לראשונה בקרית שמונה הוקם מרחב קהילתי לנשים לאחר לידה * מדי שבוע נפגשות נשים שונות במרכז לגיל הרך שבקרית שמונה,  במסגרת המרחב הקהילתי, שמהווה עבורן מקום בטוח שבו ניתן לעכל ולשתף בחוויות הלידה וההורות * דניאל לוי, דולה ויועצת הנקה: “נשים לאחר לידה מרגישות ממש בודדות. אנחנו כבר לא חיות בשבט כמו פעם. זו כל אחת לעצמה. משם עלה הרעיון להקים מרחב מסוג זה”

 

לראשונה הוקם בקרית שמונה מרחב קהילתי לנשים אחרי לידה הנמצאות בחופשת לידה. המרחב, שהוקם בחסות עיריית קרית שמונה ורשת המתנ”סים, בשיתוף עם מוטב יחדיו, מרכז צעירים ותעסוקה, הקהילה הצעירה, המרכז לגיל הרך ותוכנית צעירים/ות בונים קהילה של החברה למתנ”סים הארצית, מתוך צורך של נשים לאחר לידה במרחב בטוח ואינטימי שיוכלו לשהות בו בתקופה המשמעותית ביותר בחייהן ועל מנת לתת מענה לנשים ואימהות לתינוקות, לרוב בגילאי 0-6 חודשים.

ואכן, מדי שבוע בחצי השנה האחרונה, נפגשות נשים שונות במרכז לגיל הרך שבקרית שמונה,  במסגרת המרחב הקהילתי, שמהווה עבורן מקום בטוח שבו ניתן לעכל ולשתף בחוויות הלידה וההורות, גם לשם השיתוף וגם בשביל להביא לצמצום אחוזי הדיכאון לאחר לידה, נושא כאוב בפני עצמו.

מלבד המפגש האימהי, המרחב מעניק מענה מקצועי בנושאים אותם בוחרות האימהות עצמן, דבר אשר מעצים את החוויה האישית שלהן ואת הכוח שלהן כקבוצה. אחת הסיבות מאחורי הקמת המרחב היא הרצון להתמקד בהורים מהרגע הראשון של הלידה, מאחר ומדובר בתהליך משמעותי גם לתהליך החיברות של הילד.

דניאל לוי, דולה ויועצת הנקה, אשר מדריכה את בנות המרחב, אומרת: “מאז שאני דולה ומלווה נשים בהריון ובלידה, אני תמיד מדגישה בפניהן את החשיבות של מפגש עם אימהות אחרות אחרי הלידה. לא הבנתי איך בעיר כמו קרית שמונה אין שום מענה או מקום שעונה על הצורך הזה של אימהות לאחר לידה להיפגש עם אימהות אחרות. החלטתי שאני מרימה את הכפפה ופניתי לחפציבה ספירט, שהתלהבה לא פחות ממני, ותוך זמן קצר מאוד גרמה לכל הפרוייקט הזה להתממש ולהפוך מחזון למציאות. יחד עם נעמה קקון, המנהלת של המרכז לגיל הרך בקרית שמונה,  יצאנו לדרך וכבר כמה חודשים מתקיים לו כל שבוע מרחב קהילתי לנשים אחרי לידה”.

 

“התגובות שאנו מקבלות מהנשים מדהימות”

המרחב הקהילתי נפתח באופן רשמי בינואר השנה ואימהות רבות מכל האיזור נהנות משירותיו. אך חפציבה אומרת שהשאיפה היא להגיע לכמה שיותר נשים.

“זה דבר אדיר מה שקורה במרחב וחייבים לחשוף את זה לכמה שיותר אימהות בשביל שהמקום ימשיך לעבוד וירחיב את פעילותו” אומרת חפציבה. “אני דווקא חושבת שאם כבר להוציא את העיר והתושבים ממצב של קורבנות, אז להתחיל עם נשים לאחר לידה, למרות שזה נושא פחות מושך מתחומים אחרים”.

חפציבה מספרת כי באחד ממפגשי הורים וילדים בעיר, עלה הצורך במקום לשהות בו לאחר לידה או בחופשת לידה. “יש את זה בהרבה מקומות בארץ, אבל לא בקרית שמונה. היו מפגשים דומים באחד הקיבוצים, אבל זה היה באופן פרטי והחל כיוזמה של אימהות מהקיבוץ. אנחנו החלטנו לעשות את זה כפרויקט קהילתי והוא כיום מסובסד על יד הרשות המקומית והחברה למתנ”סים”.

