מכון מחקר מיגל הודיעו כי מצאו פריצת דרך לחיסון וירוס הקורונה. בעזרת מציאת החיסון מיגל תביא את הבשורה למגפת הקורונה שהתפרצה בסין ובעולם. מציאת החיסון הוא לא מקרי שכן מכון מחקר מיגל הוא בין הטובים בעולם עם מיטב המדענים והחוקרים במגוון תחומי מחקר. בעזרת מנכ”ל מיגל דוד זיגדון תכירו את מכון המחקר שכנראה מצא חיסון למגיפה של הקורונה בעולם.

כתבה מאת דנה אלימלך.

צילומים: מכון מחקר מיגל

דוד זיגדון מנכ”ל מיגל, שנה וחודשיים בתפקיד, הגיע למיגל לאחר עשר שנים בתחום של השקעות בביוטכנולוגיה והמכשור הרפואי, לפני כן היה בעולם ההייטק כשהוא מביא איתו ידע בהקמת הרבה חברות מוצלחות.

מכון מחקר מיגל הוא מכון מחקר מדעי בגליל העליון עם 300 עובדים ו – 90 חוקרים בתארים של דוקטורים ופרופסורים שעוסקים ב- 44 קבוצות מחקר שונות. מרכז הפעילות של מיגל שכולל את מקום מושבם של החוקרים והמעבדות הוא בקריית שמונה, ומשתרע על שטח של 5000 מ”ר באזור תעשייה דרומי, ועוד 2,000 מ”ר בגן התעשייה בתל חי. בנוסף למיגל עשר חוות חקלאיות וחוות מחקר שפזורות ברחבי הגליל והגולן.

מכון מחקר מיגל הוקם לפני כ – 30 שנה על ידי הקיבוצים בגלל העליון,ושייך לחברה לפיתוח הגליל. מיגל מתוקצבים על ידי משרד המדע שנותן תקציב למיגל בכל שנה. עשרה אחוזים נוספים מגיעים מתקציב משרד המדע שהקיבוצים משלימים לתקציב. תקציב על מחקרים ממומנים: 40% מימון מחקרי ממשרד המדע, 50% מחקרים תחרותיים, ו – 10% מפעילות עסקית. פעילות מכון מחקר מיגל היא בתמיכה של עיריית קריית שמונה והקיבוצים בגליל העליון, תמיכה אזורית, תמיכה של משרדי ממשלה, והמכללה האקדמית תל חי.

החוקרים של מיגל בנוסף לעיסוק במחקר מרצים בפקולטה למדעים במכללה האקדמית תל חי. רב המרצים של תל חי הם חוקרים של מיגל. סטודנטים לתואר שני בתל חי עושים את עבודות הגמר לתואר במיגל. וזאת בעקבות השילוב של מוסד אקדמי ומכון מחקר , כאשר מכללת תל חי היא בין המכללות היחידות שיש להן פקולטה למדעים.

לאחרונה הכריזו מכון מחקר מיגל כי הגיעו לפריצת דרך במציאת חיסוןלנגיף הקורונה שמתפשט בעולם. זאת בעקבות מחקר מקדים של ארבע שנים בנגיף הקורונה שגרם למחלות בעופות, כאשר החוקרים של מיגל החלו לעשות התאמות בחיסון לבני אדם, הם מצאו התאמה כמעט מלאה לבני אדם.

באיזה שלב אתם בפיתוח חיסון לוירוס הקורנה?

דוד מסביר כי, הקורונה הוא נגיף כחלק משפחה שלמה של נגיפים שנקראים קורונה. מה שידוע על הוירוס קורונה שהוא דומה לנגיף הסארס שתקף בני אדם בכמות מוגבלת. ווירוס הקורנה עצמו פגע בעופות. בעקבות המחקר על הנגיף בעופות, פיתחו במכון מחקר מיגל, כחלק ממרכז הידע במימון של משרד החקלאות, פלטפורמה להנגיש חיסונים במקרה של שינוי במוטציות מהחיסון. הפלטפורמה מבוססת על חשיבה של אנשים מתחום האימינולוגיה, כימיה חישובית, אנשים מתחום האנזמים, ואנשים מתחום המיקרוביולוגיה, ויחד הם חקרו ופיתחו פלטפורמה להתאמה מאוד מהירה למקרה שתהיה מגיפה, וניתן להתאים את החיסון לעופות מאוד מהר לבני אדם. “כמו חיסון שפעת, כל שנה משנים מעט את החיסון לטובת נגיפים שקיימים באותה השנה. רב החיסונים צריך לעשות להם התאמה וזה הפיתוח. אחד מהווירוסים שעבדנו עליהם הוא הקורונה” מסביר דוד.

תוך מספר שבועות עד מספר חודשים ניתן יהיה להגיד שחיסון לווירוס הקורונה יהיה בטוח לבני אדם.

“פיתוח חיסון לנגיף הקורונה, השיטה נקראת סאב יוניט (מקטעים ליחידות) . לא מזריקים את כל הנגיף עצמו לגוף, אלא לוקחים שני חלבונים שגורמים להתעוררות של המערכת החיסונית בגוף שמייצרים נוגדנים שמאפשרים לגוף להילחם ביחד איתו בנגיף”.

