הבעיות בגבול לבנון ישראל החלו עוד בקום המדינה והדבר ליווה את יישובי הצפון לאורך השנים, חדירות מגבול הצפון, אירועים ביטחוניים, קטיושות והפרה של השגרה פעם אחר פעם שנגדעו ביציאה מלבנון. אהוד ברק ראש הממשלה דאז במהלך היסטורי החליט על היציאה מלבנון ומאז השקט נשמר. דדי סויסה יועץ ראש הממשלה דאז אהוד ברק מספר על אירוע היציאה מלבנון שקדמו להן מספר שנים מורכבות לפני כן.
כתבה מאת דנה אלימלך.
מלחמת לבנון לאורך השנים גבתה מעל ל – 1800 הרוגים, אלפי אנשים פצועים וחבולים נפשית מלחימה מתמדת. דדי אומר כי היה צריך מנהיג שיקבל את ההחלטה לצאת מלבנון להחזיר את החיילים הביתה. ומסביר כי אהוד ברק הוא איש גנרל, איש צבא שהיה מצופה ממנו שבכוח הזרוע והנשק ינהג, והוא זה שאמר די מספיק, אנחנו צריכים להיות צבא הגנה לישראל ולא צבא הגנה על החיילים של ישראל בתוך לבנון. את ההשלכות של היציאה מלבנון אף אחד לא ידע אז, והיום יש דור שלם שלא יודע על מלחמה עם לבנון וישיבה במקלטים. היציאה מלבנון הביאה לשלווה, התפתחות של התיירות כאשר מכל המדינה נופשים בצפון. שינוי מאוד גדול לתושבים ברמה הכלכלית והאישית. הצפון נהיה נורמלי לטוב ולרע אבל נורמלי. אומר דדי.
דדי סויסה בן 50 תושב רעננה היה יועץ ראש הממשלה דאז אהוד ברקו וליווה את ברק לאורך כל כהונתו בגבול הצפון. כיום דדי משמש כיועץ אסטרטגי ארגוני, מלווה ארגונים עצמאיים בישראל, מייעץ בנושא חקיקה, עוסק בניהול משברים, מנהל קמפיינים, מלווה פרויקטים, ומגשר בתחומים שבין הישראלים לפלסטינים בנושא מים, ומקדם חקיקה באיחוד האירופאי ובממשל האמריקאי. בשנת 2006 במלחמת לבנון השנייה מיד לאחר המלחמה בסמוך לסיומה התמנה לראש מטה של שר הביטחון דאז אמיר פרץ. הכניסה של דדי לתפקיד הייתה במקלט בשומרה וזאת הייתה סגירת מעגל עבורו. דדי אומר כי הוא חזר למקום שבו הוחלט על היציאה מלבנון. היום אנחנו נמצאים במקום שילדים שחוגגים בר ובת מצווה לא מכירים ולא יודעם מה זה הפצצות ומקלטים וזה הישג אחד הגדולים של מדינת ישראל. היציאה מלבנון זה אירוע מכונן בתולדות העם היהודי, אומר דדי.
דדי מספר כי המפגש הראשון עם גבול הצפון היה בשנת 1995 בהיותו יועץ של סגן שר הביטחון דאז אורי אור, וכבר אז התחיל להכיר לעומק את החיים בגבול הצפון, בתקופת הקטיושות. דדי למד את המצוקות של התושבים ובעיות המקלטים. וכאשר שמעון פרס מונה לראש ממשלה הייתה תקופה טעונה בגבול הצפון. ולאחר מכן כאשר אהוד ברק מונה לראש הממשלה אלה היו זמנים שדדי התוודע עוד יותר לגבול הצפון. ודדי מונה ליועץ סיור ואירועים של ראש הממשלה דאז אהוד ברק לקראת הביקורים בצפון. דדי אומר כי התפקיד של יועץ סיור ואירועים נולד לאחר רצח רבין כאשר הוחלט על ידי ועדת שמגר שראש הממשלה יכול לנוע רק לאחר תאום עם איש אמון שלו. דדי היה מתאם עבור ברק את כל האירועים, ביקורים, ועבודה מול רשויות מקומיות וגורמי הביטחון והשב”כ, וכוחות צבא. לפני כן היה מתאם סיורים עוד בקמפיין של אהוד ברק לראשות הממשלה בשנת 1998, קמפיין שנעשה גם בקריית שמונה.
