חקלאי הצפון נלחמים על הלחם
חקלאי הגליל והגולן שיבשו ביום א’ את התנועה בכביש 90 למשך שעה ארוכה. מאות החקלאים שזועמים על הממשלה נסעו בשיירת טרקטורים ארוכה מאגמון החולה לצומת הגומא. במהלך ההפגנה הם עצרו לדקות ארוכות את התנועה וגרמו לעומסי תנועה, אך הקפידו שלא להתעמת עם השוטרים שנכחו המקום. מרבית הנהגים שחלפו על פניהם צפרו לאות הזדהות עם מאבקם. “אנחנו צריכים לעלות מדרגה. רק אחרי שיעצרו כמה מאיתנו, הממשלה תבין” אמר אחד החקלאים על המחאה. גם הגשם שירד בסוף השבוע והרטיב את האדמה היבשה, לא הצליח לצנן את זעמם. מצומת הגומא בצפון ועד הערבה בדרום, חסמו יותר מאלף חקלאים צירי תנועה מרכזיים בכל רחבי הארץ, במחאה על כך שתקציב המדינה אינו נושא בעבורם בשורה. בנוסף הם זעקו על כל מה שכואב למעט החקלאים שעוד נותרו היום בישראל: מחירי מים הגבוהים, פערי תיווך, הרפורמה בענף הלול, ומעל הכל-פתיחת השוק ליבוא בשר, דגים, ביצים, פירות וירקות.
“אבן היסוד של המדינה זה חקלאות. אי אפשר לאבד את החקלאות. באירופה ובארצות הברית הבינו את זה. שם משקיעים בחקלאות ואצלנו עושים בדיוק הפוך?!”. אמר דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים.
“מדברים על החקלאות כביטחון תזונתי. אבל מייבאים ירקות מארדואן מטורקיה. הוא יכול ביום אחד לסגור את הברז. ההחלטות מתקבלות על בסיס ‘מה הבוחרים שלי רוצים’ ולא על בסיס מה נכון. על זה הכעס הגדול” אומר גיורא זלץ ראש המועצה האזורית הגליל העליון.
בהפגנה בלטה רווית סנדלר יפה. דור שלישי לחקלאים במטולה, אם לארבעה, מעבדת את המטעים תחת עינו הפקוחה של חיזבאללה, אבל חוששת יותר מהממשלה. “איתם אנחנו יודעים איך להתמודד ומאמינים לכל מילה שלהם. עם הממשלה אנחנו לא יודעים למה לצפות” אומרת סנדלר. בזמן שרוב חבריה עזבו למרכז הארץ והותירו את ההורים המתבגרים עם החקלאות, היא דבקה במה שהיה.
“לצערי רוב החקלאים מסבסדים את החקלאות. יש להם עוד עסק, תיירות או משהו מעבר, שדרכו הם מזרימים קצת כסף לתוך העסק המאוד מאוד גווע שנקרא חקלאות” היא אומרת. “אנחנו רוצים לחזור לימים שהיתה כאן גאווה בתפוזיJAFFA ובתפוח הישראלי” אומר גיורא זלץ. לדבריו הדבר אפשרי בעזרת סיוע הממשלה וכי לא מדובר בגחמה. מארגני המחאה מסבירים שהחקלאות מצויה מזה מספר שנים במשבר קשה אשר הולך ומחריף כאשר משקים חקלאיים נמצאים בסכנה קיומית ומוחשית וחקלאים רבים איבדו את חדוות היצירה בשל חוסר רווחיות, בירוקרטיות, בשל מיסים מיותרים המושתים עליהם ובשל שחיקה במעמדם וחלקם אף מוצאים עצמם סוגרים את מפעל חייהם.
“בשנה וחצי האחרונות ניהלה התאחדות חקלאי ישראל מו”מ עם משרד האוצר והחקלאות על תכנית אסטרטגית ל- 15 שנה על כלל נושאי החקלאות. המו”מ הגיע לידי מבוי סתום לאחר שמשרד החקלאות והאוצר הודיעו כי הוא מתנה את כל ההסכם בפתיחת ייבוא פרוע ובביטול התכנון בענפי ההטלה והחלב” הם אומרים. “על הממשלה להתעשת, להציב את החקלאות על סדר היום הלאומי ולהכריע מידית את כלל הנושאים החקלאיים העומדים על הפרק עד לסוף שנת 2016, ללא כל דיחוי”. ראשי התאחדות חקלאי ישראל דורשים ממשרד האוצר והחקלאות לטפל באופן מידי בבעיות החקלאות לרבות: הורדת מחירי המים וביטול הלאמת אגודות המים החקלאיות, עצירת הייבוא הפרוע, טיפול בפערי התיווך זאת לצד בניית שוק סיטונאי חדש, טיפול בכל סוגיית העובדים הזרים, תמיכה בייצוא החקלאי, הסדר בענף ההטלה, הסדר בקרן הביטוח של החקלאים – קנ”ט (קרן נזקי טבע) ומנהלת השקעות.
