כ-1500 משפחות מקרית שמונה בלבד פונות לאגף הרווחה בבקשה לעזרה. אבל מה קורה עם המשפחות שזקוקות לייעוץ פרטני או ליווי צמוד? בדיוק בשביל זה הקימו את מרכז עוצמה בעיר, אחד מ-18 המרכזים הפרוסים ברחבי הארץ. ישבתי לשיחה עם שתי נשים שנושמות לרווחה ומעניקות עוצמה לתושבי העיר

 

 

בשקט בשקט נחנך בספטמבר האחרון “מרכז עוצמה” בקרית שמונה, בעזרתם של ראש העיר ניסים מלכה, וראש אגף הרווחה דאז תרצה פרץ- מרכז שהוקם למען רווחתם של תושבי העיר.

 

את מימי צדוק, ראש צוות המדור הקהילתי, ונדין קסלסי, רכזת התוכנית, אני פוגשת במרכז עוצמה ששוכן בקניון השעון שבקרית שמונה. הן מספרות לי בהתלהבות ובגאווה על המרכז החדש שנחנך רשמית בספטמבר האחרון ועל התועלות שהוא מביא. ואכן יש במה להתגאות. מרכז עוצמה הוא פרי יוזמתו של ח”כ מאיר כהן, שבזמנו היה שר הרווחה. הוא הוקם במטרה לתת מענה מערכתי למשפחות ולפרטיים, במיוחד מאיזורי הפריפריה, מתוך המחשבה שיש יותר מדי משפחות שאינן מקבלות מענה כולל מאגף הרווחה באיזורן. בעיית הרווחה ידועה לכולם- יותר מדי פונים, פחות מדי כוח אדם. ולכן, הקמת מרכז עוצמה מהווה פתרון אידיאלי לכל מי שטובע בים הבירוקרטי של המוסדות הממשלתיים וזקוק לעזרה אישית ולתיווך מול הגופים השונים.

 

מהי בעצם התוכנית?

 

התכנית מורכבת משתי תת-תכניות שיחד יוצרות את התכנית הכוללת: “נושמים לרווחה” ו- “מרכז עוצמה”. לכל אחת מהתכניות מאפיינים שונים, אך הן חולקות את אותה תפיסת עולם מקצועית. מרכזי עוצמה פרוסים ב- 18 רשויות ברחבי הארץ, כאשר חמישה מהם נמצאים בצפון. בספטמבר האחרון נחנך מרכז עוצמה באופן רשמי, לאחר שכמעט הקמתו בקרית שמונה התפספסה. “שתי התוכניות פועלות תחת משרד הרווחה, אבל זה לא מובן מאליו שהשלטון המקומי יפעל להוצאת התוכנית לפועל. משרד הרווחה מציע את התוכנית למספר מוגבל של יישובים, בדרך כלל ישובים מהפריפריה או מקומות בהם יש אוכלוסיה מוחלשת, אבל האישור הסופי מגיע  מהשילטון המקומי”, מספרת נדין. “הייתה תקופה שלא הייתה מנהלת לאגף הרווחה בעיר. כשתרצה פרץ נכנסה לתפקיד, היא נתקלה במסמך המציע את הקמת התוכנית בקרית שמונה עם דד ליין של חודש ימים. במאי 2015, בהובלתה של תרצה והתגייסותו של ראש העיר, מולאו והוחתמו הטפסים, ונשלחו למשרד הרווחה בירושלים במהירות בלתי סבירה להיקף האישורים שנדרשו ממשרד הרווחה.”

 

 

אילו שירותים ניתנים במרכז עוצמה ומי יכול לפנות למרכז?

 

נדין: “בפרויקט ‘נושמים לרווחה’ נבחרו אך ורק 20 משפחות, להן הוצמדו עובדת סוציאלית ומלווה אישית, שנפגשות איתן בתדירות גבוהה. תוכנית עוצמה היא לכל תושבי העיר, לאו דווקא פוני רווחה. פה הם יכולים להשתתף בסדנאות ייעוץ כלכלי ותעסוקה, הם יכולים לדעת מה הזכויות שלהם, ואף לקבל סיוע משפטי. למשל, הגיעה לכאן מישהי בבכי ואמרה שהגיעו מעקלים לביתה והיא לא יודעת מה לעשות. עזרנו לה לבדוק את העניין ובסוף הסתבר שהיא לא הגישה חשבונית בזמן וכל הסיפור  נפתר.”

 

מימי: “האנשים שמגיעים לכאן מקבלים מענה פרטני.לחלק מהמשפחות שמגיעות לכאן אין מערכת תמיכה ואין להן קשרים. החיבור למרכז עוצמה מאפשר להן להיחשף לקהילות רחבות יותר, ליצור אינטרקציה חברתית שהרבה פעמים חסרה להן. למשל, הגיעה לכאן אישה שהיא אמא לילד נכה. היא לא ידעה מהן הזכויות שלה. ליווינו אותה במהלך התהליך ופנינו לביטוח לאומי ולגופים שיכולים לתת לה מענה. פשוט הנגשנו לה את המידע שהיה חסר לה.”

