לאחר נפילת הטיל במגרש הכדורגל במג’דל שמס, חובש בכיר במד”א, אדם ספאדי הגיע לזירה ומצא את בתו ללא רוח חיים. למרות זאת, הוא המשיך לטפל בפצועים והצליח להציל חיים

אדם ספאדי, בן 50 מתגורר עם משפחתו במג’דל שמס, עובד כחובש בכיר בתחנת מד”א במסעדה כבר 17 שנים. בצהריי יום שבת, 27.7.2024, בדרכו חזרה הביתה מחתונה שהתקיימה באזור, פגש בויניס (12), בת הזקונים שלו ובחברתה שלבושות בבגדי כדורגל. בפגישתם הקצרה היא עדכנה אותו שהיא הולכת לשחק עם חברים במגרש הכדורגל של המועצה האזורית. שעות אחדות לאחר מכן, החלו להישמע אזעקות באזור הצפון. בעוד אדם משתף את אשתו בדאגתו לויניס, נשמעה גם אזעקה באזור ביתם ושניות אחדות לאחר מכן קול פיצוץ חזק. בלי להסס הוא מחליט לצאת עם אשתו למגרש הכדורגל כשעשן שחור מכסה את מג’דל שמס והרחובות מלאים באנשים מודאגים ומפוחדים. 

כבר בכניסה למגרש הוא מבין שמדובר באירוע גדול. הוא נכנס פנימה לחפש את ויניס, בין ההמולה הוא מוצא אותה ואת חברתה שוכבות על הקרקע ללא רוח חיים ומזהה אותן לפי בגדי הכדורגל שלבשו. הוא עוצר לרגע, לוקח נשימה עמוקה ומבקש שיכסו אותן בשמיכה. אדם לא שכח לשנייה שהוא חובש בכיר במד”א, המשיך להסתובב במתחם, לחפש פצועים שזקוקים לעזרה והצליח להציל חיים. 

אדם ספאדי, חובש בכיר במד”א: “יום שהתחיל בשמחה גדולה, בחתונה, לא האמנתי שייגמר ככה. כשנשמע הפיצוץ החזק יצאתי לחלון וראיתי עשן שחור שמגיע מאזור המגרש שויניס הייתה בו. אני לא זוכר הרבה ממה שהיה שם, פעלתי במהירות ומצאתי את עצמי במגרש מחפש את ויניס. הייתה המולה גדולה, מראות קשים של הרבה פצועים וגופות. זיהיתי את ויניס עם חברתה לפי בגדי הכדורגל שהן לבשו כשראיתי אותן כמה שעות קודם לכן. לא היה מה לעשות, היא הייתה ללא רוח חיים. לקחתי נשימה עמוקה והמשכתי לטפל בפצועים שהיו במגרש. אני רוצה שכולם ידעו על הפעילות הגדולה של מגן דוד אדום באירוע, הם נתנו את כל כולם עבור הפצועים. משפחת מד”א תומכים בי ולא עוזבים אותי לשנייה עד היום”.