מקו העימות לחזית המדינית: הדרך מקיבוץ בגבול לבנון לשליחות משרד החוץ והמשימה האישית להביא את סיפור תושבי הצפון לעולם

בחודש אוגוסט הקרוב אצא עם משפחתי לשליחות משרד החוץ בנציגות ישראלית בחו”ל. את יעד השליחות אגלה רק בתום קורס הצוערים של משרד החוץ בסוף חודש מאי. למרות חוסר הוודאות לגבי יעד השליחות, ברור לי שלאן שלא ישלחו אותי חלק ממשימתי האישית תהיה לשקף את המציאות הבלתי נסבלת אותה חווים אזרחי ישראל במלחמה האחרונה, ובפרט את המציאות אותה חווים עשרות אלפי תושבי הצפון המפונים מביתם ובהם אימי ואבי החורג. גדלתי בקיבוץ מעין ברוך באצבע הגליל, קיבוץ הנמצא מרחק של מאות מטרים ספורים מגבול לבנון. אני עד היום משוכנע שאצבע הגליל הינו האזור היפה בארץ. לאחר תום שירותי הצבאי והטיול שלאחר הצבא, עברתי לירושלים ללמוד באוניברסיטה העברית ומאז אני חי ועובד בעיר. בביתי בקיבוץ נשארו אימי ואבי החורג ולמרות המרחק מירושלים, הקיבוץ עד היום מהווה בית עבורי ואני מתרגש כל פעם מחדש שאני מבקר בו ומתהלך במדשאות הקיבוץ. בלתי נתפס שכבר ארבעה חודשים הבית הזה הוא שטח צבאי סגור, שתושביו אינם יכולים לשוב לבתיהם מפאת סכנה לחייהם.

כשאצא לשליחות משרד החוץ הקיץ, אביא איתי את סיפור החברה הישראלית מאז ה-7 באוקטובר. אספר כיצד ביקרתי במסגרת הקורס בקיבוץ ניר עוז ונחשפתי לנזקי הטבח שביצע חמאס בתושבי עוטף עזה: בתים שרופים בתוכם נרצחו באכזריות אזרחים ומתוכם נחטפו 240 ילדים, קשישים, נשים, גברים ותינוק אחד. אביא את סיפורם של 136 החטופים שעדיין לא שבו, בהם משפחת ביבס: שירי, ירדן, אריאל בן 4 וכפיר בן השנה. אשתף כיצד חבריי במילואים נאלצו לעזוב את משפחותיהם ומסכנים את חייהם בשביל שאירועי ה-7 באוקטובר לעולם לא יקרו שוב. אספר גם כיצד מאות אלפי ישראלים נאלצו לעזוב את בתיהם משום שבתיהם בעוטף עזה נחרבו, או משום שחייהם יהיו תחת סכנה אם ישובו לביתם. את המסרים האלו אעביר בפגישותיי עם משרד החוץ ומקבלי ההחלטות המקומיים במדינת השליחות שלי, לתקשורת והציבור המקומי, בתקווה שאוכל להשפיע, ולו במעט, על תמיכת מדינת השליחות בישראל.

בזמן שכוחות הביטחון פועלים בעזה למיטוט יכולות החמאס והשבת החטופים, עשרות אלפי תושבי הצפון המפונים מצויים בחוסר ודאות לגבי מועד החזרה לביתם. כל עוד חיזבאללה פועל על הגבול, תושבי הצפון חוששים שאירוע דומה ל-7 באוקטובר יתרחש גם בצפון. גם הדרג המדיני הצהיר שעל ישראל להתמודד עם נושא החיזבאללה טרם חזרת התושבים לביתם ואף השר גנץ, החבר בקבינט המלחמה המצומצם, אמר כי “אם העולם לא ירחיק את חיזבאללה מהגבול, ישראל תעשה זאת”.

לצד הפעולה הצבאית של ישראל נגד החיזבאללה בדרום לבנון, ישראל פועלת למצוא פתרון גם בחזית המדינית. כאן נכנסת לתמונה פעילות משרד החוץ, שמתחילת המלחמה פועל לשמר את הלגיטימציה הבינלאומית למאמץ המלחמתי של ישראל. לגיטימציה זו היא תוצאה ישירה לפעילות ארוכת שנים של משרד החוץ לחיזוק יחסי ישראל מול בעלות ברית בעולם. משרד החוץ פועל מול מדינות מערביות בעולם להן אינטרס למנוע הסלמה של המלחמה בגבול הצפון, למציאת פתרון לאיום החיזבאללה במגרש הדיפלומטי. החלטה 1701 שהתקבלה על ידי מועצת הביטחון של האו”ם באוגוסט 2006 והיוותה את הבסיס להסכם הפסקת האש למלחמת לבנון השנייה, קראה להפסקת אש בין ישראל לחיזבאללה וקבעה שיש לפרוס כוחות או”ם בדרום לבנון על מנת למנוע את פעילות חיזבאללה במקום. 17 שנים לאחר ההחלטה, אנחנו יודעים שהיא לא צלחה. כעת ישראל ובנות בריתה בעולם בוחנות אפשרויות להבאת פתרון דיפלומטי שיידע לאכוף כנדרש את החלטה 1701. במידה ויימצא פתרון לסוגיה, ייתכן שתושבי הצפון יוכלו סוף סוף לחזור לבתיהם.

