שנתיים לאחר שהוצב המקרר החברתי הראשון בתל אביב, הגיע המיזם הקהילתי לקרית שמונה * המקרר החברתי הוא מקרר שמוצב במקום מסויים בעיר. אנשים ובעלי עסקים יכולים לאחסן בו דברים שרצו לזרוק או לתרום על מנת שתושבי העיר הזקוקים לכך יוכלו ליהנות ממנו * את היוזמה המבורכת הביא לצפון עומר אלוני, בן העיר קרית שמונה * “אנחנו קונים הרבה יותר אוכל ממה שאנחנו צריכים. במקום לחכות שזה יירקב וייזרק- אפשר לשים במקרר”

לפני כשנתיים, 4 צעירים תל אביבים יצאו ביוזמת “המקרר החברתי”, שהחלה להתפשט ברחבי הארץ. במסגרת הפרויקט, הציבו הצעירים מקרר שכונתי וביקשו מאנשים ובעלי עסקים, שמוצאים את עצמם עם מזון מיותר, להגיע למקרר ולאחסן בו ירקות ופירות, לחמים, מאפים וכל העולה על רוחם, לטובת מי שזקוק לכך.

כיום המקרר החברתי נמצא בשכונת שפירא בתל אביב, בשוק מחנה יהודה שבירושלים, לאחרונה הוצב אחד בבאר שבע, ומהשבוע גם בקרית שמונה.

 

מי שהביא את היוזמה המבורכת לעיר הצפונית הוא עומר אלוני, שגדל ונולד בקרית שמונה, בנו של ראש העיר הראשון, אברהם אלוני ז”ל. “הכל התחיל כשאחד הערוצים שידר כתבה על המקרר החברתי”, מספר אלוני. “ראיתי את הכתבה ובן הזוג שלי אמר לי שבמקום לתרום כל פעם במקום אחר, זה הזמן לעשות את הדבר האמיתי”.

לפני שבועיים, פרסם אלוני פוסט בפייסבוק ובו כתב: “מי מוכן להרים איתי את הכפפה ולעזור לי להביא את המקרר החברתי לקרית שמונה?”. שבוע לאחר מכן, המקרר כבר הוצב במרכז העיר והתמלא בכל טוב. “לא ממש חשבתי שזה יתפוס אצלנו, אבל ברגע שפרסמתי את ההודעה, פנו אליי אינספור אנשים שבירכו על  היוזמה וביקשו לעזור. אין לי מילים אפילו לתאר את האושר הזה”.

באותו יום שיצא אלוני עם הבקשה, הוא קיבל תרומה של מקרר. כמה ימים לאחר מכן, הוא קיבל חיבור לחשמל ואישור מעיריית קרית שמונה להציב אותו במרכז העיר. ביום חמישי שעבר, החל המקרר החברתי לפעול, ותושבים רבים הגיעו עם מגוון מצרכים, פירות וירקות, מוצרי חלב, קטניות, קופסאות שימורים ועוד. אחת מהתושבות הראשונות שהגיעה למקום הייתה אתי חי דוידי מ”בת שרה” שמיהרה להתגייס ליוזמה.

אלוני מדגיש שהמטרה היא לא לקנות דברים במיוחד בשביל לשים במקרר. “אנחנו קונים הרבה יותר ממה שאנחנו באמת צורכים”, מסביר אלוני, “בדרך כלל, 20% יותר. אנחנו זורקים מלפפונים ועגבניות, כי יום אחרי שקנינו קילו, אנחנו קונים עוד קילו ואז זורקים את הישנים יותר אחרי שהם נרקבים במקרר. למה לחכות שיירקב סתם במקרר אם לא משתמשים בזה? שימו במקרר, תנו לאחרים ליהנות מזה”.

איפה מוצב המקרר?

“המקרר מוצב ליד הדואר. השאיפה היא שסביב המקרר תבנה ממש קהילה. שאנשים מבוגרים יגיעו לשחק שש-בש או דמקה, יאכילו יונים. כמו בתל אביב. יש לנו כיכר מוארת, למה שלא יבואו לשם תושבים ויהנו מהמקום?”.

למקרר ניתן להביא כל אוכל, מלבד אוכל מבושל, ביצים ובשר. “אם למשל יש לך קופסאות שימורים שעוד מעט פג התוקף שלהן ואת מתכוונת לזרוק אותן- שימי במקרר. מאפיות שזורקות בסוף היום לחמים וקוראסונים יכולות לשים את הכל במקרר. בני נוער מבלים שם בלילה ויכולים ליהנות מזה. זה לאו דווקא לנזקקים. המקרר הוא בשביל כולם. מישהי כתבה את זה יותר טוב ממני: ‘למה לנו לזרוק אם אפשר להעביר הלאה ועל הדרך לעזור? …כולנו יכולים להשתמש במקרר. אם את בהריון ויש לך חשק למלפפון עם שוקולד אבל כלום לא פתוח – אפשר להציץ במקרר. כמה פעמים ישבו להם מלפפונים במגירת הירקות וגססו עד שהפכו להיות יותר בכיוון של מרשמלו ירוק ומשם לפח? אז רגע לפני- תניחו במקרר’.”

למקרר אפשר להגיע בכל שעות היממה, כך שמי שמרגיש טיפה מבוכה, יוכל להגיע גם בשעות הלילה, בלי שאלות. “אין מישהו שעומד ליד המקרר, אפשר להגיע בכל זמן שרוצים. אני מקווה שבעתיד, המקרר יגיע גם לשכונות ולא יעמוד רק במרכז העיר” אומר אלוני.

עד מתי יוצב המקרר בעיר?

“אני מקווה שהוא תמיד יעמוד ויגיע לעוד מקומות בעיר, שזה יהיה מיזם לכל החיים. האנשים של קרית שמונה הם אנשים מדהימים, וככה זה גם בכל הארץ.  ככה זה יהודים. עם כל המגרעות והמזג החם שלנו, בשעת צרה אנחנו נעזור לכולם. לא משנה ימיני שמאלני, דתי חילוני. אנחנו נעזור לך”.