דדי אומר כי בתקופה הזאת הכיר את גבול הצפון, כאשר גבול הצפון היה ליבת הקמפיין של אהוד ברק, קמפיין שהתחיל “בזקנה מנהריה”, אותה זקנה שהייתה שוכבת במסדרון בנהריה, מסביר דדי, ולאחר מכן היציאה מלבנון כהתחייבות בחירות, ״זה היה הליבה של קמפיין של אהוד ברק. הוא לא החליט ביום אחד לצאת מלבנון, זאת הייתה תפיסת עולמו ולכן היינו מחוברים מאוד לצפון לאורך כל הכהונה שלו ועוד לפני. לאהוד ברק היה קרש הדוק למשפחת אזולאי מקריית שמונה שאיבדה את בנם שנפל בלבנון רס”ן אורי אזולאיז”ל. משפחה שהיה מחובר אליה בקשר מאוד מיוחד. זה היה חלק מהוויה שאני חונכתי אליה אצל אהוד ברק וזה גבול הצפון לאורכו שכולל את מעלות, נהריה, קריית שמונה וכל יישובי גבול הצפון, תפיסת עולם מלאה”.
דדי אומר כי בעקבות התפקיד שביצע הכיר את קריית שמונה לעומק. כאשר היו נופלים קטיושות, באופן קבוע ראש הממשלה דאז ברק היה מיד עולה למסוק ומגיע לגבול הצפון. דדי היה נדרש להגיע לפני ברק גם הוא עם מסוק, להכין את המקום. הביקורים כללו הגעה לחמ”ל בקריית שמונה והמועצות אזוריות בגבול הצפון. עם הביקור וסקירה של השטח, דדי אומר כי הם שילבו גם הסברה לתושבים ושידרו רוגע לתושבים ושאנחנו חלק מכם. התפקיד כלל להכין לראש הממשלה את המפגש עם הפיקוד והחטיבה באותו היום.
ידעת על האסטרטגיה שהולכים לצאת מלבנון די מוקדם?
“ידענו על היציאה מלבנון. היה תאריך יעד בחודש יוני וכך גם האויבים ידעוץ היה תאריך יעד אבל הוא גם תמיד הקפיד לציין שתאריך היעד הוא לא קדוש ואנחנו נעשה את כאשר זה יהיה בזמן שמתאים לנו. האויבים ניסו לקבע תחושת ניצחון שלהם החיזבאללה והוא לא נתן להם את התענוג”.
יש לך חוויה שזכורה לך במיוחד מיישובי גבול הצפון?
“חוויה שלא אשכח ביום העצמאות בשלומי. ראש הממשלה דאז ברק היה מספר פעמים בביקור ביישוב שלומי במהלך כהונתו וזה ממחיש עד כמה הוא חי את השטח, וביום העצמאות הוא אמר בוא נשמח את תושבי הצפון והחלטנו להגיע ליישוב שלומי. לקחנו מסוק יסעור והגענו לשלומי ומיד אחר כך לטקס בהר הרצל. הבאנו במסוק את ריטה, דודו טופז ז”ל, ועוד סטנדאפיסט הפתענו את התושבים בשלומי, ירדנו במגרש כדורגל ובאנו לשמח בהפתעה את התושבים זה היה חלק מהחיבור הטבעי שלו באזור”.
איך את חווית את גבול הצפון מנקודת מבטך?
