ברמת הגולן שוכנת ממלכת השוקולד בה מיוצר שוקולד מיוחד שמבוסס על שלושה דורות של יצרני שוקולד בארגנטינה. יצרנית השוקולד קרינה הקימה ביחד עם משפחתה את מפעל השוקולד ומרכז המבקרים “דה קרינה״ בקיבוץ עין זיוון ברמת הגולן. מייצרים שוקולד שהוא שילוב של זיכרונות ילדות מארגנטינה, פריחת הדובדבנים ברמת הגולן, וטעמים של שוקולד שתוכלו לטעום רק אצל קרינה.
כתבה מאת דנה אלימלך.
צילומים: אלבום פרטי ״דה קרינה״.
קרינה צ’פלינסקי בת 52 נולדה בבואנוס איירס בארגנטינה והגיעה לארץ בשנת 2002 עם משפחתה דרך תכנית של הסוכנות היהודית שנקראת “בית ראשון במולדת”. במפעל השוקולדה “דה קארינה” בקיבוץ עין זיוון מייצרים קארינה ובעלה גדעון שוקולד משובח, בטעמים ובשילוב של מגוון אגוזים ופירות יבשים. סמוך למפעל קיים מרכז המבקרים של המפעל עם סיורים מודרכים, שמציע סדנת שוקולד מלאת טעמים, ומשקה שוקולד.
במפעל מייצרים שוקולד מגוון סוגי שוקולד ואחד מהם נקרא הר חרמון, שהואכמה סוגים של פרלינים על שם הר חרמון, “רק עם שלג כל השנה של כיפתשלג לבנה משוקולד לבן“. אומרת קארינה. מייצרים שכבות של שוקולד במגווןסוגים וטעמים, כמו ריבת חלב, נוגט, ליקר קפה, קוקוס, קקאו. פרלינים, מיני טבליות קטנות של שוקולד עם פירות יבשים, שוקולד לבן עם קקאו גרוס, שוקולד מריר עם פקאן, פירות יבשים מתוקים עם שוקולד, פרלינים מתוקים בפירות, ליקרים מיוחדים ועוד מגוון שוקולדים ייחודי ומשובח. הכל מיוצר במפעל השוקולד שכולל את כל המרכיבים להכנת מוצרי השוקולד.
לבעלה של קרינה גיורא, נדרשו כמעט עשר שנים לשכנע את קרינה לעזוב את ארגנטינה, שהיו נשואים עם שני ילדים עוד שם ורצו לעלות לארץ ולעשות שינוי משמעותי בחייהם, להביא את ילדיהם למקום שונה ממה שהיו מכירים בארגנטינה. לסוכנות היהודית היה תפקיד חשוב בהחלטה למיקום היכן לעשות עלייה בארץ.
לפני שקרינה ובעלה החליטו לעשות עלייה הם טיילו בישראל וברמת הגולן ולכן ביקשו בסוכנות היהודית להגיע לרמת הגולן, למקום שיש בו אולפן. בסוכנות הודיעו להם שנפתח אולפן בקיבוץ עין זיוון, וקארינה ומשפחה החליטה לעלות לישראל לקיבוץ בשנת 2002. במאי השנה יהיו 18 שנה בקיבוץ עין זיוון.
בארגנטינה בעלה של קרינה גיורא היה בעלים של חברה לסאונד. וכל כל מה שקשר בלוגיסטיקה של סאונד לאירועים. וקרינה עבדה עם אבא שלה במפעל לשוקולד משפחתי. קרינה היא דור שלישי ליצרני שוקולד בארגנטינה, וגם הייתה תקופה ארוכה שעבדה כמורה בגן ילדים יהודי, בתקופה שלמדה באוניברסיטה בארגנטינה. לתואר ראשון למדה כימיה ותואר שני תזונאית קלינית וטכנולוגיה של מזון.
קרינה הביאה מורשת שוקולד מהבית בבואנוס איירס בארגנטינה לקיבוץ עין זיוון בישראל.
קרינה מספרת כי בתקופה שהם הגיעו לארץ כבר היו דובדבנים על העצים והם מאוד אהבו את הפירות על העצים. מהטיול הראשון שלקחו אותם למטעים קארינה חזרה עם פירות והחלה להכין ריבות. שם החלה ההתלהבות עם ייצור מתוקים.
תחילת הדרך הייתה בהכנת ריבות. היא ייצרה ריבות בכמויות מסחריות, ועבדה בקביל בתיירות בקיבוץ עין זיוון. את הריבות שהכינה מכרה בכל אזור רמת הגולן. התחילה בריבות דובדבנים, והמשיכה בהכנת בריבות על פי פירות העונה, שהתחלפו לפירות יער, משמש ואפרסק, קיווי, וכל פרי שהיה בעונה. כל קטיף הייתה מביאה ארגזים של פירות הביתה ומכינה מהם ריבות, מספרת קרינה. עם הזמן ייצור הריבות הפך להצלחה, ולייצר ריבות בתנאים של בית היה פחות מתאים. הם חיפשו מקום קטן לפתוח בו את המפעל של הריבות. המקום שמצאו הוא במרפאה לשעבר של הקיבוץ,לאחר שהמרפאה עברה לקיבוץ אחר והמקום נשאר פנוי. הם שכרו את המבנהוהכינו אותו למפעל לייצור ריבות.