 

קרית שמונה מדורגת באשכול 5 בדירוג החברתי כלכלי, נתון לא רע בכלל. איך הדברים נראים בשטח מבחינה כלכלית?

 

 

נדין: “למרות שאנו מדורגים באשכול 5 ומצבנו על הנייר הוא לא רע, אנחנו עדיין רואים את הקשיים בשטח. יש 1500 משפחות מתוך 6500 שגרות בקרית שמונה שפונות לרווחה. זה מספר עצום. ויש עוד הרבה משפחות שאינן פונות לרווחה”.

 

מה עיקר הבעיה בקרית שמונה, לדעתכן?

 

מימי: “המרכז נותן מענה לבעיה הכלכלית, אבל זו לא עיקר הבעיה בעיר. ישנן הרבה בעיות אחרות, כמו גירושים ואלימות במשפחה, שהרבה פעמים נובעים מהמצב הכלכלי העגום. אך בתחום הקהילתי אנחנו עדות גם לבעיות באיכות הסביבה, במקום העבודה ואפילו בסכסוך בין שכנים, שהרבה פעמים אנחנו עושים את הגישור”.

 

אתן רואות כבר תוצאות בשטח?

 

מימי: “רק בספטמבר פתחנו את המרכז באופו רשמי. הייתה כאן אישה באחת הסדנאות שסיפרה שבמשך 10 שנים היא ישבה בבית ופחדה לצאת לשוק התעסוקה. היא אמרה שהסדנא נתנה לה אומץ והיא הצליחה למצוא את הטוב שבה. אז בפועל אנחנו כבר מתחילות לראות ניצנים של סיפורי הצלחה”.

 

במה שונה הפעילות במרכז עוצמה לפעילות הרווחה בעיר?

 

מימי: “המטרה של מרכז עוצמה היא לשים דגש על נושאים שתמיד היו ברקע אצל פונים לאגף  הרווחה. למשל, משפחות שמתקשות בנושא הורות או חוות אלימות במשפחה מקבלות מענה מאגף הרווחה בנושא הזה ספיציפית. אבל אם חודרים לעומק, מגלים שהקשיים נובעים מבעיה כלכלית שקיימת במשפחה. בתוכנית אנחנו לוקחות את הקושי הזה, שנחשב שולי, ושמות עליו את הדגש, מטפלים בבעיה מהשורש. כל הנושאים שאנו מטפלים בהם הם נושאים שלא נגעו בהם בפרטנות, כגון: כלכלת הבית, מיצוי זכויות, תעסוקה, שינוי מדיניות ושילוב בקהילה. כשיש עובדת סוציאלית במרכז שעובדת אך ורק על מיצוי זכויות, למשל, זה הערך המוסף שנותן המרכז”.

 

נדין: “המרכז גם פועל לשינוי מדיניות ממש. למשל, מרכז עוצמה במגדל העמק הוביל לכנסת מדיניות חדשה- משפחות שלא שילמו את חוב המים, וכתוצאה מכך נותקו מאספקת המים בביתן, התלוננו שהן לא מסוגלות להישאר בלי מים עם ילדים קטנים בבית. מרכז עוצמה שמע את התלונות מהשטח ופעל על מנת לשנות את המדיניות, וזה עבד.”

 

וממה שאתן רואות בשטח, יש משהו שתרצו לשנות?

 

נדין: “אני יכולה להגיד לך שאנחנו מתאגדים עם מרכזי עוצמה בצפת ובמרום גליל לשינוי מדיניות שאנחנו קוראות לה ‘אין כפל מבצעים’ בקרב האימהות החד הוריות. למשל, אימהות חד הוריות שעובדות ומרוויחות מעבר ממה שהסל מציע להן-לא זכאיות לדמי מזונות. אז נוצר מצב שאימהות חד הוריות לא יוצאות לעבוד בשביל לא לוותר על דמי המזונות. או דבר יותר מגוחך – אין קצבת נכות אם את מקבלת דמי מזונות. הייתה לי פונה שהפכה להיות נכה עקב תאונה שעברה וביטלו לה את דמי המזונות, רק כי היא קבלה קצבת נכות מהמדינה. זה הרי טפשי, כאילו הם אומרים לך: או שאת נכה או שאת חד הורית. את לא יכולה להיות גם וגם”.

 

מה השאיפות שלכן למרכז?

 

מימי: “השאיפה האישית שלי היא שמכאן ייצאו פעילים שעברו בעצמם את התהליך ויוכלו לסייע למשפחות אחרות במצוקה. כמו כן, כרגע ישנן 52 משפחות שפנו למרכז ונעזרו בשירותינו. השאיפה היא תמיד להגדיל את הפעילות, ככל שיגדל הביקוש גם יגדלו התקציבים.”

 

 

בתמונה: חניכת מרכז עוצמה בקרית שמונה על ידי ראש העיר ניסים מלכה. צילום: דובר עיריית קרית שמונה.