שבוע נוסף עבר על קריית שמונה והגליל העליון, ושוב מתחדדת התחושה שהפער בין ההצהרות למציאות רק הולך ומעמיק. מצד אחד מדברים על רגיעה, הסדרים ואפילו הפסקת אש; מצד שני, בשטח התושבים ממשיכים לחיות בתוך מציאות של חוסר ודאות, בלבול ושגרה שבירה.
אחד הסיפורים הבולטים של השבוע היה סביב חלוקת הארנקים הדיגיטליים בגובה של עד 2500 שקלים למשפחה בקרית שמונה ותושבי קו העימות שמתגוררים עד 2 ק"מ מהגבול. המהלך, שנועד להזרים כסף ישירות לאזרחים ולסייע להתאוששות הכלכלית, הוצג כהטבה פשוטה ונגישה. בפועל, נוצר חוסר בהירות סביב קישורים שהתפרסמו בקבוצות הוואטצ'פ בהם נדרשו תושבים למלא פרטים. בהבהרה שיצאה לאחר מכן מטעם נציג מפלגת הציונות הדתית בעיר, רפאל סאלב נאמר כי פרטי התושבים כבר נמצאים אצל חברת מילגם, החברה המתפעלת את הפרוייקט. גם ברשויות המקומיות הופתעו מניהול המהלך ולא תמיד ידעו לספק תשובות לתושבים. זאת למרות שבהנחיות הרשמיות שיצאו מטעם משרד נגב גליל ומשרד האוצר נכתב במפורש שיש לקיים שיח עם התושבים ולהכין אותם למהלך "בשל ריבוי מעשי פישיניג", אלא שבשטח ההתנהלות הייתה כאוטית והמידע זרם לא פעם דרך קבוצות וואטסאפ ולא דרך גורמים רשמיים. במקום תחושת סיוע, נוצרה תחושה של עוד מנגנון מסורבל שמוסיף תסכול.
במקביל, מערכת החינוך שוב עמדה במרכז. הודעה שיצאה מטעם פורום קו העימות הכריזה על השבתת הלימודים ביום שלישי מהלך לא רציני שהוביל יו"ר פורום קו העימות משה דווידוביץ' שיצר בלבול רב בקרב התושבים לאורך כל קו הגבול מנהריה ועד קרית שמונה בעיקר בקרב הורים ששוב נאלצו לפנות זמן משגרת יומם על מנת לחפש סידור לילדים. זאת עד שהגיעו ההודעות מהרשויות המקומיות לקראת שעות אחה"צ המאוחרות שהודיעו להורים על המשכת פעילות המערכת החינוכית כבשגרה. לצערנו הפעם שיבוש שיגרת החיים לא נעשה על ידי חיזבאללה אלא בשל שיקולים פוליטיים והיה טוב אילו היו מודיעים ראשי הרשויות בגליל המזרחי שאינם לוקחים חלק במסע יחסי הציבור הזה.
ובתוך כל זה, המציאות הביטחונית ממשיכה להכתיב את הקצב. אזעקות בעקבות שיגורי כטב"מים נשמעו גם השבוע, והחזירו את התושבים ברגע אחד לשגרה המוכרת של ריצה למרחבים מוגנים. לצד האירועים עצמם, חזרו גם הודעות מאיימות ברשתות מצד גורמים עוינים המאיימות על תושבי קרית שמונה לעזוב את העיר בטרם יקרה אסון. כל אלו מעמיסים על האוכלוסייה שכל כך מתאמצת לחזור לשיגרה אך נאלצת להתמודד עם אתגרים מבית ומחוץ שמעצימים את הלחץ הנפשי.
תמונת המצב השבועית של קרית שמונה מתארת עיר בהמתנה לא מלחמה כוללת, אבל גם לא שגרה. מענקים שמובטחים אך לא מגיעים, הצהרות של ראשי רשויות ללא כוונת יישום, ואיומים ביטחוניים שממשיכים ללוות את היום יום, והתושבים מוצאים את עצמם שוב באותו מקום מוכר, מחכים ליציבות שלא מגיעה.
