בדיוק כמו אנשים, דבורי הדבש שונות באופן בו הן מחפשות את מקור הצוף (מזון הדבורים) ושונות באופי התקשור עם דבורים אחרות בכוורת, באשר להכוונה למיקום מציאת הצוף. הן יצירתיות, ולא בהכרח “הולכות אחרי העדר”. ישנן דבורים סקרניות עובדה היוצרת יתרון בכוורת, בעיקר אם מקורות הצוף המוכרים נגמרים.
החוקרים קובעים במחקר, כי חברות מצליחות מקבלות החלטות טובות יותר כאשר אנשים – מאגר חברים, מורכבים ממגוון סגנונות הלמידה המולדים שלהם ויוצרים מידע רחב, בין אם מדובר בדבורים המחפשות צוף, או חברים שמנסים להחליט לאיזו מסעדה ללכת. מגוון סוגי ההתנהגות בקרב אנשים, עשוי לסייע לקבוצות חברתיות להסתגל לסביבות גלובליות משתנות, כפי שאכן מתרחש כיום בעולם המתרוקן ממשאבים מוכרים.
במאמר של הביולוגית צ’לסי קוק מאוניברסיטת Marquette בסמוך למילווקי- ארצות הברית, שהתפרסם לאחרונה באתר הטבע CONVERSATION אומרת קוק: “אני לומדת את ההתנהגות הקולקטיבית, במיוחד כיצד קבוצות מקבלות החלטות. עמיתי למחקר ואני גילינו כי דבורים אינדיבידואליות, נולדות לכאורה עם סגנון שנקבע מיום היוצרותן וקבוע מראש, הן יכולות להיות זחלים ממוקדים או זחלים סקרנים, בעלי אופי שונה מהקבוצה. כך גילינו, כי קיום של גישות שונות לאיסוף מזון, מתגלה כיתרון למושבות גדולות הנשענות על נוף האוכל המשתנה, של פריחה וצוף המופיעים בזמנים מסוימים ובמיקומים שונים ומשתנים”.
כאשר בעלי חיים אוספים מזון, עליהם לאזן בין חיפושים אחר מזון חדש לבין ניצול מקורות מזון ידועים. בדרך כלל, חיות בודדות עושות זאת, אך בחברות קולקטיביות, כמו מושבות דבורי דבש, ישנן דבורים שמסוגלות לפצל את העבודה ולעשות את שתי המשימות בו זמנית.
כשדבורי דבש תרות אחר מזון, צוף ואבקה, הן לומדות במהלך חקר הסביבה מידע רב על הפרחים שהן פוגשות במעופן- ריחות, צבעים והמיקומים של הפרחים. יש דבורים המתמקדות במידע הקשור למזון ומתעלמות מכל מידע חדש, בדומה לתשומת לב סלקטיבית בבני אדם. לעומת זאת, דבורים אחרות מציגות התנהגות למידה המסומנת כסקרנות. הן מעוניינות ללמוד על מקורות מזון חדשים, ולא רק אלו המוכרים כבר לכוורת.
צילום: צ’לסי קוק
במחקר בדקו המדענים, כיצד ניתן לטפח דבורים סקרניות ודבורים ממוקדות. המחקר כלל מעקב אחר מלכות נקבות, על מנת לבדוק אם הן ממוקדות וקונסרבטיביות או סקרניות. בהמשך השתמשו החוקרים בהזרעה מלכותית, כדי לגדל מלכה סקרנית עם זכר בודד סקרן, ומלכה ממוקדת עם זכר בודד ממוקד. בדרך כלל מלכות מזדווגות עם 12-15 זכרים שונים ויוצרות רשת פועלות מגוונות מבחינה גנטית, לכן שימוש בזכר יחיד שמר על ייצור פועלות להן אחידות גנטית.
