65 רשויות ברחבי הארץ, ביניהן קרית שמונה, הגישו בקשה להעלאה חריגה בארנונה * מאידך, מועצות רבות, ביניהן גליל עליון, ביקשו אישור להפחתה * לאחר שהודיע משרד הפנים על העלאת הארנונה ב-2.58%, יוצא איגוד לשכות המסחר בקמפיין ודורש משר האוצר כחלון ושר הפנים דרעי כי לא יתנו ידם למהלך זה של הרשויות המקומיות וידחו את כל הבקשות להעלאות חריגות * “הרשויות המקומיות נהנו בשנים האחרונות ממנגנון הטייס האוטומטי, שהעביר הרבה מאוד כסף מהציבור לקופתן. ולמרות זאת, הן לא מהססות להכניס את היד עמוק לכיסם של העסקים והציבור”

 

במאי האחרון, הודיע משרד הפנים על העלאת הארנונה ב-2.58%- השיעור החד ביותר בשנים האחרונות. ההתייקרות תכנס לתוקפה בשנת 2020, ועלולה לגרור איתה התייקרויות נוספות במוצרים ובשירותים המושפעים ממחירי הארנונה. בעלי עסקים שישלמו ארנונה גבוהה יותר, יעלו בהתאם את המחירים לצרכן, וככה גם בעלי נכסים, שככל הנראה, ידרשו דמי שכירות גבוהים יותר.

כתוצאה מכך, איגוד לשכות המסחר יצא השבוע בקמפיין נגד כל הבקשות החריגות של הרשויות המקומיות שהוגשו להעלאת מס הארנונה, זאת נוכח העובדה שהן זוכות כבר עכשיו בהעלאה גבוהה ולא מוצדקת של 2.58% מכוח הוראות החוק.

האיגוד פרסם השבוע מודעות ענק, המסמנות מחד את הרשויות המקומיות שמבקשות העלאה נוספת בארנונה (מעבר להעלאה שנקבעה בחוק), ביניהן קרית שמונה, ומאידך, את הרשויות המקומיות שדווקא ביקשו הפחתה לאור העלייה המשמעותית במס, ביניהן גליל עליון.

יש לציין כי בתקופה של 5 שנים, השלימה הארנונה העלאה דרמטית מצטברת של כ- 14.5% בסכום של כ- 1.7 מיליארד ₪, בעיקר הודות לזינוק בשיעור השכר במגזר הציבורי. מבדיקת איגוד לשכות המסחר, המבוססת על מידע שהתקבל ממשרד הפנים, לא פחות מ- 65 רשויות מקומיות הגישו בקשה להעלאה חריגה של מס הארונונה, בשיעורים של עד 10%. ביניהן ניתן למצוא את קרית שמונה, ראש פינה, נהריה, רעננה וזיכרון יעקב. סך הכל, שווי ההעלאות עומד על כ- 91.7 מיליון ₪. עם זאת, באיגוד מציינים לטובה רשויות מקומיות שביקשו אישור חריג להפחתה, ביניהן: הגליל העליון, קצרין, הוד השרון, עמק יזרעאל, חבל אילות ועמק הירדן. חשוב לציין כי הבקשות החריגות שהוגשו הינן לשנת 2019, אך יכנסו רטרואקטיבית בשנת 2020.

 

במכתב מעיריית קרית שמונה למשרד הפנים, בבקשה לאישור חריג בארנונה לשנת 2019, נכתב כי העירייה נמצאת בתוכנית הבראה, ולאור זאת מבוקשת העלאה של 7.18% עבור סופרמרקטים, סניפים של רשתות שיווק בפריסה ארצית, מחסנים, משרדים, תחנות דלק, מחסנים ומאגרי מים או מכוני שאיבה. כמו כן, העירייה ביקשה העלאה של 1.68% עבור קרקע תפוסה לכל מטרה, למעט לדירת מגורים. העלאות אלו יגדילו את ההכנסות העצמיות של הרשות, ובכך תעמוד העירייה ביעדי תוכנית ההבראה.

ומאידך, המועצה האזורית גליל עליון, ביקשה להפחית את מחיר הארנונה עבור המכללה האקדמית תל חי, מבנים חקלאים (מבנים המשמשים כרפת או דיר, כולל מכוני חליבה) וקרקעות חקלאיות המשמשות לפרדס, מטע וכרם.

