לאור הסכסוך בקיבוץ כפר בלום בג”צ עלול לעסוק בשאלה האם זכותם של תושבים לקבל שטח לתפילה למרות התנגדות הקיבוץ?! אילו העתירה תתקבל יהיה זה תקדים שישנה את אופי ההתיישבות הקיבוצית בכל הארץ ויפתח דלתות לאוכלוסיות שלא יכלו לקבל שירותי דת בקיבוצים
לאחר שתהליך ארוך של הידברות בדבר הקצאת מקום תפילה אורתודוקסי לתושבי שכונת ההרחבה של קיבוץ כפר בלום נכשל החליטו התושבים לעבור למעשים. בשבוע שעבר יצא מכתב התראה בדבר מיצוי הליכים טרם פנייה לעתירה בבג"צ במטרה לסיים את הסאגה הארוכה ולחייב את אגש"ח כפר בלום להקצות שטח תפילה ראוי לתושבים ולאפשר להם חופש דת. שלומי מלול, תושב הקיבוץ ואחד ממובילי המאבק טוען כי הקיבוץ שולל ממנו ומחבריו זכות יסוד כבר במשך שנים. מלול מספר שהחליט לקיים תפילת מנחה וערבית לזכר בנו, אורי, שנהרג בתאונת דרכים. האב שרצה להגיד קדיש על בנו פתח את בית הכנסת לתפילות אחרי הצהריים אבל לדבריו, במקום אמפתיה ורצון להנציח את הילדים הוא נתקל בהתנגדות חריפה, שכללה השחתת שלטים, פגיעה בתשתיות ואף ניסיון למנוע ממנו ומאחרים לקיים תפילות סדירות ופעילות חינוכית בבית הכנסת: “אני לא באתי להילחם באף אחד”, הוא אומר, “רק רציתי להתפלל. זה הכול".
לטענתו, מרבית המתפללים בבית הכנסת הקיים הם תושבי ההרחבה ולא חברי הקיבוץ הוותיק, אך בפועל נמנעת מהם האפשרות לקיים אורח חיים יהודי אורתודוכסי וכי כופים עליהם אג'נדה רפורמית: “מציגים אותנו כאיום, כאילו אנחנו עושים משהו מסוכן. טוענים שאנחנו שוטפים את המוחות של הילדים ומשחדים אותם בפיצות כשבפועל מדובר בלימוד ערכים, מסורת וחיבור למסורת היהודית".
את מיצוי ההליכים מובילה עו״ד ימית מלול־ינאי בשמם של כעשרים משפחות מההרחבה. במכתב, שהוגדר כ"מיצוי הליכים לפני עתירה לבג״ץ", נטען כי הקיבוץ והרשויות מפרים באופן שיטתי את חופש הדת והפולחן המוגן בחוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו, וכי לאחר שנים של דחיות והבטחות ריקות, המשפחות מעוניינות במיקום בו יוכלו להציב מבנה יביל שישמש כבית כנסת אורתודוקסי הלכתי בנוסח ספרדי. המסמך מדגיש כי המשפחות אינן מבקשות תקציב או מימון, אלא הקצאת קרקע בלבד להצבת מבנה שנרכש מכספן. עוד נטען כי חוק שירותי הדת היהודיים מחייב את הרשויות המקומיות לדאוג לשירותי דת בהתאם לצורכי האוכלוסייה, וכי פסיקת בג״ץ הכירה זה מכבר בחובת המדינה לקדם פלורליזם דתי בפועל. ברקע הדברים עומדים גם מכתבים שפרסמו הנהלת הקהילה וועדת החינוך, בהם הוגדרה פעילות של שיעורי תורה לילדים כ"התערבות בלתי מבוקרת בחינוך", ואיום בנקיטת "כל האמצעים הנדרשים" לשמירה על הסדר. מבחינת התושבים, מדובר בניסיון להרתיע ולהשתיק פעילות דתית לגיטימית.
מכאן והלאה, הכדור עובר למגרש המשפטי. אם בתוך שבוע לא תתקבל החלטה על הקצאת שטח ואישור זמני למבנה היביל, צפויה העתירה להגיע לבג״ץ. פרשנים משפטיים מעריכים כי במקרה כזה יידרשו הרשויות לנמק מדוע לא נמצא פתרון מינימלי לבקשה, ומה הבסיס החוקי למניעת תפילה הלכתית במקום יישובם של התושבים. במידה ובג"צ יגיע להכרעה בנושא וימסור פסק דין לטובת העותרים הרי שמדובר בתקדים שישפיע על כלל הקיבוצים בישראל וישנה את אופיו של הקיבוץ. במקרה שכזה, כל קיבוץ שיהיה בו מניין אנשים שידרשו זכות להתפלל בציבור אזי הקיבוץ יהיה מחוייב להקצות להם שטח מתאים בהתאם לפסיקה.
מקיבוץ כפר בלום נמסר: בקיבוץ פועל בית כנסת כבר שנים וממשיך לשרת את כל התושבים. ההחלטות מתקבלות בהסכמות קהילתיות יחד עם הנחיה מקצועית חיצונית. לצערנו התהליך נעצר עקב הפרת ההסכמות שהתגבשו.אנו פועלים לשיח מכבד כקהילה החיה יחד, לא מאפשרים הפרה של החוק, ומזמינים את כולם לבוא ולהתפלל יחד בבית הכנסת בכפר בלום ולהרבות אהבת אחים ולא שנאה ופילוג.