צילום: סבסטיאן סקופילד
“ברגע שיצרנו אוכלוסיות דבורי דבש סקרניות וממוקדות גנטית, היינו צריכים לוודא שהן לא יושפעו מהסביבה החברתית שלהן. עשינו זאת על ידי הצבת דבורים במושבות בהן דבורים עם סוג למידה דומה לאותן דבורים שנחקרות, לצד כאלו עם מגוון סוגי למידה שונים. עקבנו אחר כל דבורה על ידי סימון נקודת צבע על בית החזה ברגע שנולדו. הממצאים הראו כי אין ספק, שהדבורים גילו את אותה התנהגות שראינו אצל הוריהם, ללא קשר לקבוצה החברתית בה שהו הדבורים” אומרים החוקרים.
בהמשך יצרו החוקרים שלוש מושבות שונות- לדבורים הממוקדות, לדבורים הסקרניות ומושבה של חצי דבורים ממוקדות וחצי סקרניות – וצפו בהתנהגותן. החוקרים אפשרו לדבורי הדבש בחירה בין שני מיקומים לאיסוף מזון: מוכר ואמין שנשאר באותו מקום במשך ארבעה ימים, ומיקום מזון חדש ששינה ריח, צבע ומיקום בכל יום.
החוקרים גילו כי המושבה הממוקדת והקונסרבטיבית, מצאה במהירות את מקום האוכל המוכר וניצלה את מקור ההאכלה לאורך כל השבוע, לעתים נדירות מאוד היו כאלו שביקרו באופציית המזון החדשה.
המושבה הסקרנית, כצפוי, ביקרה באותה מידה במיקומי האוכל המוכרים והחדשים יחד, ולא הראתה שום העדפה. דווקא המושבה המעורבת, התנהגה כמו המושבה הממוקדת. החוקרים בדקו מדוע זה קרה, וגילו כי הדבורים הממוקדות, רקדו בצורה אינטנסיבית יותר (כקריאה לדבורים למיקום המזון) כשהן מבצעות 0.59 סיבובים לשנייה, מהירות משמעותית מ- 0.52 סיבובים של הדבורים הסקרניות לשנייה. “בדיוק כמו בני האדם הקולניים והנרגשים, גם הדבורים הממוקדות בפעילותן האינטנסיבית, משכו יותר דבורים לטובת המזון המוכר והאמין. מכיוון שדבורים סקרניות מעוניינות בכל דבר, הן מאזינות מושלמות ומשתכנעות ביתר קלות לבקר במזון הנבחר של חברותיהן הדבורים המתלהבות”, מציינים החוקרים ואומרים כי, מתקיימת עבודת המשך למחקר, לתחקור כיצד הדינמיקה של ההזנק פועלת בנוף מזון משתנה – כזה בו נגמר המזון המוכר, והאם הדבורים הממוקדות יפנו את תשומת ליבן לדבורים הסקרניות, שכבר יודעות היכן נמצאים מיקומי מזון אחרים?
המחקר ממומן על ידי מכוני הבריאות הלאומיים בארצות הברית, משרד החקלאות האמריקני ומהקרן הלאומית למדע.
במועצת הדבש מברכים על המחקר ואומרים, כי קיימת חשיבות עליונה למחקרים המתבצעים במכוני מחקר ואוניברסיטאות בכל העולם, לחקר התנהגות הדבורים בכל הקשור למקורות המזון של הדבורים, בשל משאבי הטבע ההולכים ומתמעטים, עקב התחממות גלובלית בעולם. זאת במטרה לגלות כיצד ניתן לסייע בשמירה על המאביקה החשובה ביותר בעולם. מועצת הדבש מזכירה, כי ללא דבורי הדבש, לא תתבצע האבקה של גידולי החקלאות, ולא יהיה לבני האדם, או לחיות המשק והבר, מזון לקיום חיים.
מנתוני מועצת הדבש עולה כי כיום פועלים בישראל כ- 510 דבוראים המטפלים ב- 120,000 כוורות, מתוכן מוצבות 80,000 כוורות באזורי גידול חקלאיים ומשמשות להאבקה. בארץ תורמת דבורת הדבש באמצעות האבקת הגידולים לתל”ג החקלאי בישראל כ- 3 מיליארד שקלים בשנה. ערך האבקת הדבורים בארצות הברית עומד על יותר מ- 14 מיליארד דולר בשנה ובעולם כולו על כ- 215 מיליארד דולר.
למידע נוסף – אתר מועצת הדבש – www.honey.org.il
