בימים האחרונים נבחר מנהל חדש לבית הספר התיכון “דנציגר” מר עופר זפרני. הבחירה בעופר היא טבעית ונכונה עם מורה שהתחיל את דרכו “בדנציגר” כשהוא רק בן 24 והיום סוגר מעגל כמנהל בית הספר. עוד אז כמחנך צעיר היה בולט בדרך החינוך הייחודית שהתווה, בשילוב אנרגיה ואמונה בלתי נגמרת בתלמידים, שהפכו אותו לאחד ממנהלי בית הספר המצליחים בצפון כשהוא מחנך לדרך חיים.
מורה טוב הוא מורה לחיים ומנהל טוב מתווה את הדרך לחיים. כאשר הכריזו על זכייתו של מר עופר זפרני בניהול בית הספר התיכון “דנציגר” בעיר הבנתי שנעשתה הבחירה הנכונה. עופר היה מורה שלי כשהייתי תלמידה “בדנציגר” והוא אחד מהמורים שהשפיעו עליי בעיקר. יש לו את היכולת לראות בכל תלמיד את הטוב שבו ולהוציא ממנו את המיטב. הואסוחף אותך באהבה ללימודים והופך מקצועות כמו אזרחות לנושא מעניין ובעיקר מראה לך כי לכל תלמיד יש מקום. הפגישה עם עופר הייתה סגירת מעגל גם עבורי.
את הראיון ערכנו בבית של עופר שבמבט אפשר ללמוד מהבית גם על האדם שגר בו. ציור שעופר צייר מוצב בפינת הסלון בין שלל תמונות שנותנות לבית עיצוב ממלכתי כמו עופר. על דש המקטורן השחור של עופר מנצנצת סיכה מוזהבת שתפסה את תשומת ליבי. שאלתי את עופר למשמעות הסיכה שנראה כי הוא עונד בגאווה והסביר, כי זאת סיכה של העיר צפת שהיה חלק בלתי נפרד ממנה בעשור האחרון וכעת לאחר שנבחר לתפקיד מנהל תיכון “דנציגר” ביקש מראש העיר אביחי שטרן סיכה חדשה של העיר קריית שמונה שיענוד בגאווה גדולה והיא תזכיר לו בכל יום מאיפה הכל התחיל.
עופר זפרני (47) נולד בקריית שמונה והתחנך בבית הספר התיכון “דנציגר” וביסודי למד בבית הספר “קורצ’אק”. אב לשלושה ילדים: רגב(21) בוגר בית הספר כיום בקורס קצינים, יובל (18) מסיימת השנה את לימודיה “בדנציגר” ומתגייסת עוד שלושה שבועות, נטע (16) עולה לכיתה י”א בבית הספר “דנציגר” ועופר יהיה מעכשיו גם המנהל שלה בבית הספר.
עופר מעולם לא עזב את קריית שמונה ומתגורר בה עד היום ומבחינתו קריית שמונה היא בית שאין לו תחליף. את דרכו החל כלוחם בגבעתי ולאחר השחרור התחיל לימודים באוניברסיטה העברית בירושלים לתואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה. עיקר החוויה בלימודי התואר הראשון זכורה לעופר בתפקיד יושב ראש אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים במשך שלוש שנים. בשנת 1998 כשהוא רק בן 24 לאחר שסיים את לימודי התואר הראשון חזר לקריית שמונה והחל ללמד כמורה למתמטיקה בבית הספר התיכון “דנציגר”. עופר הגיע מורה כל כך צעיר לבית הספר שבהתחלה עוד חשבו שהוא אחד מהתלמידים ובכמה מהמקרים עובדי הניקיון בסיום היום ביקשו ממנו לצאת מחדר המורים כי חשבו שהוא תלמיד.
אמא של עופר רצתה שיהיה רופא או עורך דין, אבל עופר רצה להיות מורה. ואומר, כי תמיד ריגש אותו המפגש עם התלמידים, היכולת להשפיע ולשנות. החזרה של עופר לקריית שמונה לאחר לימודי התואר הראשון ותפקיד יושב ראש אגודת הסטודנטים הייתה מלווה באג’נדה והיא לגרום לתלמידים לא לפחד ממקצוע המתמטיקה. לאחר מכן המשיך ללימודי מאסטר לתואר שני בהיסטוריה של עם ישראל.
ומסביר, כי הבחירה בלימודי היסטוריה הייתה כיוון שהבין כאיש חינוך שעליו להכיר היטב את ההיסטוריה של ארץ ישראל, הרגיש שהידע נדרש כאשר הוא ניצב בכל יום מול תלמידים שהוא מחנך אותם להיות חלק מהחברה הישראלית שצריכים להכיר את ההיסטוריה אליה הם שייכים. משם המשיך לקורסי מנהלים הנחשבים ביותר: “צמרות” עם אלופים בצה”ל “ומחצבים” יחד עם טובי המנהלים בישראל, קורסים שסיים בהצטיינות.
