גם השנה התקיימה קייטנת אייל לזכרו של אייל קראוס ז”ל בן ה-7 שנדרס ליד בית ספרו בקרית שמונה * חניכי בני עקיבא של קרית שמונה, יחד עם משפחתו של אייל, החליטו להנציח את זכרו בקייטנה מיוחדת למען ילדים ובני נוער שהוצאו מבתיהם ושוהים בבית הילד “תלפיות” * “רצינו להעביר להם את הקיץ בצורה טובה, כייפית ושמחה. יש שם ילדים שבקושי מחייכים. בשנה שעברה קיימנו את הקייטנה הראשונה והחלטנו להמשיך אותה כמסורת” אומרת מוריה, רכזת בני הנוער ב”בני עקיבא” * הצעירים התנדבו במשך חודשים על מנת לגייס כספים לקיום הקייטנה והצליחו להתרים 35 אלף שקלים * “אנחנו מודים לאנשי העיר קרית שמונה. ממש הרגשנו שכל העיר התגייסה על מנת שהדבר הזה יוכל לקרות”

 

בשנת 2015 נדרס למוות אייל קראוס ז”ל בן ה-7 סמוך לבית ספרו שבקרית שמונה. אלפים ליוו אותו למנוחות ומשפחתו של אייל הקטן נשארה שבורה.

בקיץ שעבר החליטה המשפחה, יחד עם סניף בני עקיבא בעיר, להנציח את אייל בדרך ייחודית, שכולה נתינה. קייטנת אייל הראשונה יצאה לדרך, כשאחותו אורי, אז חניכת הסניף של “בני עקיבא”, יחד עם מוריה, בת שירות המרכזת את פעילויות הנוער בסניף, הובילו את הפרוייקט, שבו גייסו כספים במשך חודשים רבים על מנת להוציא 40 ילדים ובני נוער מבית הילד “תלפיות” לשלושה ימים של כיף. “החלטנו לקרוא לקייטנה על שמו של אייל ז”ל כי הוא התאפיין בצחוק ובשמחת חיים, והנצחנו את זכרו באמצעות קייטנה שמטרתה לשמח ילדים שחיים במציאות קשה ומורכבת”, אומרת מוריה.

איך התחיל הפרויקט לראשונה?

“אני הרכזת של הבני הנוער מכיתות ט’ עד יב’ בבני עקיבא. רצינו לעשות בחופשת הקיץ משהו משמעותי יותר מסתם בילוי. אורי ואני בחרנו לעשות זאת דרך קייטנה לבית הילד, ששוהים שם ילדים שהוצאו מבתיהם. כל אחד מהסיבות שלו. הם כבר לא חיים עם הוריהם ורצינו להעביר להם את הקיץ בצורה טובה, כייפית ושמחה. יש שם ילדים שבקושי מחייכים. שנה שעברה קיימנו את הקייטנה הראשונה והחלטנו להמשיך אותה כמסורת”.

ואכן, גם השנה אותם ילדים ובני נוער מבית הילד “תלפיות” יצאו לשלושה ימים שגרמו להם לרגע לשכוח את חייהם הקשים, וליהנות יחד עם חניכי בני עקיבא הנמרצים.

אבל הקייטנה עצמה החלה עוד הרבה לפני הקיץ. מיד לאחר חג הפסח, התגייסו למשימה צעירי בני עקיבא, בהובלתן של מוריה ואורי, ופעלו על מנת לגייס כספים כדי שהקייטנה תצא שוב לדרך. “הצעירים שלנו נסעו לסופרים, לערים מרכזיות, עשו טלפונים, ממש הקדישו את כל כולם בשביל לגרום לדבר הזה לקרות” מספרת מוריה. “הקמנו גם פרוייקט הדסטארט והצלחנו לגייס קרוב ל-35 אלף שקלים. כולם עשו זאת בהתנדבות מלאה. אף אחד מהצעירים לא הרוויח כלום, מלבד השמחה שבעשיית דבר טוב, וכך הצלחנו להרים את הקייטנה”.

במשך 3 ימים יצאו החניכים עם ילדים ובני נוער מבית הילד (מגילאי הגן ועד כיתה יא’), בילו וישנו יחד איתם באוהלים. הקייטנה, שנועדה להפיג את שגרת חייהם המורכבת של אותם ילדים ולאפשר להם לחוות חופשה משמעותית שלא יוכלו לקבל במקומות אחרים, כללה אטרקציות מיוחדות, פעילויות ערכיות ומגוונות, לינה וארוחות משותפות. אך הדבר החשוב ביותר בקייטנה הוא הגיבוש והקשר האישי שנוצר בין צעירי בני עקיבא לילדי תלפיות.

“לכל ילד מבית הילד הוצמד חונך מבני עקיבא. זה איפשר להם לפתח קשר אישי עם סוג של אח גדול, מישהו שאפשר לפנות אליו ולהתייעץ איתו. הילדים נשארו בקשר במהלך השנה עם אותם חונכים עוד מהקייטנה הקודמת. השנה, כשהם נפגשו שוב, זה היה ממש מרגש, במיוחד עם סיום הקייטנה כי נוצר ביניהם קשר מטורף וכולם התחילו לבכות” מספרת מוריה.

מוריה מדגישה כי אומנם היא ואורי הובילו את הפרוייקט, אך העבודה הייתה כולה של החניכים. “אנחנו היינו אחריות לכך שהכל יקרה, אבל בפועל, הם עשו את הכל”.

איפה ביליתם בקייטנה?

“נסענו לחאן הגליל בבית העמק, ליד כרמיאל. ביום הראשון שטנו על סירות פדלים, שיחקנו באולינג, המשכנו לסדנת דרבוקות והכנו ארוחת ערב ביחד. בערב הילדים והחניכים שרו קריוקי. למחרת עשינו טיול בחיפה, שיט בעכו, סדנת מתוקים. באמת שהיה הכל מהכל. הרגשנו שהתחלנו משהו גדול ושחייבים להמשיך עם זה לנצח. רצינו להמשיך ולפתח את הקשר עם אותם ילדים ולכן אנחנו נגרום לכך שגם בשנה הבאה זה יקרה”.

גם במהלך השנה אתם מקיימים אירועים מסוג זה?

“במהלך השנה אנחנו מקיימים פעילויות של חגים ושבתות וגם אירועים משמעותיים. למשל, הלכנו להתנדב בבית הקשיש ושיפצנו שם, התנדבנו בישיבות, עזרנו להתרים. כל מי שפונה אלינו לעזרה, אנחנו משתדלים לעזור”.

מוריה מבקשת לסיים בתודה לכל אנשי העיר קרית שמונה ולכל מי שעזר לגרום לקייטנה לקרות שוב. “ממש הרגשנו שכל קריית שמונה התגייסה בשביל לעזור לנו ולתרום. באמת. פירסמנו מודעה וקיבלנו כל כך הרבה תגובות מאנשים שביקשו לעזור, בתי עסק שתרמו תשורות לפרויקט ההדסטארט. זה היה כל כך מרגש ואנחנו מודים להם מכל הלב”.