כדיפלומט לעתיד שרואה זאת כמשימה אישית להעלות מודעות למציאות בישראל ובצפון בפרט, אני
מקווה שנציגים נוספים מהצפון יצטרפו למאמץ זה. זה יכול להיות כל אחד ואחת מכם, מחבריכם,
ילדיכם או נכדיכם. הדרישות להגשת מועמדות לקורס הצוערים של משרד החוץ הן להיות אזרח
ישראלי ובעל תואר ראשון. משרד החוץ מחפש דיפלומטים מגוונים המגיעים מרקעים שונים. בקבוצת
הקורס שלי יש צוערים בגילאי 24 עד 51 שהגיעו מתחומים שונים: בריאות הנפש, ההייטק, החינוך,
האומנות, התיירות, המשפט, הממשל ועוד. אני אישית הגעתי לקורס לאחר תואר ראשון במדע
המדינה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר עבודה במשרד האוצר, בכנסת
ובשגרירות בריטניה בישראל.

קורס הצוערים אורכו חצי שנה והוא מתקיים במטה משרד החוץ בירושלים, המשרד דואג למענה
לצוערים שמקום מגוריהם רחוק מירושלים בכדי שגורם זה לא ימנע מאף אחד להשתתף בקורס.
לקורס הצוערים ניתן להגיש מועמדות דרך המכרזים המתפרסמים אחת לחצי שנה או שנה, כאשר
תהליך המיון לקורס עורך כשנה. מומלץ לעקוב אחר עמודי משרד החוץ ברשתות החברתיות בכדי לא
לפספס את המכרזים. בקורס הצוערים אנחנו לומדים לעומק על עולמות הדיפלומטיה והיחסים
הבינלאומיים, יחסי ישראל והעולם, ציונות וישראל, תפוצות, דתות ועוד. במהלך הקורס אנחנו
מקיימים סיורים רבים ברחבי המדינה בכדי להעמיק את ההכרה שלנו עם ישראל ועם תחומים שונים
כגון תרבות, דתות, כלכלה פריפריה ועוד. נוסף על כך, אנחנו עוברים סדנאות רבות ורוכשים כלים
כגון דיבור בפני קהל, קיום ראיונות לתקשורת ויכולות ניהול שונות.
בסוף הקורס, הצוערים יוצאים לשליחות ראשונה לייצג את המדינה באחת מנציגויות ישראל בעולם.
בשליחות הראשונה הדיפלומטים החדשים בדרך כלל נשלחים למדינות קשות שירות, זאת אומרת
סביר להניח שבשליחות זו לא תצאו לאירופה או צפון אמריקה. ישנם שני מסלולים אפשריים לקורס
הצוערים: מסלול חוץ מנהלי, בו הצוערים יצאו לתפקידי מנהלה כגון קונסולים או קציני מנהלה,
והמסלול המדיני בו הצוערים יצאו לתפקידים כגון סגן שגריר, דובר, נספח תרבות, יועץ מדיני
ובהמשך הקריירה גם שגריר או שגרירה. לאחר תקופת התמחות של חמש שנים הכוללת שליחות
ראשונה של שלוש שנים ושנתיים חזרה במטה בירושלים, הצוערים יקבלו קביעות במשרד וימשיכו
לצאת לשליחויות בנציגויות ישראל בעולם ולמלא תפקידים שונים במטה.
זוהי תקופה קשה עבור כל ישראלי. אני מאחל לכולנו שהיא תיגמר במהרה, שהחטופים ישובו הביתה
בשלום, שחיילנו ישובו הביתה בשלום ושכל אזרחי ישראל המפונים יוכלו לשוב לבתיהם ולחיות בהם
ללא פחד וסכנה. אני מקווה שאימי ואבי החורג יוכלו לחזור הביתה לקיבוץ מעין ברוך ושאוכל לבקר
בקיבוץ לפני היציאה לשליחות בקיץ הקרוב. במידה וזה לא יקרה עד אז, זאת תהיה משימתי האישית
להביא את סיפור תושבי הצפון לעולם.