עופר הוא אדם אנרגטי, צריך אתגרים , אך מה שמרגיע את עופר הם לימודים ובית ספר, הקצב שיש בבית ספר והדינמיקה שמתפתחת סביבו. מהיום הראשון “בדנציגר” כמחנך כיתה ומורה היה מוביל בכל פרויקט שהיה בבית הספר, התמנה להיות סגן מנהל “דנציגר”, ומנהל חטיבה עליונה, עשה כמעט את כל התפקידים הפדגוגיים בבית הספר.
לאחר 12 שנים בתיכון “דנציגר” עופר קיבל הצעה לנהל את בית הספר השש שנתי “רב תחומי” בצפת שהיה אז במצב קשה ומורכב. ניהול בית הספר בצפת היה עבור עופר אתגר גדול, כאשר עיקר הבעיות היו שילדי בית הספר העדיפו ללמוד מחוץ לעיר צפת. הילדים היותר חזקים לא מצאו את מקומם בבית הספר והייתה בעיית אלימות. עופר אומר כי ככל שסיפרו לו שבית הספר מורכב כך הבין שזה מה שהוא רוצה לעשות. הוא הגיע לבית הספר ומיד התאהב במקום, ובתלמידים. ואומר, כי לכל ילד מגיע הטוב ביותר ולא משנה כמה יש לו או אין לו.
לאחר עשר שנים עופר הצליח להכפיל את מספר התלמידים בבית הספר וכיום יש הרשמה מלאה. בשנים האלה בית הספר זכה בחמישה פרסי חינוך, זכה בתו תקן של האיחוד האירופי, זכה בפרס הלאומי לחינוך שהוא הפרס הכי יוקרתי לבית ספר ושמנהל יכול לקבל. פרס יוקרתי שאי אפשר לקבל אותו יותר מפעם אחת.
שנה שעברה זכה בפרס לאיכות ומצוינות של משרד ראש הממשלה על כך כי הארגון אותו הוא מנהל הוא ארגון שמתנהל בצורה מצוינת עם ניהול תקין. בשלב הזה עופר אומר שהוא הבין שהוא הגיע לפסגה עם בית ספר מדהים, קהילה טובה וחזקה, הורים תומכים, ראש העיר שתמך באופן מלא. אבל ברמה האישית לאחר אחד עשר שנים באותו בית הספר הבין שפגש את הפסגה הכי גבוהה שאפשר. ובשנה שעברה הבין שזה הזמן לאתגר חדש. הוא עדיין לא ידע שהאתגר שיוצב מולו הוא סגירת מעגל של ניהול בית הספר דנציגר והתחיל לבדוק מה הדבר שמעורר אותו לעסוק באתגר חדש. עופר מגיע לתפקיד מנהל דנציגר לאחר שבעשר שנים האחרונות בית הספר החליף שלושה מנהלים ועבר טלטלות לאורך השנים, דבר אשר מביא לארגון חוסר בטחון וחוסר יציבות.
נראה טבעי סגירת המעגל כמנהל בית הספר דנציגר האם אתה מביא איתך אג’נדה?
“הטלטלות מייצרות דינמיקה של ספינה שהיא כל הזמן סוערת וארגון כמו בית ספר חייב שתהיה לו יציבות, דרך, אג’נדה, כאשר נחשפתי לבית הספר והבנתי את המורכבות”. אומר, עופר ומסביר כי מבחינתו ההחלטה היא כמו לפני שתיים עשרה שנה כאשר קיבל את ההצעה לנהל את בית הספר בצפת, כמו אז גם עכשיו האתגר מרגש אותו והוא מוכן לקראתו אתגר אשר מדליק בו את הניצוץ.
האם תביא לתפקיד את שיטת החינוך מהזמן שהתחלת ללמד בדנציגר שהייתה עם ערך מוסף?
“אני סבור כי חינוך צריך להיות עם יסודות שמרניים בתפיסה. יסודות של משמעת, גבולות, כבוד, וסמכות. ערכים שבין מבוגר לצעיר שצריכים להתקיים. כפי שאני מצפה מילדים שיכבדו את הוריהם כך בית ספר הוא מוסד ממלכתי / חינוכי, והתפקיד שלי כמנהל הוא לייצר תשתיות וערכים, להתוות דרך ערכית לילדים למרות שהם פוגשים בסביבה בה המציאות שונה, כמו בתכניות הריאליטי, ולפעמים הדבר עומד בניגוד גמור למציאות. בתכניות רואים כי רק מי שמרמה מצליח, ואני כמנהל בית ספר צריך לעמוד עם התלמידים על כך כי יושר, רגישות, ואהבת אדם אלה הם ערכים נכונים להתנהל, וזה סוג של מאבק”.
