כבר ארבע שנים, כל קיץ, עולה אל תל אבל בית מעכה, הסמוך למושבה מטולה, קבוצה של ארכיאולוגים ומתנדבים, חופרים בתל העתיק ולאט לאט חושפים את סיפורו של הישוב מימי התנ“ך. השנה מזמינים אתכם מנהלי החפירה לקחת חלק פעיל במהלך החפירות, ולהתנסות בחוויה נדירה בעיר מקראית בת 3000 שנה
מאת: יהלי בדיחי
“השרידים שהולכים ונחשפים בתל אבל בית מעכה, ממלאים פער בהבנה הארכיאולוגית וההיסטורית של צפון ארץ ישראל, דרום לבנון ודרום סוריה בתקופות הברונזה והברזל” סיפרה ד”ר נאווה פניץ- כהן מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העיברית בירושלים, שביחד עם אוניברסיטת אזוסה פאסיפיק בלוס אנג’לס מבצעים את החפירות בתל הקדום בארבע השנים האחרונות. “תוצאות החפירה שופכות אור על דפוסי התיישבות, התרבות החומרית של עמק החולה ומקומו של אבל בית מעכה ביחס לערים המרכזיות באזור – דן וחצור – בתקופות השונות”.
כאמור, החפירות בתל אבל בית מעכה הינן רק בראשיתן, אך כבר הספיקו להעלות עדויות חשובות שזורעות אור חדש על האזור כולו, במהלך האלף השני והראשון לפני הספירה.
בסוף יוני תצא לדרך עונת החפירות החמישית, ומנהלי המשלחת מזמינים את כלל הציבור לקחת חלק בחפירות ולהיות שותפים לעבודה מרתקת וחשיפה של עוד ממצאים חשובים, שישפכו אור נוסף על ההיסטוריה של הגליל העליון.
תל אביל אל-קמח, המזוהה עם העיר המקראית אבל בית מעכה, הינו תל גדול ובולט, החולש על יותר ממאה דונם. התל שוכן בסמוך לגבול עם לבנון, בקצה הצפון-מערבי של עמק החולה, כ-2 ק”מ דרומית למושבה מטולה ושולט על צומת דרכים בינלאומי, המהווה את המשכה של דרך הים המקראית.
התל זוהה עם אבל בית מעכה המקראי על ידי נוסעים וחוקרים כבר במאה ה-19, בעיקר על סמך מיקומו הגאוגרפי של התל וההתאמה לשני מקורות מקראיים בהם מוזכרת אבל בית מעכה, הראשון בספר מלכים א’ והשני בספר מלכים ב’.
סיפור מקראי מפורסם הקשור באבל בית מעכה, מופיע בספר שמואל ב’ פרק כ’. בפרק זה מסופר על שבע בן בכרי, שמרד בדוד ונמלט אל אבל בית מעכה. הוא התחבא בתוך העיר ואחז בקרנות המזבח, עד ש”אישה חכמה”, מסרה אותו לידי יואב בן צרויה שצר על העיר וכך מנעה את הריסתה. האישה החכמה גם משתמשת בביטוי ייחודי לתאר את עירה – “עיר ואם בישראל” (פסוק י”ט), אשר ככל הנראה מעיד על חשיבות המקום כישוב גבול של ממלכת דוד.
למרות חשיבותו של האתר, מעולם לא נערכו בו חפירות גדולות עד הגעת המשלחת הנוכחית. במקום נערכו סקרים שונים, ביניהם זה שערך וויליאם דיוור, בתמיכת ראש מועצת מטולה דאז אסף פרנקל, בשנת 1973.
במהלך ארבע עונות החפירה שכבר נערכו, נחשפו שרידים חשובים מתקופת הברונזה התיכונה, המיוחסת לימי האבות, שכללו מערכת ביצורים וחומה ברוחב שלושה מטרים וכד קטן ובו מטמון כסף, מהקדומים שנתגלו בארץ. כמו כן, ממצאים מתקופת הברזל – היא תקופת התנחלות שבטי ישראל ותקופת ממלכת ישראל, כללו שרידים של בנייני ציבור, מקדש קטן ואף שרידים המעידים על ייצור כלי ברונזה וברזל במקום. ממצאים אלה מהווים עדות חשובה ומרתקת לתולדות האזור, האנשים והעמים שחיו כאן, בהם כנענים, מצרים, ישראלים, ארמים, ופיניקים.
ביום רביעי, 14.6.17, תתקיים הרצאה של הארכיאולוג גלעד יפה וד”ר פינץ- כהן בבית הראשונים במטולה, שם תספר ד”ר פינץ – כהן על התל ההיסטורי והממצאים שהתגלו.