בניגוד לחיסון בזריקה מקבלים את החיסון באמצעות הגמעה, (שתיה) הנגיף מאפיין את מערכת הנשימה וכשנותנים את החיסון באמצעות שתייה המערכת מתחסנת הרבה יותר מהר מסביר דוד. ומוסיף כי, “נעשו ניסוים ובטיחות בחיות מאוד מוצלחים וגם יעילים. כשהגיע הרצף הגנטי של וירוס הקורנה ראינו שיש התאמה יחסית מאוד גבוה לרצף שעבדו עליו בחיות, ומכאן הדרך הייתה קצרה, כיוון שידעו בדיוק איך לגשת ולעשות שינויים נדרשים לבני אדם, שהייתה מותאמת מהתחלה למערכת של יונקים. צריך עוד לעבור את השלב הרגולטורי של משרד הבריאות בארץ ובעולם, וצריך לעשות עוד ניסויים. לא ברור עדיין מה הדרישות בעולם כיוון שהעולם נמצא במצב של מגיפה אומר דוד.

מחקרים ייחודים במיגל.

במכון מחקר מיגל יש קבוצה של חוקרים בתחום הביוטכנולוגיה שעוסקים מחקרים מאוד ייחודים. כמו מחקרים של פרופ’ גידי גרוס שעוסק במחקרים על המערכת החיסונית, ומערכת אימונית לטיפול בסרטן, שהם מחקרים בעל שם עולמי עם חברה שהוקמה והושקעו בה כבר עשרות מיליוני דולרים לטיפול בסרטן. במיגל גם הקימו חברת בת לקוטלי עשבים וחומרים כימיים חדשניים. במיגל אף עוסקים מחקרים בתחום של מדעי הצמח, פגעים ונגעים בתחום של מדעי הצמח, והשפעה של מיקרוביום על הקוגניטיביות של האדם. מחקרים על סכרת, ומגוון רחב של מחקרים נוספים.

חוקרים ופועלים בתחום הקנאביס.

דוד מסביר כי התפיסה ההוליסטית של מכון מחקר מיגל בקנאביס היאהחל מהגידול עצמו, איך מגדלים, איך משלבים חוקרים בשיתוף עם גורמים נוספים, איזה זנים לגדל, טיפול בכל הגנת הצומח, איך ממצים חומרים מתוך הקנאביס. החומרים שממצים, איך הם משפיעים מבחינה קוגניטיבית, “בהתחלה עושים את הניסויים על דגי זברה ואחר כך על חיות קטנות. דגי זברה יש להם מערכת קוגניטיבית יחסית מאוד מפותחת שדומה לבני אדם. עושים זאת על הלארוות של דגי זברה” מסביר.

פוד טק בצפון.

דוד מסביר כי האתגרים שעומדים בפני העולם לשנת 2050 מדברים על גידול באוכלוסייה. וכי יש אתגר גדול לשינוי הרגלי התזונה וצריכת המזון משתנה בעולם. נראה כי צריכה של חלבונים תגדל ב – 70  אחוז ביחד עם שימוש מופחת ממים. השילוב של אגריטק, פוד טק, וחממה טכנולוגית יוצר אקוסיסטם מפותח, בחקלאות, מזון, תזונה ובריאות.

״צריך לדעת איך לגדל גידולים חקלאיים ביעילות יותר גבוה״. במיגל הראו כי בניסויים בקינואה הם מצליחים לגדל בדונם קינואה פי 2 –3 גידולים של קינואה ביחס לעולם, ובכמות מים יותר קטנה. המחקרים פורסמו בנושא אומר דוד, ומסביר כי כיום רוצים מזון עם ערכים תזונתיים טובים יותר, יותר ערכים מהצומח ולא מהחי. עם חשיבות לסוגי המזון, ומה אוכלים. עם דגש על ההשפעות על הבריאות של האדם, איך שומרים על מערכת בריאות תקינה, והכל בפחות מים, פחות פסולת חקלאית. שמור לטווח ארוך יותר של המזון כל זה יותר אתגרים בחקלאות. “הפוד טק זה לא לעשות עוד המבורגר מסויה אלא לפתור את בעיית המזון בעולם לאכול בריא ביעילות גבוה בפחות כסף”.

שיתופי פעולה אזוריים עם הגליל העליון.

אזור הגליל העליון מתפתח משיתופי פעולה שמבוססים על ידע וחדשנות. במיגל משתפים פעולה עם המערכת החינוכית באזור הגליל העליון. החוקרים של מיגל מרצים בתל חי, שותפים בפעילות עם תלמידי תיכון בתכנית גלילום לנוער. במיגל גם עוסקים בתרומה קהילתית כמו הרצאות במסגרת אקדמיה בכיכר, הרצאות בבית ותיקי הגליל, שגם אנשי קריית שמונה מגיעים להרצאות, והרצאות לתלמידים.

דוד אומר כי במיגל יוצרים שיתופי פעולה עם חממת הפוד טק של תנובה, טמפו, וקרנות ההון סיכון, עם חברות סטארטאפ שיגיעו וישתמשו בשירותים של מיגל, יעשו את הניסויים במעבדות של מיגל. שיתוף הפעולה הוא באפשרות להשכיר את המעבדות של מיגל לפי ימים ושעות. אם לדוגמא חברת תנובה תרצה לייצר מוצר טבעוני, בעזרת שיתוף פעולה שנעשה עם עולם התעשייה יהיה אפשר לייצר את המוצר. “אם אנחנו יכולים לפתור את הבעיה שיש לתנובה, וכל מפעל מזון שיש לו תעשייה מסורתית אנחנו נפתור. אם יש בעיה האתגר הוא האפשרות של שיתוף פעולה לפתרון הבעיה” אומר דוד. ומוסיף כי “מיגל הוא גוף משמעותי באזור ולשמחתי הרבה ההנהלה הציבורית של האזור, ורשויות עוזרים לאורך השנים ותומכים כל אחד בדרכו ואנחנו מקבלים את התמיכה. אני שמח שבדרך מסויימת אננו יכולים להחזיר לקהילה. כמו נושא הקורונה שאנחנו מחזירים טוב לאנושות”.