ראש המועצה האזורית מבואות החרמון, בני בן מובחר: “החקלאות היא חלק מתכנית חיזוק הגליל, לא ניתן להתעלם מהעובדה שהיא ענף חשוב, מוביל לפחות כמו נושא התעסוקה בגליל. אנו דורשים מהממשלה לקחת את התכנית שהגשנו ראשי הרשויות בגולן ולהביא מנועי צמיחה כמו שהתחיל בקריית גת והמשיך בבאר שבע. זהו חבל ארץ שיכול להביא שינוי לכל מדינת ישראל להביא משפחות צעירות ולהשאיר את הבנים שלנו כאן”. בן מובחר סיפר במהלך ההפגנה כי לפני זמן לא רוב הוא הבחין שבלשכתו מוגשים תפוחי ‘פינק ליידי’ מיובאים מחו”ל. “נתתי הוראה מידית לזרוק אותם. יש לנו כאן תפוחים מצוינים משלנו” הוא מספר בנחרצות.
החקלאים נתנו השבוע מפגן עוצמתי של טרקטורים ושל ‘עובדי אדמה’. מושג שכמעט נשכח מהז’רגון, אבל מוסיף לפרנס בדוחק לא מעט משפחות בישראל בכלל ובצפון בפרט.
היטק בכפרים הדרוזיים
תשכחו את כל מה שחשבתם כל הכפרים הדרוזיים בגולן. אחרי שכבר התוודעתם לסצנת חיי הלילה התוססת, הפאבים והמסעדות, קבלו את הדבר הבא-לא עוד ‘סיליקון וואלי’-אלא ‘מג’דל וואלי’. הגולן עולה על מפת ההיטק. והנה שילוב של הכל יחד, משהו שעובד רק כאן: תושב הגולן, קיבוצניק, מרצה בפאב המקומי במג’דל שמס לתושבי הכפרים הדרוזיים ולשכניהם היהודיים, על נפלאות הפייסבוק.
“קורה פה משהו מדהים. יש פה חבר’ה מוכשרים, יש פה חבר’ה מדהימים. זאת קבוצה נפלאה. שי פה תלת קיום מטורף של דתיים חילוניים ודרוזים. לא פלא דברים טובים מתפתחים פה”. אומר מוזי אנידג’ר, מומחה למדיה חברתית ממרום גולן שמרצה בפאב ה’גרין אפל’ בכפר.
בקניון חדיש, בפאתי מג’דל שמס, לא רחוק מהגבול הסורי, קמה לא מזמן מכללת ‘טק-סקול’. כשהמקום הקרוב ביותר ללמוד בו את עולם פיתוח האפליקציות, קורסי תוכנה, קידום אתרים ועוד, נמצא במרחק שעתיים נסיעה מכאן, לא תתפלאו לשמוע שהמקום הזה הפך ללהיט, גם בקרב יהודים מישובי הצפון.
“החזון הוא שהגולן ישמש בעתיד כ’סיליקון וואלי” אומר רמי אליאסין מיזמי המכללה. “הקמת המכללה תביא למינוף אזורי כללי של כל האוכלוסיות שגרות כאן בסביבה”. אשתו, סוזי שותפה איתו למהלך.
“כל הקורסים אצלנו מותאמים לאיזור שלנו. אנחנו מלמדים אנשים לעבוד מהבית. אנחנו נמצאים בסוף המדינה, אנחנו רחוקים מכל דבר, אין כאן רכבות”. היא אומרת. “המילה פריפריה לא קיימת בתחום ההיטק” משלים אותה רמי.
הלימודים מתנהלים בעברית וצוות המרצים כולל את הטובים בתחום מהטכניון ועוד מוסדות ברחבי הארץ. “אנחנו רגילים לשמוע על תפוחים וחקלאות ופיתה דרוזית. אבל יש כאן אוכלוסייה איכותית וסקרנית שרוצה להתקדם” אומרת עינת שמשוני מרצה לעיצוב גרפי.
אחוז האקדמאים בכפרי הדרוזים בגולן הוא מהגבוהים בישראל. במשך שנים נהנו הדרוזים תושבי הגולן מלימודים אקדמיים חינם בסוריה. אבל מאז פרוץ מלחמת האזרחים שם, הסטודנטים נאלצים להשאר ללמוד כאן, וזה כבר ממש לא חינם. מכל מקום, הצעירים כאן, בדיוק כמו בכל מקום אחר, מתרחקים מהחקלאות המסורתית, ומחפשים להתקדם.
“עשינו מיפוי וגילינו שיש פה מפרופסור למחשבים מהטכניון ועד לטכנאים. במקום שהם יעזבו את המקום הנפלא הזה, ישארו כאן ויעבדו מהבית” אומר אנידג’ר שפועל להרחבת ההייטק בכפרים לתחומים נוספים.
ובימים שבהם קצוות העולם מתקרבים בזכות האינטרנט, זה לא מופרך לדמיין כמו שרמי וסוזי חולמים, שבתוך זמן לא רב, גם ענקיות כמו גוגל ומייקרוסופט ישקיעו בסניפים בצפון הגולן.