“נקודת המבט שלי היא נקודת המבט של ראש הממשלה שעבדתי איתואהוד ברק. בשבילי אזור קו העימות הפך להיות אזור שהוא חלק בלתי נפרד ממני. התאהבתי באנשים הגיבורים שהם כמו מורשת קרב בהוויה. כשהיו נופלים טילים והיינו מגיעים לצפון בזמן הפצצה, לחמ”ל, ומבינים שנפלו קטיושות, ומגיע לבתים של האנשים לאחר שנפלו הקטיושות על הבתים שלהם, מבקרים בתוך מקלטים, זאת חוויה מעצימה עבורי. לאדם שנמצא במרכז הוא לא יבין לעולם מה הולך שם. יש פער אדיר בין הטלוויזיה לבין המהות. רק כשאתה רואה את העוצמה האדירה של אנשים,שבשבילם דגל ישראל עוד יותר מונף אתה מבינים עד כמה זה חזק. הפער העצום בין בן אדם שנמצא במקלט ועדיין מחזיק את הדגל במדינה שלו זה מראה על עוצמה של העם. חוויתי את זה ברמה האישית וזה גם מה שגרם לי להתאהב באנשים וגם ראש הממשלה ברק הרגיש ככה. תושבים ממשיכים לאהוב את העיר ואת המדינה ומשדרים עוצמה מול האויבים. זאת תמונת הביטחון העצומה שלנו. ולמרות הטילים ולמרות הקטיושות והאיומים וניסיונות חדירה חיילי צה”ל עדיין נמצאים מול הבוץ הלבנוני וראש הממשלה נותן תאריך וזה מתקרב והמתח מתקרב”.
איך נערכתם ליציאה מלבנון?
“בתחום שלי עשינו שלושה דברים. ראש הממשלה עשה בתום הצבאי שפחות התחום שלי. הקמנו במלון הצפון בקריית שמונה שלוחת קשר קדמית של משרד ראש הממשלה. החוליות היה בפיקוד של אחד מאנשי הצוות להיערך ליום של אחרי על כל משמעויות של היציאה מלבנון. עבודה מול הרשויות ותדירות הביקורים בקו העימו,. בפיקוד צפון ובמפגשים אישיים. ברק עשה הכנה מסודרת, הכשיר את הקרקע והכין אתת האנשים.ואני בתחום האזרחי ראיתי את זה בכל הסיורים שלו. בשנת 2000 בתאריך 20 לחודש אפריל, בשעות הערב, הגעתי יחד עם צוות הסיורים והביקוריםלהכין ביקור במעלות וקיבלתי טלפון מראש הממשלה שהוא רוצה לעלות צפונה, לביקור סודי”.
זה היה חריג? הבנת שמשהו קורה?
“כן, הבנו שיש התרחשות. ברק אמר לי להכין את הקרקע ולהכין תיאומים, וביקש להגיע לשומרה. מהר מאוד הגעתו של ברק עברה לתקשורת שהגיעו לשומרה וניסו להבין מה קרה. אף אחד לא ידע כלום. ראש הממשלה דאז ברק ניפגש בשומרה במשך שעות רבות עם ראש הפיקוד וראש אמ”ן. היו דיונים סודיים שאף אחד מאיתנו לא ידע על תוכנם כלום. הוא מידר לחלוטין את כולנו. היה צוות מאד מצומצם והם קיבלו החלטות, וברקע הדי הפיצוצים נשמעים בצד השני. הייתה לחימה קשה מאוד על מעוזי צד”ל. לאחר כמה שעות ראש הממשלה נתן הצהרה לתקשורת אך לרגע לא בישרה על יציאה מלבנון. ברק דיבר על נושא הקרבות וכל מה שמסביב. אמר שהגענו לעשות הערכות מצב”.
