מחקר ארכיאו-זואולוגי הניב את העדות לכך ששוכני עמק החולה הפרהיסטוריים ביתרו ואכלו צבים לחופי אגם החולה הקדום.
שירי פריאנט
חוקרים מהאוניברסיטה העברית והמכללה האקדמית תל חי מצאו עדויות באתר ארכיאולוגי בן כ-60 אלף שנה, שציידים מעמק החולה צדו, ביתרו ואכלו צבי ביצות וצבי יבשה לחופו של אגם החולה הקדום.
באתר הפרהיסטורי, מוצא נחל מחניים השוכן לגדת הירדן במוצאו מעמק החולה, נמצאו בין שרידי חיות שונים גם שרידי צבי ביצות וצבי יבשה. האתר הוא תחנה של ציידים לחופו של אגם החולה הקדום. האתר מצטיין בשימור יוצר דופן של שרידים בוטניים, עצמות בעלי חיים וכלי צור (כלים אשר הכין האדם הקדמון). האתר בו נמצאו שרידי הצבים נחפר על ידי פרופ’ גונן שרון ממכללת תל חי, בהשתתפות חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומדענים נוספים מרחבי העולם.
את ממצאי עצמות הצבים זיהתה וחקרה רבקה ביטון מהאוניברסיטה העברית בירושלים כחלק מעבודת הדוקטורט שלה בתחום הארכיאו-זאולוגיה. במחקר הצליחה רבקה לזהות מאות עצמות וחלקי שריון ששייכים לשני מיני הצבים החיים עד היום בעמק החולה – צב היבשה וצב הביצות. צבי הביצות יכולים להימצא בביצות, נהרות, אגמים וכו’. תפוצתו של צב הביצה כיום היא רחבה יותר מזו של צב היבשה, אשר נמצא בסכנת הכחדה מגורמים שונים, כגון: גידול צבים בבתים בניגוד לחוק, סכנת טריפה ופגיעה על ידי בני אדם או אבנים מתדרדרות.
את חלקי העצמות שנמצאו באתר ניתן היה לחבר יחדיו ולהרכיב אותם בחזרה לחלקי שריונות. זאת הודות לרמת השימור הטובה באתר. עצמות צבי היבשה והביצות נמצאו אלה לצד אלה בזמן החפירה הארכיאולוגית. בדרך כלל, בטבע, הסיכויים למצוא עצמות של צבי יבשה לצד צבי ביצות הם קלושים. לכן, אחת המסקנות היא שהצבים הובאו לאתר על ידי ציידים-לקטים קדומים. מחקר קפדני של עצמות הצבים איפשר שחזור של דרכי הניצול שלהם על ידי תושבי האתר. על פי המחקר, הציידים ריסקו את שריונות הצבים במקום קבוע (בעזרת כלי צור) והפרידו את הרקמות הרכות מהשריון, זאת כפי שמעידים סימני החיתוך בצורת חריצים קטנים, שזוהו על ידי תצפיות מיקרוסקופיות של פני העצמות.
החידוש המשמעותי של המחקר הוא בכך שהדגים כי שיטת הביתור וההכנה למאכל של צבי היבשה וצבי הביצות באתר מוצא נחל מחניים הייתה זהה. מחקרים רבים מראים כי צבי היבשה היוו חלק חשוב מהתזונה של האדם הקדמון. בנחל מחניים זוהתה לראשונה עדות ברורה לניצול צבי ביצות גם באזורנו.
פרופ’ שרון אומר כי “צבי הביצות החיים במים קשים יותר ללכידה מצבי היבשה, ומן הסתם, בגלל שהם שוכני ביצה ומזונם כולל פסולת, הם היו פחות אטרקטיבים כמזון, לפחות בעינינו המודרניות. אולם תושביו הקדומים של האתר במוצא נחל מחניים ידעו כיצד ללכוד את צבי הביצות, ואף השתמשו באותה שיטה בה ניצלו את צבי היבשה כדי לפצח את השריון שלהם, לבתר ולצרוך את בשרם”.
החוקרת רבקה ביטון מוסיפה ואומרת כי “אכילת צבי יבשה על ידי קבוצות של ציידים לקטים שנעו במרחב שלנו לפני מאות אלפי שנים כבר הייתה ידועה היטב, וכמעט בכל אתר ארכיאולוגי פרהיסטורי בארץ נמצאה עדות לצריכתם. זיהוי צבי ביצות באתר החפירה הייתה מרגשת בגלל ראשוניותה, אבל לגלות שטיפלו בהם במטבח הקדמון וצרכו אותם בדיוק באותה הצורה שבה צרכו גם את צבי היבשה, הייתה בהחלט הפתעה. כעת יודעים כי עוד חיה התווספה לתפריט המגוון של האדם הקדום באזורינו”.