ומוסיף, “הילדים הופכים למתוחכמים יותר, ובאחריות”, אומר עופר, “גם יותר חכמים. הילדים מתפתחים, הם הרבה יותר מאתגרים בגלל שהם רבי כישרונות בעולם שבו יש אינסוף גירויים. עבודה קשה זה המסר שלי. גם כמחנך צריך לעבוד קשה ואין דרך קיצור. אם אתה רוצה להצליח תתאמץ , תעבוד קשה ובסוף תגיע ליעד. וכל ילד יכול. הילדים בקריית שמונה הם ילדים מדהימים, מרגשים, עם פוטנציאל אדיר, אני מאוד מאמין בקהילה בקריית שמונה שמורכבת מאנשים טובים ומכאן יכול לקרות רק טוב. אני מגיע לאתגר ולמשימה של לנהל את בית הספר דנציגר בהתרגשות גדולה”.
עופר מביא איתו אנרגיה אחרת וניסיון, “חושב שאצליח לטעת בילדים את ההרגשה הטובה לבוא לבית ספר, ההרגשה הטובה של אני יכול ומסוגל, הרצון להצליח, לעבוד קשה, לתת לילדים כלים לחיים בעזרת החינוך. כלים שמביאים למיומנות האדם ליכולות להכיל, לכבד, ולקבל את החברים, הבנה שאם הוא נותן ותורם זה לא הופך אותו לפרייאר אלא לאדם גדול והוא מרוויח מזה.
עופר אומר, כי הוא מאמין בחיבורים למקום. “כמו חיבורים למכללה האקדמית “תל חי”, חממה טכנולוגית, מפעלי הייטק, טבע שופע, והרבה מקומות נפלאים בעיר. אם יש סביבה שהיא קיימת צריך לתת לתלמידים להיחשף אליה. מקומות שיכולים להיות מודל לילדים. לא כל הילדים אותו דבר לכל ילד יש את הניצוץ שלו. החוכמה היא שכל ילד ימצא את המעגל שבו הוא עף הכי גבוהה ושם ישקיע כי מצליחים כאשר אוהבים וטובים במה שאנחנו עושים. גישה שוויונית שנותן הזמנות לכל אחד, כי כל אחד יש משהו שהוא טוב ובו וירוץ קדימה”.
מנהל דנציגר בתקופת הקורונה, אתה לקראת אתגר נוסף על אתגר הניהול?
“הכוח שלי הוא מהמפגש עם האנשים, לשבת עם תלמידים, לדבר איתם, לנהל דיאלוגים, והמעבר לפלטפורמה של זום שהיא ללא מגע אנושי לא פשוט עבורי. מאמין ומקווה שבעוד כמה חודשים הקורונה תסתיים ובית הספר צריך להיערך ולהפוך לבית סר היברידי. חלקים מסוימים יהיו בבית וחלק בבית הספר כדי לשמור על בריאות התלמידים. שנת הלימודים לא תפתח השנה כפי שהייתי רוצה עם טקס מיוחד, בלונים ושטיח אדום שמקבל את פני התלמידים לקראת התחלה חדשה”.
כמנהל חדש בתקופת הקורונה איך יערך מפגש ההכרות עם כל תלמידי בית הספר?
“המפגשים יתקיימו בקפסולות של 18 תלמידים בכל פעם ובאמצעות מפגשי הכרות לכלל התלמידים באמצעות הזום”. אני מאפשר ההזמנות שווה ואת היכולת של כולם להיות נגישים אליי.
“אני מגיע לקריית שמונה בהתרגשות, ציפייה ומסר ברור שאני בא מאהבה, לעשות לביתי, ביחד עם הצוות שנמצא בקריית שמונה, לבנות מהלך שיניף את כולנו גבוהה, להשכיל, להתחנך, ולגדול כראוי, שירגישו שייכות למקום, שייכות לדנציגר. אני מביא יציבות ובשורה באמונה גדולה במקום ובצוות החינוכי ובטחון מלא עם הילדים שאפשר לעוף הכי גבוהה. בא לעבודה קשה ללמוד את הארגון לחזק את הארגון ולשלב את המעגלים. אני מכוון גבוהה. תהיה מציאותי תחלום – החלום שלי יהיה מציאות אם אעמוד בערכים שאני מבקש לי ולמקום. אין יותר חשוב מחינוך. רוצה להודות לראש העיר אביחי שטרן שזה היה בנפשו, ולגברת חניתה מעוז על שירות לתלמידי קריית שמונה בארבע שנים האחרונות של עשייה מכל הלב”.
