וברחבי העולם מציינים את הנושא עם מגוון אירועים שמטרתם לעודד נשים ללכת ולהיבדק. רבקה החליטה שגם היא רוצה להעלות את המודעות בקרב נשות האיזור, וביום שלישי הקרוב היא תדבר מול נשים ותשתף את סיפורה האישי.

“לפני 3 שנים התמודדתי בעצמי עם סרטן השד”, היא מספרת. “למזלי, תפסנו את זה ממש בדקה ה-90, רגע לפני שזה היה חמור יותר”.

מה קרה כשגילית שאת חולה?

“עברתי ניתוח ולאחר מכן אמרו לי שאני צריכה לעבור עוד ניתוח וטיפולי כימותרפיה. לא הסכמתי שזה יקרה, לא רציתי לעבור טיפולים. השתמשתי בכל הכלים שיש לי- תפילות, טיפולים אנרגטיים כאלו ואחרים, חלקם יהודים וחלקם לא. כששלחו את התוצאה של הפתלוגיה מהניתוח לחו”ל על מנת לקבל את האבחון הסופי, אמרו לי שאני לא אצטרך כימותרפיה, רק הקרנות. זו הייתה הקלה גדולה עבורי. אני מאמינה בתפילות ובאנרגיות, ומאמינה שהדברים האלה עובדים”.

איך גילית שאת חולה?

“זה סיפור ממש הזוי. היו לי כאבי גב נוראיים. אני לא אחת שהולכת לרופאים אבל ממש כבר לא יכולתי לתפקד אז הלכתי לרופאה וביקשתי ממנה זריקה על מנת להקל על הכאב. כדרך אגב היא ראתה שהרבה זמן לא עשיתי בדיקת ממוגרפיה אז היא הוציאה לי הפנייה. אומנם עוד לא הגעתי לגיל שבו צריך לעשות ממוגרפיה, גיל 50, אבל לפני 10 שנים חברה שלי חלתה ומאז אני מקפידה ללכת לבדיקות מדי שנה. ממש ביום האחרון לפני שפג תוקף ההפנייה, הלכתי להיבדק. יומיים לאחר מכן ביקשו שאגיע שוב לבדיקת אולטרה-סאונד ולא פרטו למה. חזרתי לשם, ותוך כדי שהרופאה בודקת אותי וצוחקת איתי, פתאום הקול שלה השתנה. עוד לא קלטתי מה קורה. היא הוציאה לי מכתב, הגעתי הביתה ובדקתי בגוגל. אז הבנתי שגילו בבדיקה משהו ממאיר”.

באיזה שלב גילו את המחלה?

“בשלב שנבדקתי היה כבר גידול בשד ובלוטה אחת נגועה בבלוטות הנימפה. זה היה מאוד גבולי. זה כבר התחיל מגמה של התפשטות, כך שלא היה טוב אם הייתי מחכה עוד קצת”.

לפעמים נשים נאלצות לחכות בגלל שאין מקומות נגישים לעשות בדיקת ממוגרפיה בצפון וגם ההמתנה לתורים ארוכה. גם את נתקלת בקושי הזה?

“נכון. יש בעיה בצפון, אין איפה לעשות בדיקות ולא טיפולים. אני לא חיכיתי לתור,  לא חיכיתי שזה יגיע אליי, ואת הבדיקה עשיתי בתל השומר. גם את הטיפולים עשיתי שם. את הבדיקות שלי עד היום אני עושה בחיפה. זה נושא בעייתי מאוד בצפון. היום כבר אפשר לעשות הקרנות בצפת, אבל עד אז זה היה רק ברמב”ם בחיפה או בתל השומר”.

מאין הרעיון לקיים מפגש נשים?

“אוקטובר הוא חודש המודעות לסרטן השד. ראיתי שמקיימים כל מיני פעילויות להעלאת המודעות לנושא, פעילויות שפחות התחברתי אליהן. רציתי לעשות משהו מזווית קצת אחרת. משהו שיציג את הסיפור האישי שלי ויעזור לנשים להבין את החשיבות של הבדיקה המוקדמת. אני כל הזמן מעודדת נשים ללכת להיבדק והרבה אמרו לי שהלכו בזכותי. אני גם רוצה לעזור לנשים שחלו להבין את המצב ולגלות כיצד מתמודדים עם ‘תיק’ כזה או אחר שנופל עליך באמצע החיים”.

על מה תדברי במפגש?

“קודם כל, המטרה היא לעודד נשים להיבדק. שנית, אני אדבר על כלים שיאפשרו לנשים להתמודד עם סיטואציות קשות בחיים, לאו דווקא המחלה, באמצעות דברים פשוטים שעזרו לי, גם עם הסרטן וגם לאחר התאונה של בתי. ושלישית, והמסר הכי חשוב שהוא התמיכה לאחר המחלה. הרבה מהקרובים שלנו מפסיקים את התמיכה לאחר המחלה ומצפים שנחזור לחיים הרגילים בהקדם. אבל זו הנקודה שבה החולה צריך הכי הרבה עזרה ותמיכה. אישה שחלתה אינה יכולה להתמודד לבד, גם לאחר שהחלימה, ולחזור מיד לשגרה. היא צריכה לעבד את החוויה הלא פשוטה שהיא עברה וזה מסר שחשוב לי להעביר אותו הלאה”.

“המפגש הזה פתוח לקהל הנשים והוא ללא תשלום. הוא בא ממקום של להרחיב את המודעות לנושא. כמה שסרטן השד נפוץ, אנשים עדיין לא מדברים עליו וקוראים לזה ‘המחלה’. יש הרבה מאוד הסתייגויות מהנושא, ואם אני יכולה לעשות משהו קטן בשביל להעלות את המודעות, אני אעשה את זה”.

לאור המקרה שלך, את ממליצה לנשים לפני גיל 50 גם להיבדק?

“בוודאי. מגיל 30 כבר חשוב להיבדק. קודם כל צריך ללמוד כיצד לעשות את הבדיקה העצמית שהיא חשובה מאוד. יש יותר ויותר נשים צעירות שחולות בסרטן השד ובגיל 50 זה מאוחר מדי בשביל לבדוק את זה”.

ההזדמנות שבקושי, יום שלישי, 23.10.2018, שעה 9:30, מרכז אישי נשי בקרית שמונה