דדי מספר כי ברק אמר לו עדיף שיישאר בצפון ואין טעם למרכז הארץ, ודדי נשאר באזור נהריה. “היה לילה לבן, היו קרבות ודיווחים על הקרבות. היינו באזור מקלט היה ברור שהגזרה מתחממת. לקראת 2:00 בלילה נרדמנו לקרת 6:00 בבוקר ראש הממשלה דאז ברק התקשר ובישר לי שיצאנו מלבנון. אמר לי לבדוק איפה הכוח האחרון שיצא ושהוא רוצה להיפגש עם הכח. זה היה כמו מתנה משמיים מי היה מאמין. בהתלהבות קמנו עם הצוות ובישרתי להם שיצאנו מלבנון הם היו בהלם. בישרתי לראש הממשלה דאז ברק שהכוח האחרון נמצא בזרעית ומיד נסענו והכנואת השטח כמה שיותר מהר. ברק נחת שם בשומרה והגענו לזרעית. יש את האירוע המפורסם שאחד החיילים דיבר והוא אמר לו: “עם מי אתה מדבר”והוא אומר לו “עם אמא” וברק לקח את הטלפון ואמר לאמא: “זהו אמאהבן חוזר הביתה” ויצאנו מלבנון. וזאת הייתה סגירת מעגל מדהימה לאחר שנים שבתפקידים שונים ומלווה את ראש הממשלה בצד האזרחי”.
לא הרגשת בכלל שיוצאים מלבנון?
“הרגשתי אבל לא ידעתי כלום. ברק מידר את כולנו לחלוטין. מי שלא היה בקריה באותו הלילה מודר. דדי אומר שהיציאה מלבנון הייתה בתוך כמה שעות והוא הופתע ושמח מאוד. “עברתי שנים ארוכות שבהם ליוותי בתפקידים פוליטיים כאלה ואחרים את נושא הקטיושות והפגיעה בצפון עוד משנת 1995. כנכנסתי לתפקיד עם ראש הממשלה דאז ברק, עברתי איתו את כל התהליך ההתהוות עם גבול הצפון. יש קטיושות אנחנו נמצאים, יש אירועים ביטחוניים אנחנו מגיעים. כל הזמן מלווה את ברק, וזה הופך להיות חלק ממך. אתה כבר מכיר משפחות, רשויות, סיפורים משפחות של נפגעים, בתים שנפגעו מקטיושות, חמ”לים, רב”שים, עובר תהליך מאוד גדול פתאום ביום אחד זה נגמר נגדע עם היציאה מלבנון״.
דדי אומר כי הוא נכנס לתפקיד שהוא אמור לתאם סיורים ואירועים ומצא את עצמו מזוהה עם קו העימות באופן אבסולוטי. “בתור ילד ירושלמי שחווה פיגועים לעבור תהליך עם גבול הצפון לאורך השנים, תהליך שמסתיים ביציאה מלבנון, חיבר אותי מאוד לצפון. ואתה מבין שאתה לא יכול להפריד בין האירועים הביטחוניים לבין האזרחים והצרכים של הרשויות. בתפקיד של יועץ ראש הממשלה, נלחמתי מול משרדי ממשלה על עוד בשורות לתושבי הצפון כדי שיביאו את המקסימום, ולענות על הצרכים של תושבי הצפון״.
“אהוד ברק לימד אותנו מהי מחויבות לקו עימות. לתושבים תחת הפצצה. את המשמעות של להעניק ולתת לתושבים ולא להחסיר מהם. המשמעות של ביקור ונוכחות ראש הממשלה לאחר קטיושות, וחיבור של ראש הממשלה למשפחות. ברק היה ראש ממשלה שהכיר רחובות ברמה הכמעט הפרטנית בהרבה מאוד יישובים בקו העימות. הוא חי את קו העימות. טיפל בקריית שמונה באופן פרטני. אבל תמיד אמר לאנשים שהדבר החשוב ביותר הוא להביא שקט. ברק התחייב לתושבי קו העימות וקיים את הבטחתו, וזה שקט שנמשך כבר 20 שנה. זאת הזדמנות להגיד תודה לאהוד ברק שנתן לי את הזכות להיות לידו ליד מנהיג כמוהו”.
