בצפון יש למעלה מ-20 יחידות שפועלות על מנת לאתר קשישים שעברו התעללות ולהעניק ייעוץ וסיוע.

כיצד מזהים את הסימנים ולמי ניתן לפנות? כל הפרטים בכתבה הבאה.

 

שירי פריאנט

 

על פי דיווחי משרד העבודה והרווחה, בשנת 2016 חלה עלייה של 17% בדיווח מקרי התעללות והזנחה של אזרחים ותיקים בידי המטפלים העיקריים או בני משפחה. 33% מהדיווחים היו בעקבות התעללות נפשית, 21% מהדיווחים בעקבות התעללות פיסית ו-18% בעקבות ניצול כלכלי. עוד עולה מהנתונים כי חלה עלייה של 20% בדיווח מקרי פגיעה מינית באזרחים ותיקים, עיקרם בידי מטפלים ובני משפחה, שהסתכמו ב-102 מקרים מדווחים. סה”כ טופלו בשנה החולפת 5,876 דיווחים על מקרי התעללות והזנחה. מרבית הדיווחים התקבלו ממטפלות לפי חוק הסיעוד, מבתי חולים, משכנים, ומהקורבנות עצמם.

 

שר העבודה והרווחה, חיים כץ, אמר: “הנתונים מדאיגים, לכן חייבים לעשות יותר לטובת שלומם וביטחונם של האזרחים הוותיקים בישראל. המשרד בראשותי נוקט בפעולות, אך רק בשילוב כוחות נוכל למגר את תופעת ההתעללות וההזנחה בקרב הגיל השלישי, זו אחריות חברתית של כל אחד ואחת מאיתנו.”

 

בשנה החולפת הרחיב משרד העבודה והרווחה את מערך הטיפול בקשישים נפגעי התעללות והזנחה, ופתח 15 יחידות חדשות ברשויות מקומיות ברחבי הארץ. ביחידות פועלים צוותים לאיתור, ייעוץ, ומתן פתרונות במקרים של הזנחה והתעללות באזרחים ותיקים. כחלק מהפעילות מקיימים עובדי היחידות ימי עיון והסברה לתושבים ולאנשי מקצוע הפועלים להעלאת המודעות לתופעה ולמתן כלים לזיהוי מקרי התעללות באזרחים ותיקים. בנוסף, מעניקים עובדי היחידות תמיכה וטיפול פסיכו-סוציאלי לנפגעים במטרה להפיג את החשש מהשלכות הדיווח, כגון: חשש מפגיעה באורח חייהם, מאובדן קשר קרוב עם בני משפחה פוגעים אשר הקורבנות תלויים בהם ושבמידה ויורחקו לא יהיה מי שיטפל בהם. כמו כן, במקביל לטיפול בערוץ הפלילי על ידי מערכת אכיפת החוק, מפעילות יחידות המשרד קבוצות טיפול בפוגעים אשר נפגשות אחת בשבוע ומקבלות ייעוץ להתמודדות עם התופעה.

 

באזור הצפון פועלות למעלה מ- 20 יחידות, ביניהן יחידות בצפת, כרמיאל, טבריה, נהריה,דלית אל כרמל ומרום הגליל. שתי יחידות חדשות, יחסית, נפתחו במועצה האזורית הגליל העליון ובמועצה האזורית מבואות החרמון. עו”ס נחמה מרדכי, מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים במבואות החרמון, אומרת כי היחידה  לטיפול בגיל השלישי במועצה, מטעם משרד הרווחה, נותנת מענה לקשיש ברובד הפרטני, המשפחתי והקהילתי. מטרתה היא להעצים את האדם המבוגר ולשפר את איכות חייו. בנוסף לכך, ליצור קשרי אימון ולהוות כתובת לאדם המבוגר ומשפחתו בכל הסוגיות הקשורות לחיי היומיום ולמערכות היחסים במשפחה. “כאשר משפחה משקמת את מערכת היחסים בין ההורים והילדים, והתקשורת פתוחה וכנה, כולם מרוויחים”.

 

המפגשים עם המבוגרים במבואות החרמון נעשים באופן פרטני עם עו”ס הישוב לפי הצורך, ובנוסף, בקבוצות של הגיל השלישי שפועלות בישובים בתוכנית “פותחים יחד את הבוקר”, שפועלת היום ביישובי המועצה מידי שבוע.

 

אורטל תשובה, רכזת התוכנית במועצה, אומרת כי “המפגש האנושי הזה עם המבוגרים במועצה יוצר העצמה והתפתחות לכל המשתתפים בו. זוהי זכות לעבוד עם האנשים שהם השורש לכל קיומנו. זו חובה מוסרית לדאוג לשלומם, במיוחד בשלב זה בחייהם”.

