למרות יופין, חמניות הבר הינן מין פולש חדש בישראל, המתפשט בקצב מהיר * מינים פולשים הם צמחים, בעלי חיים ופטריות, שחרגו מתחום תפוצתם הטבעי, וגורמים לנזקים רב-ממדים למיני צמחים אחרים, למערכות אקולוגיות ולתהליכים טבעיים, כמו גם לכלכלה ולבריאות האדם * מחקר חדש ורחב היקף של חוקרי מכון המחקר מיגל והמכללה האקדמית תל-חי ממפה בעזרת הציבור את חמניות הבר בארץ, במטרה להתמודד עם הסכנות שהן עלולות לגרום למערכת האקולוגית ולחקלאות
חמנית הבר שייכת למשפחת המורכבים והינה מין פולש בארץ ישראל. מינים פולשים הינם מינים, כגון בעלי חיים וצמחים, אשר הופצו על ידי בני האדם לאזור שמחוץ לתחום תפוצתם הטבעי, ואף הצליחו להתרבות ולהתפשט, ללא התערבות האדם. מינים פולשים המגיעים לישראל מכל רחבי העולם, עלולים לגרום לנזקים בלתי הפיכים בחקלאות ומאיימים על איזון המערכות האקולוגית בסביבות הטבעיות השונות הקיימות בישראל.
בין ההשפעות השליליות של מינים פולשים על הסביבה ניתן למנות ירידה במגוון הביולוגי כתוצאה מתחרות והכחדת אוכלוסיות מקומיות טבעיות, פגיעה במגוון הגנטי וסכנה בשינוי המערכות האקולוגיות מבחינת הרכב המינים, ואף פגיעה באקויפרים ובאיכות המים. לכך מתווספים נזקים כלכליים ישירים, כגון עלויות טיפול והדברה גבוהות בחקלאות, בשמירת היערות, הדגה ותעשיות אחרות. כמו כן, מינים פולשים יכולים לגרום גם לנזקים בריאותיים לאדם, לדוגמא צמח הפרתניון האפיל, שידוע כצמח בעל השפעות אלרגניות שפלש לארצנו לא מכבר.
מחקר חדש, אותו מובילים ד”ר שריאל היבנר ממכון המחקר מיגל והמכללה האקדמית תל-חי, ודנה סיסו כחלון ממכון המחקר מיגל ומהפקולטה לחקלאות של האוני’ העברית, בשיתוף עם מכון וולקני, ממפה את חמניות הבר לאורכה ולרוחבה של הארץ. בנוסף, בוחנים החוקרים את המבנה הגנטי של חמניות הבר.
חמנית הבר נפוצה בארץ בשטחי בור, בצדי דרכים ובשולי בריכות דגים. היא תועדה לראשונה בארץ בשנת 1977. מקורה של החמנית בצפון אמריקה, אך לא ממש ידוע כיצד ומהיכן בדיוק הגיעה לישראל. דנה סיסו כחלון אומרת כי “על פי תצפיות ברחבי הארץ, נראה כי מין זה הצליח להתבסס בישראל וקצב ההתפשטות הואץ בשנים האחרונות. במסגרת מחקר זה, פתחנו קבוצת פייסבוק וקבוצת ווטסאפ בשם: ‘חמניות בארץ ישראל’ ובעזרת הציבור הרחב אנו ממפים את אזורי התפוצה בהם קיימות חמניות הבר”.
ד”ר שריאל היבנר: “מאז הגעתה לישראל, חמנית הבר התבססה היטב ונמצאת בתהליכי התפשטות. היות ובישראל מגדלים חמניות תרבותיות בשטחים נרחבים, קיימת הסכנה שצמחי חמניות בר יכליאו עם זני התרבות, דבר העלול לבסס אוכלוסיות של חמניות בר מזיקות במיוחד, אגרסיביות וקשות הדברה. מטרתו המרכזית של המחקר היא בחינת תהליכי ההתבססות ואיתור מקור, כיוון וקצב ההתפשטות של חמנית הבר בישראל”.
המחקר מורכב משני שלבים, הראשון מיפוי גאוגרפי וזיהוי מרחב התפוצה של חמנית הבר בישראל ובשלב השני- אפיון גנטי. “על מנת לאתר אוכלוסיות של חמנית הבר, פנינו לעזרת הציבור באמצעות הרשתות החברתיות. ההיענות מדהימה והצטברו עד כה מאות אתרים בהם נצפו אוכלוסיות של חמנית הבר”, מספרת דנה סיסו כחלון. “אנשים מכל רחבי הארץ שולחים מיקומים דרך קבוצת הווטסאפ ועמוד הפייסבוק שנפתחו, כאמור, למטרה זו. התקשורת עם הציבור היא מרתקת, אנשים נרתמים למטרה ומביעים עניין רב בחמניות הבר ובחמניות בכלל. אני שמחה ונהנת לחלוק את הידע שלי עם ציבור המתעניינים ושמחה שנושא זה עלה למודעות הציבורית”.