אירועי רעידת אדמה באזורינו מעוררים אצל רבים את החשש שאסון רעידת אדמה בקנה מידה משמעותי עלול להתרחש גם כאן בישראל. ד”ר אייל פורמן ראש מחוז הצפון של מכבי שירותי בריאות, עתיר ניסיון בפיקוד העורף, מכיר היטב את סדר הפעולות שיש ליישם במצבי חירום, ביחד עם אבירם מרום, פסיכולוג קליני, עושים סדר כיצד יש לנהוג ברגעי הלחץ.

הרגשתם כאילו האדמה זזה? שהקרקע נשמטה מתחת לרגליכם או במילים אחרות שהאדמה פערה את פיה-זו הייתה רעידת אדמה ביחסים בינינו. משפטים אלו ועוד רבים, הם דימויים המתארים זעזוע גדול שאדם חווה בתחום מסוים בחייו.

אך מה קורה כאשר האדמה באמת זזה מתחת לרגלינו? אבירם מרום, פסיכולוג קליני של מכבי שירותי בריאות בחיפה, מסביר:

בתקופה האחרונה אנו עדים להתגברות אירועי רעידת אדמה באזורינו, מה שמעורר אצל רבים את החשש שאסון רעידת אדמה בקנה מידה משמעותי עלול להתרחש גם כאן בישראל. הדאגה מפני אירוע כזה, עשויה להיות דבר חיובי ויעיל אם היא מסייעת לנו להתכונן ולהיערך כראוי לאפשרות שרעידת אדמה תתרחש (לפי הוראות פיקוד העורף). אך לעתים דאגה עלולה לצאת משליטה ולפגוע בנו או לעורר בנו חרדה.

היכולת לצפות דברים, לחוש ביטחון, יציבות ותחושה של שליטה הם צרכים בסיסיים של בני אדם. אסונות טבע הם דוגמה קיצונית לאירועים שעלולים לקחת מאתנו את תחושת השליטה והאפשרות שהם יתרחשו, עלולה להוות טריגר לחרדה עבור רבים. על מנת לסייע לאדם: ילד או מבוגר, שחש חרדה מפני רעידות אדמה (או כל אירוע אחר), עלינו לנסות לסייע לו להגביר ככל האפשר את תחושת השליטה והוודאות. אך תחילה, כיצד נדע לזהות שהאדם שלידנו בחרדה:

אם האדם מבטא: דאגנות יתר, קשיים להתרכז או לישון, מחשבות חוזרות ונשנות על הגורם מעורר החרדה, חלומות, קשיי נשימה, תחושות נימול/חולשה בגפיים או באזורים אחרים בגוף, דפיקות לב חזקות, כאבים בחזה, בחילה או כאבי בטן, תחושות של סחרחורת וחוסר יציבות עד עילפון, פחד להשתגע או חלילה פחד מפני המוות.

חרדה היא תגובה אנושית, שמתרחשת בשלב זה או אחר של החיים אצל רבים. בדרך כלל חרדה הרבה פחות מועילה להתמודדות עם קשיים ולפתרון בעיות מורכבות ולכן, בדרך כלל אדם בחרדה זקוק לסיוע.  על מנת לסייע לאדם שחושש מפני רעידת אדמה להחזיר לעצמו את תחושת השליטה, יש לנסות תחילה “לתקף” לו את החוויה – לא לשפוט אותו ולהסביר לו שהתגובה שלו היא נורמלית והגיונית, ושזה באמת מאוד מלחיץ.

אפשר להזמין את האדם לדבר ולשתף בפחדים, אך לא להכריח או ללחוץ אותו לשתף. ילדים קטנים נוטים לשתף את עולמם דרך משחק ולכן, אם עולים במשחק תכנים שקשורים לחרדה, יש לעודד את הילד להמשיך לשחק – זו הדרך שלו לבטא את מה שהוא מתמודד עמו.

