סטודנטים ממכללת תל חי החליטו להתאגד ולצאת נגד בעלי הנכסים המשכירים דירות במחירים לא הוגנים ובמצב מוזנח. הם ייסדו את פרויקט הדיור של תל חי, בו הם מפקחים על מחירי הדירות ואף מעניקים תו תקן חיובי לדירות שעומדות בקריטריונים.

 

שירי פריאנט

 

מדי שנה גדלה אוכלוסית הסטודנטים במכללת תל חי, ומנגד, היצע הדירות נשאר קבוע. הפרת היחס בין ההיצע לביקוש גורמת להעלאת מחירי הדירות ולהשכרת דירות שאינן ראויות למגורים. הסטודנטים מהווים סוג של “קהל שבוי” בידי בעלי הדירות, וברוב המקרים הם מוכנים לשלם סכומים לא סבירים בהתאם לדירה המושכרת, רק כי אין מקום אחר. מדור הדיור של אגודת הסטודנטים, אשר פועל בשיתוף פעולה עם “פרקטיקה לשינוי מדיניות” בחוג לעבודה סוציאלית, התגייס לעזור על מנת לשנות את המצב ולעשות סדר בשוק הפרוץ והלא מבוקר. לשם כך, ייסדו הסטודנטים את “פרוייקט הדיור- תל חי”. הפרוייקט כולל מחירון שכירות מפוקח, אשר מופיע בחוברת קטנה, ותו תקן אשר מעיד על כך שהדירה מפוקחת מטעם אגודת הסטודנטים של מכללת תל חי. בחוברת, פירסמה האגודה מחירון, הכולל טבלאות מפורטות עם המחיר המומלץ לשכירת דירה בקרית שמונה וביישובים הסמוכים למכללה. המחירון בנוי לפי יישובים, מספר חדרים ותוספות בהתאם לדירה משופצת או מרוהטת. למחירון קדמה עבודת תחקיר מקיפה של האגודה, שכללה איסוף נתוני שוק, התייעצות עם שמאים וסקר שנערך בקרב 1000 סטודנטים.

 

במכללת תל חי לומדים כ-5000 סטודנטים אשר מתגוררים בקרית שמונה ובאיזור. הרוב המוחלט של שוכרי הדירות הם סטודנטים, ולכן ישנה חשיבות לבעלי הדירות לקבל את תו התקן של האגודה, כסוג של הכשר. על מנת להמשיך ולשפר את תנאי השוכרים, האגודה מבקשת מהסטודנטים לשכור דירות אך ורק באמצעות לוח הדירות המפוקח שלה.

 

לוח הדירות נמצא בקבוצת הפייסבוק של הפרויקט, קבוצה אשר מונה כ- 12,000 חברים- שוכרים ומשכירים. אביב יוספוב (30) מקרית שמונה, רכזת דיור מדיה, אשר דואגת לעדכן את לוח  הפייסבוק ולהסיר מודעות של דירות שאינן עומדות בתקן, מספרת שמחירי הדירות עלו בצורה משמעותית ויוצאת דופן, יחסית לשאר המקומות בארץ. “המחירים כאן הרבה יותר גבוהים מבאר שבע, זה לא הגיוני”, אומרת אביב. “האגודה החליטה לקחת את הנושא לידיה. יושבת ראש  האגודה הקודמת החליטה לפקח על מחירי הדירות שמתפרסמות בלוח בפייסבוק, בו רוב הסטודנטים מחפשים. היא החלה בסקר שבדק מה המחיר הממוצע בקרית שמונה ובישובים הסמוכים. על פי הסקר נוצר המחירון. במחירון אפשר לראות מה המחיר הסביר לדירה על פי המיקום שלה ומספר החדרים. בעלי הדירות, שניצלו את הפלטפורמה והפופולריות של הקבוצה בפייסבוק, פירסמו דירות במחירים מופרזים, אז אנחנו התחלנו למחוק פוסטים שלא עומדים בקריטריונים והודענו להם שלא יפרסמו עד שיעמדו בתקן של הפרויקט”.

 

 

מי שעומד בקריטריונים מקבל חותמת חיובית. מנגד, מי שלא עומד בקריטריונים של האגודה מקבל חותמת שלילית. “לחלק מבעלי הדירות קשה עם זה, אבל רובם בסדר. יש פה הרבה סטודנטים שמחפשים דירות וזה לא תקין לנצל את המצב לטובתם. ראיתי דירה בקרית שמונה של שלושה חדרים ב-3000 שקלים, לא כולל כלום. יחסית לתל אביב, המחיר נמוך, אבל זה לא ריאלי להשוות את זה לתל אביב. במרכז יש מיליוני תושבים, יש מקומות עבודה, יש שכר סביר. פה הסטודנטים עובדים בעבור שכר מינימום, כאשר מלצרית בתל אביב מרוויחה בחודש 10,000 שקלים, אז איפה ההשוואה בכלל? אם כבר משווים מחירים, אז שישוו לעפולה, לאופקים, לאשקלון, למקומות דומים יותר”.

 

נתקלת במקרים שסטודנטים העדיפו לשאת במחיר הגבוה?

 

“ברור. יש סטודנטים שכבר לחוצים לשכור דירה אז הם מתפשרים ולוקחים את מה שיש. מצד שני, יש סטודנטים שההורים משלמים להם את השכירות, אז לא אכפת להם מה המחיר. העיקר שזו תהיה דירה שווה”.

 

לדעתך, הסטודנטים משתמשים בלוח של הפרויקט?

 

“אני מאמינה שרוב הסטודנטים משתמשים בלוח כי אף אחד לא רוצה שידפקו אותו”.

 

מה השאיפות לגבי המשך הפרויקט?

 

“אנחנו מקווים שהלוח ישמש גם אוכלוסיה אחרת, לא מהמכללה. יש הרבה זוגות צעירים שמחפשים דירה במחיר סביר ולא מוצאים. הנושא פוגע בתושבים כאן ולא רק בנו. אנחנו פועלים על מנת להעלות את המודעות לעניין. אני לומדת ביוטכנולוגיה, עושה דברים בהתנדבות ולוח הזמנים שלי צפוף. אני עובדת על שכר מינימום בתור טבחית על מנת לממן את השכירות. זה לא קל וזה חייב להשתנות”.

 

את רואה את עצמך נשארת בקרית שמונה לאחר סיום הלימודים?

 

“בוודאי. הגעתי לגליל מהנגב שנתיים לפני שהתחלתי ללמוד והתאהבתי במקום. קרית שמונה היא הבית שלי ואני לא מתכוונת ללכת לשום מקום”.