למה חשוב לדאוג לשמיעה שלנו? – לכבוד יום השמיעה הבין-לאומי (3.3)

למה חשוב לדאוג לשמיעה שלנו?

מחוברים רוב שעות היום לאוזניות? עובדים בסביבה רועשת? חשיפה ממושכת לרעש עלולה לגרום נזק בלתי הפיך לשמיעה. סיוואר שרקיה-חג’יר, קלינאית תקשורת במחוז צפון במאוחדת, מסבירה על הגורמים לירידה בשמיעה, כיצד ניתן למנוע פגיעה ועל דרכי השיקום

יום השמיעה הבינלאומי מתקיים מדי שנה ב-03.03 ומטרתו להעלות מודעות למניעת חירשות ואובדן שמיעה ולקדם טיפול באוזן ובשמיעה. סיוואר שרקייה-חג׳יר, קלינאית תקשורת במחוז צפון במאוחדת, מסבירה כי אחוז גבוה מהגורמים לירידה בשמיעה ניתנים למניעה, כל עוד נהיה מודעים לסכנות, ניערך ונתמגן בהתאם. לפניכם מספר גורמים לפגיעה בשמיעה והדרכים למניעה ולשיקום.

חשיפה לרעש במקומות עבודה ובילוי – כיצד נתמגן?

במהלך היום רובנו נחשפים לרעש – אם זה במקומות עבודה או במקומות בילוי כמו מועדונים וחתונות. במקומות עבודה, לדוגמה, יש להשתמש במגיני אוזניים, ובמקומות בילוי מומלץ לדאוג לעשות הפסקות ולצאת מדי פעם מהאזור הרועש כדי לתת מנוחה לאוזניים. אפשר להשתמש באטמי אוזניים שמפחיתים את הרעש בצורה משמעותית מבלי להפריע להנאה מהמוזיקה.

מחוברים לאוזניות ברוב שעות היום? הקפידו שהעוצמה לא תהיה חריגה

אוזניות הפכו לאביזר קבע בקרב צעירים אך לא רק. חשוב לשים לב לעוצמה אליה אנחנו נחשפים. דיבור רגיל נע סביב עוצמה של 60 דציבלים, אם נעלה את העוצמה ל-80 דציבלים, עלייה לא גדולה לכאורה, וניחשף זמן ממושך לעוצמה זאת, עלול להיגרם נזק בלתי הפיך לשמיעה. כדי להימנע מנזק, זמן החשיפה לעוצמה של 85 דציבלים מותרת עד שמונה שעות ביום, וזמן החשיפה ל-88 דציבלים מותרת לארבע שעות ביום. האזינו למוזיקה בטווח השמיעה הבטוחה, הנמיכו את עוצמת הצלילים במכשירי שמע אישיים ל-60% מתחת למקסימום.

ירידה בשמיעה עם העלייה בגיל: אחד מכל שלושה אנשים מעל גיל 65 סובל מירידה בשמיעה

סיבה נוספת לירידה בשמיעה היא גיל. אחד מכל שלושה אנשים מעל גיל 65 סובל מירידה בשמיעה, מעל גיל 75 לחצי מהאנשים יש ירידה בשמיעה. מבין בני ה-70 ומעלה שזקוקים למכשירי שמיעה נמצא שפחות מ-30% משתמשים בהם. ישנן השלכות משמעותיות לירידה בשמיעה כשהיא לא מטופלת, לכן מומלץ לכל אדם מגיל 50 לבצע בדיקת שמיעה שגרתית אחת לשנה.

מהם סימני האזהרה שמופיעים במקרה של בעיה בשמיעה?

קושי בניהול שיחה, בייחוד על רק רעש; נטייה להגביר את הקול; הגברת העוצמה במדיות השונות (טלוויזיה, רדיו); עייפות מוגברת – המאמץ המושקע בשמיעה ובפענוח הנאמר עלול להוביל לתחושת תשישות.

חשיבות הטיפול והבדיקות השגרתיות

ירידה בשמיעה שאינה מטופלת מעלה את הסיכון לקשיים בתקשורת, והיא מלווה בתחושות של מבוכה, בדידות, פגיעה בדימוי העצמי ובביטחון העצמי בכל גיל. בנוסף לכך, מבוגרים עם ירידה בשמיעה שאינה מטופלת הם בעלי סיכוי רב יותר לפתח ירידה קוגניטיבית ודמנציה.

ככל שנקדים לטפל בירידה בשמיעה נוכל לשמר יכולות רבות יותר של המוח לפענח את הקולות והצלילים הנקלטים באוזן. ככל שחולף הזמן והירידה בשמיעה אינה מטופלת, המוח “שוכח” את יכולת הפענוח שלו דבר המקשה על תהליך ההסתגלות לשימוש במכשירי שמיעה. אבחון ושיקום שמיעה מוקדמים יותר קלים יותר עבור המטופל בכל גיל.

כיצד קלינאי תקשורת יכולים לסייע

קלינאי תקשורת מסייעים באבחון, טיפול, ייעוץ, מניעה ושיקום בכל מה שקשור לבעיות שפה ודיבור, בעיות בשמיעה, אכילה, בליעה ובשיקום נוירולוגי בכל הגילים.

“אנחנו מטפלים מגיל ינקות עד גיל זקנה” מסכמת סיוואר שרקיה-חג’יר, “קלינאי התקשורת של מאוחדת נותנים שירות במכוני השמיעה, מכוני הדיבור, מכוני התפתחות הילד וביחידות להמשך טיפול בבית. שמרו על איכות השמיעה ותזכו באיכות חיים”.