סגן ע’ (23) שסיים את קורס הטיס של חיל האוויר בצה”ל גר כל חייו בראש פינה והיום מתגורר במועצה אזורית עמק חפר עם בת זוגתו. לסגן ע’ ארבעה אחים, אחות (27), מפקדת בקורס ייעודי לקצונה בחיל התקשוב, אח (18) מתגייס לכפיר, ואחות קטנה (14). דוד של סגן ע’ היה טייס קרב על סקייהוק ולחם במלחמת שלום הגליל. סביו של סגן ע’ היה אלוף משנה, ושירת כקצין הגנה מרחבית בפיקוד צפון ולחם במלחמת השחרור. אימו (50) היא גננת, ואביו (55) בעל עסק משפחתי עצמאי של צימרים.

בזמנו הפנוי, סגן ע’ אוהב לטייל, ללכת לים, טיפוס, אגרוף ולנגן בגיטרה. בתיכון הרחיב מדעי המחשב וכימיה, בנוסף, היה בתנועת נוער העובד והלומד והדריך בה. היה בשנת שירות בה עבד עם ילדים בסיכון. הוא שומר על קשר עם הקומונה שלו שם ועם חלק מהילדים שחנך.

סגן ע’ התחיל בקורס 179, הושעה לתקופה של שנה בהשכלה ושירת שנה בקריה כקמ”ד מטרות בט”ש וחזר לקורס 181. לע’ לא היה חלום ילדות ספציפי אבל כן הייתה לו משיכה לחלל. ע’ אומר שקורס טיס הגיע אליו ולא להפך.

עם הקבלה של הזימון למיונים הוא דיבר טיפה עם דוד שלו, החליט ללכת למיונים, להשקיע ולמצות את הפוטנציאל שלו. סגן ע’ בעד לשרת בצבא תקופה ארוכה, “יש לנו מדינה אחת וצריך לשמור עליה חזק”, אמר סגן ע’. דעתו על הקורס מבחינה חברתית היא שיש בו אנשים טובים, “יש הרבה סטיגמות מחוץ לקורס שהאנשים בתוכו הם תחרותיים ודואגים לעצמם אבל האמת היא ההפך המוחלט. האוכלוסייה בקורס היא הומוגנית ומורכבת מאנשים איכותיים” אמר סגן ע’. למפגש מח”א עם משפיעים הוא מביא את סבא שלו, אדם שהוא אוהב ומעריך את הטוב לב והיחס שלו לאנשים מאוד. בנוסף, המעמד מאוד חשוב ומרגש עבורו.

רגע משבר שהיה לו בקורס הוא שבוע הגיוס. מוסיף כי הקורס מורכב מהרבה כישלונות שצריך לדעת ולהבין איך להתמודד איתם ולהמשיך עם הראש קדימה. אך כשהיה לו קשה בקורס הוא פנה לסגל ההדרכה בקורס וגם לחברה שלו, שעוזרת לו לפתור דברים יחד תמיד. סגן ע’ רואה את עצמו בחברה כרגע כאיש צבא, והוא רוצה לתרום בתפקיד שלו כמה שיותר. הוא מסכם 3 שנים בקורס כארוכות, וכחוויה משמעותית שהוא יזכור לכל החיים, אבל גם התחלה של שירות מבצעי. למסדר הוא מקווה שיגיעו משפחה וחברה, סבא, חברים מהקומונה וחברים מהבית.