למרות ימי השרב הרבים הייתה זו שנה טובה למגדלי השקד הישראלי עם שיפור מסוים ביבולים בעיקר במטעי השקד בצפון הארץ. לדבריו של ירון בלחסן, מנכ”ל ארגון מגדלי הפירות, היבול השנה מוערך ב- 8,000 טון, עלייה של כ- 8% מהשנה הקודמת, אז עמד היבול על  כ- 7,500 טון. 

בישראל נטועים 65 אלף דונם של שקד. קיימת עלייה מתמדת של צריכה השקד, כאשר בעשור האחרון ישנה עלייה של 35% בצריכת השקד. הישראלים צורכים 10,000 טון שקד בשנה כחלק מהמודעות לצריכת מזון בריא. השקד בעל ערכים תזונתיים גבוהים ונמצא בקטגורית הסופר פוד.

אמיר מעגן, יו”ר שולחן השקד במועצת הצמחים אומר, כי קטיף השקדים נמצא לקראת סיומו. קטיף השקד הינו בעיקר מכני ומתבצע באמצעות מנערת. הפרי נאסף עם הקליפה ומונח לייבוש על משטחים בחום הטבעי של השמש ובהמשך מועבר למכוני הפיצוח, שהגדול מבניהם נמצא בגבע בבעלות קיבוצי הדרום, ומכוני פיצוח נוספים בבעלות סוחרים. תהליך פיצוח של כלל השקדים בישראל ימשך עד סוף חודש נובמבר. 

מעגן מסביר כי, המחיר למגדל בישראל מושפע מהמחירים בעולם. בתחילת משבר הקורונה הייתה ירידה במסחר ולכן המחיר לחקלאי בקליפורניה צנח מ-7 דולר לק”ג שקד ל- 4.85 דולר בנמל. בהמשך המחיר השתפר בכ-2 דולר והוא קרוב למחירים של טרום הקורונה. עוד אומר מעגן כי, השקד הישראלי גדול ואיכותי יותר ביחס לשקד בארה”ב אך התפוקה לדונם בקליפורניה גבוהה יותר. בישראל עומדת התפוקה הממוצעת לדונם על 150 ק”ג שקד ובארה”ב נקטף יבול של 250 ק”ג לדונם, כאשר הוצאות הייצור ועיבוד המטעים זהות בישראל ובארה”ב וכוללות עלויות של קטיף, קילוף, יבוש, אריזה ושיווק. בשנים אלו רוב התקציב של ענף השקד מוקדש למו”פ (מחקר ופיתוח) חקלאי, במטרה להגדיל את כמות היבול לדונם, לספק את כל הצריכה המקומית של השקד בישראל ואף להגיע למצב בו ניתן יהיה לייצא.