סמוך לזמן של פתיחת המפעל הגיעו לתערוכת מזון “ישראפוד” שנערכה בגני התערוכה בתל אביב. קרינה אומרת שבמשך כל התערוכה במקום להתעניין ולחפש פתרונות וחדשנות בריבות, הם התעניינו רק בשוקולד. לאחר התערוכה החליטו לקנות שתי מכונות קטנות לייצור שוקולד והחלו לייצר שוקולד במפעל שהיה אמור להיות מפעל לריבות.
המעבר מריבות מתוקות לשוקולד הוא אינו מקרי. כל השורשים בדורות של הכנת שוקולד התפרצו בחיפוש עצמי שהוביל לייצור השוקולד הראשון.
להמיס את השוקולד, להריח את הארומה של השוקולד, הרגשתי שחזרתי הבייתה“. קרינה היא שלושה דורות ליצרני שוקולד בבואנוס איירס בארגנטינה. היא מספרת כי הסבא שלה ברח במלחמת העולם השנייה מאירופה מגרמניה והגיע לארגנטינה. הוא הראשון שידע להכין שוקולד, ושם יצרן שוקולד היה המקצוע שלו. בהתחלה החל להכין סוכריות, מרמלדות, והמשיך עם שוקולד. הסבא לימד את אבא של של קארינה לייצר שוקולד, שהצטרף אליו לעבודה במפעל שמנה 100 עובדים. קארינה הצטרפה אל אביה במפעל מגיל מאוד צעיר. לפעמים הייתה מציירת עם שוקולד על נייר אפייה שנמצאה במפעל. לייצור השוקולד בעין זיון הגיעה לאחר שהכינה מתוקים בדיוק כמו סבה שהחל בייצור סוכריות מתוקות והגיע לייצור שוקולד. שוקולד מעורר זיכרונות אומרת קרינה שהחלה לעבוד במפעל השוקולד בארגנטינה בבגרותה לאחר שלמדה באוניברסיטה, הייתה עובדת בחגים לסייע למשפחתה.
מבואנוס איירס לעין זיוון.
לאחר שנפתח מפעל לייצור שוקולד הייתה התלהבות ואנשים החלו להגיע. “מדובר על שנת 2009 שעדיין לא הייתה התיישבות בגולן, אנשים חשבו שאנחנו משוגעים ולא הבינו מה אנחנו עושים. לפתוח מפעל לייצור שוקולד בגולן היה נראה להם לא הגיוני. אנחנו יכולים להגיד שזה מציונות“. באותה שנה גם הייתה מלחמת לבנון השנייה. המפעל שנפתח בחודש מרץ נסגר בזמן המלחמה. המקום היה סגור שבוע אחרי שבוע. וקארינה ובעלה גיורא החלו לחשוב על פרנסה ממקור אחר, כיוון ששניהם התפרנסנו ממפעל השוקולד.
כשהסתיימה המלחמה באוגוסט הם החלו לקבל הזמנות לראש השנה. “רצו לתמוך באנשים של הצפון, שלא היה להם פרנסה, והתחלנו לקבל הזמנות לאריזות שי לחג. קיבוץ ליד הזמין אריזות שי לחג לכל החברים. אני מתרגשת ואומרת שאין אנשים כאלה בעולם, זה משהו שעד היום מרגש. הילדים נרתמו לעבוד באריזת השוקולדים, השכנים עזרו. כל הסביבה נרתמה באותה התקופהלאחר המלחמה. ונפתחה התקווה מחדש, לפתוח את המפעל עם אנרגיות. לאחר מכן המקום הראשון שבו הקימו את מפעל השוקולד היה קטן והם החליטולהתרחב למקום גדול יותר. הייתה גם דרישה מהתיירות לסיורים במפעל, ולא היה מקום מתאים. הם חיפשו מבנה בקיבוץ מקום אחר ומצאו את המקום שהם נמצאים בו עד היום בתוך קיבוץ עין זיון.
אישה משוקולד
קרינה אומרת כי היא מגשימה את עצמה כאישה, חיה את החלומות שלה, ומטרות שהציבה לעצמה. “בכל ההחלטות שלי יש הרבה רגש, נאיביות ואומץ, שמביאים אותי להגשים את החלומות שלי ולהיות מי שאני” אומרת קארינהומוסיפה כי קשיים היו לאורך כל הדרך והיא נאלצה לעשות ויתורים, אבל היא אדם אופטימי שתמיד רואה את הדברים הטובים. “כשאני מסתכלת קדימה, אני רואה את המטרה. את הקשיים אני שמה בצד. החלומות והאופטימיות הם שנותנים לי כוח, והם שמייצרים הזדמנויות חדשות”. ההצלחות של קארינהמבחינתה הן בכך שהיא לא מוותרת. המפעל השוקולד, ומרכז המבקרים שהקמובעין זיוון, אומרת קארינה, הם הצלחה, ועדיין, היא תמיד שואפת להמשיך להתפתח וליצור כיוונים חדשים.
“מהיום שפתחנו את מפעל השוקולד יש לנו קשר עם הקהילה, והפיתוח של התיירות באזור, שותפים עם גופים של רמת הגולן וקצרין ובקריית שמונה, קבוצות ילדים בסיכון, מקבלם את כולם במרכז מבקרים“.
החיבור של קרינה לגליל והגולן ביחד עם החוויה של השוקולד מחבר אותה לאזור. “אנחנו התחלנו עם חלום שלא היה קל מהתחלה, לא צריך לוותר על החלומות, וצריך עבוד קשה בשביל להגשים את החלומות”.