 

בחלק המשפחתי, פעילות היחידה מתמקדת בדילמה המורכבת במושבים, בה הורים בעלי נחלה חקלאית יכולים להוריש את הנחלה רק לבן אחד, או סביב מגורים משותפים בנחלת ההורים. סביב דילמה זו נוצרות בתוך המשפחה מערכות לחצים, אשר לעיתים קרובות גורמות לסכסוכים ונתק בתוך המשפחה. במצב זה, בדרך כלל, ההורים המבוגרים נפגעים.

 

דרכי העבודה של התוכנית הן מתן כלים לאדם המבוגר ומשפחתו לייצר דיאלוג אשר לוקח בחשבון את צרכי ההורים ובני המשפחה תוך חשיבה יצירתית על דרכי התמודדות עם הסוגיות וניסיון לשמור על מערכות היחסים המשפחתיות. במקרים חריגים כאשר ישנו חשש להזנחה או פגיעה בקשיש פיסית, רגשית או כלכלית, ניתן לפנות לעו”ס המשפחה או לעו”ס להגנה על חסרי ישע ולדווח.

 

הילה שבלמן, עו”ס לפי חוק הגנה על קשישים וחסרי ישע: “כשיש דילמה אז אין דילמה. הדבר החשוב ביותר הוא להגן על חסר הישע. בשלב ראשון  נעשה איסוף מידע על המשפחה, ולאחריה מתקבלת החלטה. במרבית המקרים נמליץ למשפחה על טיפול משפחתי. במידה ויש עבירה על החוק, נמשך הליך לאור החוק”.

 

בני בן מובחר, ראש המועצה, מוסיף ואומר כי “הדאגה לתושבים המבוגרים המייסדים היא בראש מעייני. אני רואה בתוכנית זו תוכנית חשובה ממעלה ראשונה”.

 

זיהוי התעללות והזנחה- הסימנים שאמורים להדליק נורה אדומה

 

ישנם מספר גורמים אשר קשורים לעליה ברמת הסיכון להתעללות והזנחה, ביניהם: בעיות בריאותיות, מגורים משותפים עם מטפל עיקרי או עם החשוד בפגיעה, מוגבלות פיסית או בידוד חברתי. על פי הנתונים, נשים חשופות יותר לסיכון, אם כי גם גברים עלולים ליפול קורבן להתעללות.

 

רוב הקשישים אשר נופלים קורבן להתעללות חשים בושה, תחושת אשם וכישלון, כעס, עצב והכחשה. בדרך כלל הפוגעים בקשישים הם בני משפחה או מישהו אשר מתגורר עם הקשיש.

 

לאנשי המקצוע יש תפקיד חיוני באיתור קשישים בסיכון, על כן, חשוב להכיר את הסימנים המזהים:

• הופעה כללית של הקשיש – מצב הגיינה, מצב הבגדים, סימנים חיצוניים לפגיעה או חבלה.
• שפת הגוף של הקשיש.
• מצב רגשי של הקשיש- פחד, רתיעה, אי שקט.
• האם החשוד בפגיעה מאפשר גישה לקשיש או מבקש להיות נוכח בכל פגישה?
• מצב הבית- רמת ניקיון, קיומם של מפגעי בטיחות, קיום ציוד בסיסי.

סימנים להתעללות פיסית:

• שטפי דם – סימנים אדומים או כחולים
• סימני נשיכה והצלפה
• שריטות וחתכים
• שיניים שבורות
• שפשוף העור כתוצאה מקשירה בחבל
• שברים לא מוסברים בגולגולת, באף ובלסת ושברים חוזרים באזורים שונים בגוף, בעיקר בגפיים
• נפילות שאין להן הסבר
• קרחות כתוצאה ממשיכות שיער
• סימני כוויות בלתי מוסברים
• כוויות מסיגריות
• פגיעה מינית – סימנים באיבר המין, דיווחים על כאב באיבר המין, דימום, קושי בהליכה או בישיבה כתוצאה מפגיעה באיבר המין או בפי הטבעת

ביטויים התנהגותיים של הקשיש:

• הימנעות מהתסכלות ישירה בעיני הפוגע או תשובות של “כן” ו”לא”
• רצון לתשומת לב רפואית
• נטייה לפנות לרופאים רבים ושונים
• היסטוריה של תאונות בלתי מוסברות
• עיכובים בפנייה לרופא לצורך טיפול בפגיעה
• הכחשת הפגיעה ונטייה לגונן על הפוגע
• מתן הסבר לא הגיוני שאינו תואם את הסימנים

 

אנו מציעים כי כל תושב אשר חש צורך להתייעץ או לקבל סיוע, לפנות ליחידה באזור מגוריו או לדווח בלשכת הרווחה.