במכתב מהמועצה האזורית הגליל העליון, המועצה ביקשה הפחתה של 28.31 ₪ למ”ר עבור המכללה האקדמית תל-חי, שינוי של 41.4%, מאחר ומדובר במוסד ציבורי מוכר להשכלה גבוהה אשר מתנהל כעמותה ללא מטרות רווח.

לגבי מבנים חקלאיים, כגון רפת או דיר, ביקשה המועצה הפחתה של 0.56 ₪ למ”ר (שינוי של 10%) על מנת להתחשב במצבם הכלכלי הקשה של ענפי החקלאות. כמו כן, גם עבור קרקע חקלאית, כגון פרדס, כרם או מטע, ביקשה המועצה הפחתה של 10%.

לעומת זאת, המועצות מבואות החרמון, מטולה ויסוד המעלה לא הגישו שום בקשה חריגה להעלאה או להפחתה בארנונה, כלומר שתהיה העלאה רגילה מכורח החוק של 2.58%.

על פי האיגוד, נשיא לשכות המסחר, עו”ד אוריאל לין, דרש משר האוצר משה כחלון ושר הפנים אריה דרעי, כי לא יתנו ידם למהלך זה של הרשויות המקומיות וידחו את כל הבקשות להעלאות חריגות. שכן העלאות חריגות אלה, המותנות באישורם, הן בנוסף לעלייה הגורפת של 2.58% מכוח הוראות ההצמדה. “השאיפה הבלתי נגמרת של הרשויות המקומיות לקבלת אישורים חריגים מעלה דרמטית עלויות של עסקים קטנים ואת יוקר המחייה לכל הציבור.”

כאמור, לפני מספר שבועות הודיע משרד הפנים כי בשנת 2020 יעלה מס הארנונה שישלם כלל הציבור ב- 2.58%, שהם כ- 758 מיליון ₪ (לא כולל אישורים חריגים), וסך מס הארנונה יגיע לכ- 30.1 מיליארד ₪. מבדיקת עולה כי עיקר מקור העלייה במס הארנונה נובע מהעלייה במדד השכר במגזר הציבורי, שרשם גידול של  3.85% (567 מיליון ₪); ואילו מדד המחירים לצרכן רשם גידול של 1.3% (191 מיליון ₪) .

בשל העובדה כי התקיימו בחירות לרשויות המקומיות בשלהי 2018, ניתנה דחייה במועד הגשת הבקשות וההחלטה לגביהם על ידי שרי האוצר והפנים אוחרה עד ל- 15 בדצמבר.

“הרשויות המקומיות נהנו בשנים האחרונות ממנגנון הטייס האוטומטי, שהעביר הרבה מאוד כסף מהציבור לקופתן. ולמרות זאת, הן לא מהססות להכניס את היד עמוק לכיסם של העסקים והציבור, ולבקש לא פחות מ-65 בקשות להעלאה חריגה של ארנונה (חלקן כולל הפחתה), בנוסף לעלייה השנתית הנקובה בחוק. חמור יותר הוא שהעלאה חריגה איננה מוגבלת בזמן. כל העלאה מהווה את הבסיס לחישוב של השנה הבאה”, כך אמר נשיא איגוד לשכות המסחר.

אז מדוע עיר כמו קרית שמונה, עם דירוג סוציואקונומי נמוך, צריכה לסבול מהעלאת הארנונה, בעוד שמועצה אזורית חזקה כמו הגליל העליון מבקשת להפחית את המס? אלו התגובות שקיבלנו:

מעיריית קרית שמונה נמסר: 

ממועצה אזורית הגליל העליון נמסר כי המועצה עושה ככל שביכולתה על מנת שלא להעלות את תעריף הארנונה מעבר למה שנקבע ע”י המדינה. מליאת המועצה תדון בישיבתה הקרובה בצו המיסים 2020, אשר כולל עליה של 2.58% לעומת 2019 כמתחייב ע”פ חוק, וכן בבקשה חריגה לשרי האוצר והפנים להפחתה של 10% בשני תעריפי ארנונה לחקלאות (מטעים ורפתות).