ועידת מגבית קנדה שנערכה השבוע בפגישה מיוחדת עם ראש העיר קלגרי, המונה כ 1.2 מיליון תושבים, מר נהיד ננשי, איש מיוחד ומעורר השראה שנולד בסומליה והיגר עם משפחתו לקלגרי שבקנדה, השאירה אותנו פעורי פה בשל היכולת המופלאה שלו בשימוש במילים המעוררות השראה ומייצרות אצל כל אחד מאתנו את הצורך לשאול, האם באמת עשיתי מספיק ?
*
מר נהיד ננשי הגיע כאורח הועידה השנתית של שותפות חוף לחוף המחברת בין חמש רשויות באצבע הגליל: מבואות חרמון, גליל עליון, קריית שמונה, יסוד המעלה ומטולה עם שש קהילות יהודיות בקנדה: הליפקס, אוטווה, וויניפג, אדמונטון, קלגרי וונקובר.
*
הקשרים עם מגבית קנדה מתקיימים מעל עשרים שנה, כאשר מטרת השותפות היא לבנות ולחזק את הקשר בין אנשים וקהילות בקנדה ובין אצבע הגליל, דרך תוכניות בונות זהות יהודית ומקדמות את רווחתם של תושבי הגליל כמו גם חיזוקן של הקהילות היהודיות בקנדה.
*
חזון השותפות הוא להוביל מנהיגות שתפתח את האזור בתחומי בניית המסוגלות, בתחום הנוער והחינוך וביצירת חוסן אזורי באצבע הגליל- תוך בניית פרויקטים חדשניים המתאימים למציאות המתחדשת של אזור אצבע הגליל. מימוש חזון זה מתבצע תוך ביצוע עבודה משותפת קנדית וישראלית.
*
החזון מכוון מאמצים רבים לבניית “גשר חי” בין הקהילות שתאפשר הכרות בין מעגלי אנשים רבים ומגוונים משני הצדדים.
*
במסגרת השותפות, נתרמו כספים רבים לפרויקטים משמעותיים ומשפיעים בכל אצבע הגליל, החל מכיתות מחשבים בבתי הספר של השותפות, דרך דאגה מיוחדת ותרומות מרגשות לבעלי צרכים מיוחדים, ועד כספים המיועדים להזנק של פרויקטים גדולים כמו שותפות בבית הספר לרפואה בצפת, פרויקטים טכנולוגים וחברתיים.
*
הוועידה בקלגרי הייתה קצרה, אך מאד אינטנסיבית. השינויים אותם חווים שני צידי השותפות, מצד אחד הזדקנות הקהילות היהודית בקנדה והתרחקות הדור הצעיר מחיבור ליהדות ולזיקה לארץ ישראל ומצד שני, השינוי הגדול שחל באצבע הגליל, בו האזור נהנה מצמיחה דמוגרפית ומהתפתחות של מערכות חינוך משותפות, חיי קהילה ותרבות ופיתוח הצד הכלכלי.
*
בכדי להגיע לוועידה, נדרשת עבודה מאומצת של חברי השותפות במציאת ודיוק הפרויקטים שיכולים להוות מנוף לשינוי ופיתוח אזורי.
מעבר לפגישות המקצועיות בוועדות השותפות, התקיימו הרבה שיחות בלתי פורמליות, בהן נחשפים הקהילות בקנדה למציאות ולהתמודדות של אצבע הגליל ליצירת חיבור והזדהות שיאפשרו את גיוס הכספים.
*
שלושה ראשי רשויות, יצאו לועידה: בני בן מובחר, גיורא זלץ ואילן אור.
*
בני בן מובחר – ראש המועצה האזורית מבואות החרמון, מוביל מעל לעשור את תחום הצרכים המיוחדים. בדרכו המיוחדת הצליח לבנות מערך שמסייע למגוון רחב של גילאים וצרכים, החל מבתי הספר שחפים ועגורים, דרך פרויקט “מארג” הרוקם בשנה האחרונה עור וגידים ומאפשר לבעלי מוגבלויות מקומות תעסוקה המכבדים את השווה והאחר ומאפשרים להם להשתלב בחברה הנורמטיבית. כל אלה נהנים משירות הולך ומתפתח סביב המרכז ההידרותרפי הטיפולי שנבנה ומתפתח בסיוע השותפות. בשנתיים הקרובות יהפוך להיות המרכז הטיפולי (לבעלי צרכים מיוחדים, ובעלי מוגבלויות הגדול במדינת ישראל) כמרכז הנותן מענה לכלל הצרכים. לשותפות ניתנה הזדמנות מיוחדת להיות מובילה בתחום זה ומודל לדוגמא.
*
גיורא זלץ, ראש המועצה האזורית הגליל העליון, מוביל מהלך ייחודי של בניית פרויקטים אזוריים משותפים המחברים בין כל הרשויות לחיזוק ולחוסן אזורי וליצירת מנהיגות צעירה שתהיה מעורבת ומשפיעה על עתיד האזור כולו דרך חיבור בין מעגלי התעשייה, המכללות והחינוך, יצירת הזדמנות לבניית רצף של חיבורים שילוו בתמיכה ושיתופי פעולה עם יהודי הגולה.
*
מהצד הקנדי, השתתפו ראשי הקהילות היהודיות, אנשי מקצוע ומתנדבים שעוסקים במהלך כל השנה בקמפיינים למכירת פרויקטים וגיוס הכספים לגליל.
*
לפעמים צריך לנסוע לקצה השני של העולם בכדי לראות שלושה ראשי רשויות שעובדים ביחד, בונים ביחד ומאמינים ביחד ביצירת חזון משותף.
*
ניסים מלכה – ראש העיר קריית שמונה לא הגיע השנה לוועידה בשל היותו בשנת אבל על מות הוריו זיכרונם לברכה.
*
ואם לחזור להתחלה, האם עשינו מספיק? מר נהיד ננשי, המוביל כבר כמה שנים את המהלך, סיפר כי ביקש מכל אישה ואיש בקהילה, מכל נערה ונער, זקנה וזקן לעשות שלושה דברים במהלך השנה למען הקהילה בה הם חיים.
*
ואם אני מסכמת את הועידה – אווירת האמון והחברות האמיתית שליוותה את המפגש, גרמה לכל אחת ואחד מאתנו לעשות עוד משהו למען המעגל הקרוב של הרשות שלו ולמען האזור כולו.
*
*
