כנס ענף כרם היין מתקיים ביזמת מו”פ צפון, מכון מחקר מיגל, קק”ל, מכון שמיר למחקר, מועצת גפן היין, ומשרד החקלאות. הכנס יתקיים בשבוע הבא, 18.2, במכללת אוהלו בקצרין.
צילום: מועצת הגפן
מועצת גפן היין התקשרה בחוזה עם חברת VITITEC מדרום אפריקה,להבאת זנים וכנות נקיים מכלל הווירוסים. המועצה הוציאה קול קוראלהקמת חלקות ריבוי על ידי יזמים פרטיים וכתבה פרוטוקול, בנוסף לפיקוח של השירותים להגנת הצומח של משרד החקלאות. השתילים מיוצרים בטכנולוגיה חדשנית, להרכבות מחומר ירוק. במועצת הגפן מקווים שבנטיעות 2020 יהיו כמיליון שתילים, הן מ‘ההרכבות הירוקות‘ והן שתילים מיקבי רמת הגולן. וכי שילוב כוחות אפשר להגיע לפתרון ולהתגבר על בעיית הווירוס ‘ליפרול 3’.
צילום: עומר שביט
במו”פ צפון אומרים, כי בנוסף לווירוסים ונחלות בגידולי החקלאות, כמו גם בגידולי כרמים, איתם צריכים להתמודד החקלאים בשנים האחרונות, גם השינויים הקיצוניים והבלתי צפויים במזג האוויר משפיעים על כלל גידולי החקלאות, כתוצאה מההתחממות הגלובלית, הגורמים נזקים כלכליים כבדים למגדלים.
צילום: עומר שביט
ענף כרם היין מקדים לחקור ולהתמודד עם מחלות שונות הפוגעות ביבול החקלאי בכלל ובכרמים בפרט. הכנס מיועד לכורמים, אנשי יקבים,חוקרים, ומדריכים בענף כרם היין. תכנית הכנס תחשוף תוצאות מחקרים בתחום כרם היין, שחלקם מתנהלים זה מספר שנים, בכרמים ניסיוניים וכרמי יין הנטועים בצפון הארץ, הגליל והגולן, שעדיין נחשבים לאזורי גידול הכרמים המועדפים לתעשייה ולצרכנים.
בכנס יציגו ד”ר עומר קראין ממו”פ צפון יציג סיכום מחקר ממשק השקיה להפחתת ירידה במשקל הגרגר לקראת הבציר. בחינת שימוש בזני גפן בעלי עמידות למחלות נוף מאת ד”ר צרי דפני-לוין מו”פ צפון. פיתוח ממשקי הדברת עשבים משלבים בכרם היין, מאת ד”ר רן לאטי. חוות המחקר נווה יער, מינהל המחקר החקלאי. עמידות הפטרייה מחוללת הקימחון בגפן קוטלי פטריות, ציקדות המשפיעות על צורת הנזק ועוצמתו בכרם, מאת ד”ר רקפת שרון מו”פ צפון. תפוצת נבגי אסקה בכרם היין- פיזור בזמן ומרחב מאת ד”ר ורד נאור ממכון שמיר למחקר. אקרית הפקעים של הגפן, השפעתה על היבול והשתנות האוכלוסייה בחורף מאת ד”ר תרצה זהבימשה”מ. השפעת טיפולי חילון על עמידות הגפן “לבוטריטיס“ ועל הרכב הענב והיין מאת נועה סימנטוב.
צילום: עומר שביט
מנתוני מועצת גפן היין עולה, כי כרמי היין בישראל משתרעים על שטח של כ- 55 אלף דונם, מרמת הגולן ועד דרום הנגב, אזורי הגידול העיקריים: גליל, גולן, יהודה, ירושלים, זיכרון יעקב, בנימינה, מצפה רמון, שומרון, נגב ואזור סיידון-גזר, בהם יש כ- 50 אלף דונם מניבים וכי נרשמת עלייה מתמדת בכל שנה בייצור היין בישראל. המדינה המובילה ביבוא היין הישראלי היא ארה”ב. השנה עומד הייצור בישראל על כ- 50 מיליון בקבוקי יין ותירוש בשנה, 77% יינות אדומים ו- 23% יינות לבנים.
ייצוא היין בשנת 2019 עמד על כ- 50 מיליון דולר. השנה צפוי להסתכם מחזור ענף היין בכמיליארד שקלים. עם זאת צריכת היין בישראל לנפש כמעט ולא גדלה כמעט בעשור האחרון. הצריכה האישית עומדת על כ־7-6 ליטרים יין לאדם לשנה, בהשוואה לצרכן האירופאי הצורך 20 ליטר בשנה. בעשור האחרון היו השקעות בהקמת יקבים חדשים, כולל יזמים מהמגזר החרדי.
חיה רק-יהלום, מנהלת מו”פ (מחקר ופיתוח) צפון, במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל אומרת: “קיימת חשיבות גבוהה למחקרים בכרם היין, מאחר ועם השנים והתפתחות היקבים בישראל, הובאו שיטות ודעות שונות לגבי גידול ענבי יין. הכורמים והייננים מביאים פרוטוקולים שונים ואסכולות שונות שהתפתחו במקומות שונים בעולם, שאינם מתאימים תמיד לישראל. החוקרים שלנו בודקים מה מתוך שלל השיטות מתאים לאזור הצפון, לסוג האדמה, לאקלים ולזנים, בכדי לגדל כאן כרמי יין באופן המיטבי” אומרת רק-יהלום.