יש לנסות לחשוב יחד איתו על דברים אותם הוא יוכל לעשות במקרה שיש רעידת אדמה (כמו למשל, לצאת החוצה מהבית, לעמוד מתחת למשקוף וכו’). זה חשוב להתמודדות בזמן אמת, אך גם מאפשר לאדם להרגיש שיש לו יכולת לעשות משהו ובכך להגביר את תחושת השליטה. אצל ילדים – אפשר ואף רצוי לעודד להיצמד לחפצים שמקנים להם תחושת ביטחון ורוגע, כמו שמיכה או בובה מוכרת ואהובה. לומר שהבובה תמיד תהיה איתם ולעודד אותם לקחת אותה.

חשוב להזכיר לאדם/לילד שיש לו כוחות ומשאבים להתמודדות. אפשר להזכיר לו מצבים בהם היו קשיים או אירועים מעוררי חרדה בעבר, עמם הצליח להתמודד ביעילות: לשאול אותו – מה עשית אז? איך אפשר לעשות את זה גם עכשיו?

ככלל, במצבי חרדה יש להימנע מחשיפה מוגברת לאמצעי התקשורת שעלולה לעורר חרדת יתר. אצל ילדים, מומלץ להימנע לחלוטין מחשיפה לחדשות בתקופות של מתח או חרדה.  כאשר אדם נמצא במצוקה אקוטית או בעת התקף חרדה, ניתן לסייע לו דרך תרגיל לוויסות קצב הנשימה. התרגיל הבא מתאים לילדים ולמבוגרים כאחד:

בישיבה נינוחה, או בעמידה, פשטו את שתי הידיים לצדדים. קחו שלוש נשימות עמוקות. עכשיו, נסו לדמיין שביד ימין יש לכם פרח צבעוני וריחני ושביד שמאל, יש לכם נר. כעת, קרבו את יד ימין וקחו שאיפה של אוויר דרך האף. דמיינו שאתם מריחים את הפרח – אין צורך להריח אותו להרבה זמן – מספיק שאיפה קטנה כדי להריח את ריחו הטוב. כעת סובבו את הראש לכיוון יד שמאל – השאירו אותה במרחק מה מכם ודמיינו שאתם מכבים את הנר  – רצוי לכווץ את השפתיים לפתח קטן ולנשוף נשיפה ארוכה ואיטית, על מנת למקד את האוויר כדי שהנר שרחוק מכם באמת ייכבה.  כעת חזרו על פעולה זו שוב ושוב. בכל פעם אמרו: “להריח את הפרח” ואז “לכבות את הנר”. לאחר מספר סבבים כאלו, אתם אמורים לחוש תחושת רגיעה.

ד”ר אייל פורמן, ראש מחוז הצפון של מכבי בצפון, ומפקד רפואה בפיקוד העורף בעברו, מוסיף: “משרד הבריאות, רשויות מקומיות, קופות החולים, ארגוני ההצלה ובתי החולים נערכים למענה בזמן רעידות אדמה, בתהליכים של למידה מתמדת ותרגילים שנתיים. כמו כן צוותי ההצלה ומטפלים רפואיים רבים צברו ניסיון במשלחות השונות ששלחה מדינת ישראל לסיוע באירועים רבים בעולם במהלך השנים. יחד עם זאת, ברגעים הראשונים ברור לכולם כי חשובה התנהגות האזרחים והיא מהווה נדבך חשוב מאד, אולי החשוב ביותר בהצלת חיים.

עם התרחשות רעידת אדמה יש לצאת לשטחים פתוחים ככל שניתן, במידה ולא מתאפשר, יש להיכנס לממד ולהשאיר דלת פתוחה ולמי שאין ממד, לצאת לחדר המדרגות. לאחר רעידת האדמה ובמידה ונגרמו נזקים קיימת חשיבות לנסות ליידע את צוותי ההצלה במידה וראיתם נפגעים או אירוע הדורש התערבות גופי החירום (דליפות גז ,חוטי חשמל קרועים וכדומה) .יש להעניק טיפול ראשוני ככל שניתן ומתאפשר (במידה וקיימת הכשרה רפואית למי מהנמצאים במקום ) לנפגעים עד להגעת כוחות ההצלה”

אין ספק כי רעידת אדמה הוא אירוע מורכב ומאיים, יחד עם זאת התנהגות נכונה של האזרחים , מיומנות והתנהלות נכונה של גופי החירום והרפואה , גופי השלטון והשיטור יהיו בעלי השפעה מכרעת על תוצאות האירוע ברות השליטה.