כיצד הפך הצורך למקום ממשי?

“לאחר שעלה הצורך, עשינו מיפוי צרכים ראשוני בשביל לבדוק אם באמת יש לזה צורך מעבר לכמה נשים שהציעו את הרעיון. יצרנו קשר עם לירז, רכזת הקהילה הצעירה, וגילינו שבאמת חסר מענה לאימהות עם ילדים בגיל הזה. במרכז לגיל הרך, למשל, יש מענה לאימהות וילדים בוגרים יותר, שנמצאים בחינוך ביתי, ולא היה מענה לאימהות שנמצאות בחופשת לידה ולתינוקות מגיל 0-6 חודשים”.

המרחב נפתח לראשונה בינואר כתוכנית פיילוט. “אני ודניאל רצנו עם התוכנית וראינו שיש לזה צורך ממשי ושזה צובר תאוצה במהרה, אז החלטנו להרחיב את המעגל ולהביא יותר נשים למרחב”. כיום נפגשות האימהות מדי שבוע בימי רביעי בשעות הבוקר. כשהן מגיעות, דניאל מחכה להן יחד עם ארוחת בוקר קלה ולאחר מכן מתקיים מעגל שיח עם כל האימהות, כל פעם בנושא אחר שהן בחרו. פעם בשלושה שבועות, מתקיימת בנוסף הרצאה משתנה”.

הנשים שמגיעות למפגשים האלה יחד עם ילדיהן מגוונות ושונות אחת מהשנייה. ישנן נשים מהקיבוצים, נשים מקרית שמונה, נשים דתיות מהקהילה הצעירה, נשים לילד ראשון או נשים לילד רביעי. השוני הזה הוא מה שגורם להצלחה של הקבוצה מאחר וכל אישה תורמת לשיח מהניסיון שלה. כרגע ישנה קבוצת וואטסאפ של 50 נשים מהמרחב. חלקן עזבו לאחר 4 חודשים כשחזרו לעבודה, חלקן נשארו וחלקן הצטרפו לאחרונה. “יש כל הזמן נשים חדשות שמגיעות ויש את הקבועות” אומרת חפציבה. “התגובות שאנו מקבלות מהן מדהימות ונראה שהמרחב ממש חשוב להן”.

המפגשים השבועיים סובבים סביב הנקה?

“לא רק. דניאל היא יועצת הנקה אבל המפגשים השבועיים הם סביב החוויה ההורית והחוויה של הלידה. אם הן צריכות מענה לגבי הנקה אז דניאל מעניקה להן ייעוץ פרטני, אבל במפגשים בעיקר מדברים על הצורך הראשוני של האם ומעניקים לה מרחב בטוח לשיתוף. הן מדברות על הקשיים שלהן ומגלות, תוך כדי המפגש, שיש עוד נשים שחוות את מה שהן עצמן חוות ושזה בסדר. הן מוצאות מכנה משותף, כתף להישען עליה ורואות יחד את הקשיים בצורה חיובית כי זה נותן להן כוח להתגבר על כל המכשולים שבדרך”.

ללמוד מניסיונן של אחרות

אמונה, אחת האימהות בקבוצה, גם מדגישה את הצורך במפגש האישי. “במפגשים משתתפות נשים שונות וכל אחת משתפת את נקודת המבט שלה. זה תמיד כיף להכיר עוד אימהות, לקבל ייעוץ, לשתף, במיוחד כי כולן שונות. לי יש 3 ילדים, כאשר 2 מהם בבית. בגלל שהבנות שלי לא במעון, יש גם את המפגש הזה בין הילדים שחסר”.

יש בקבוצה גם ילדים גדולים יותר?

“כן. יש גם תינוקות בני שנה”.

יש לך ניסיון בגידול ילדים. למה הצטרפת למרחב?

“כי תמיד טוב להכיר עוד אימהות. יש לי לאן לטייל עם הבנות, אבל זה לטייל לבד. במרחב אנחנו נפגשות, תורמות אחת לשנייה, יושבות בנחת ונחשפות לדברים חדשים”.

כמו מה, למשל?

“למשל, הייתה לנו סדנה על רצפת האגן או דיקור יפני בתינוקות. אלו דברים מעניינים שלא הכרתי בעבר ואני שמחה שנחשפתי אליהם. לאמא טרייה, הכל חדש, כך שגם המפגש האישי חושף אותה לדברים חדשים והיא יכולה ללמוד מניסיונן של אחרות”.

“נשים אחרי לידה מרגישות בודדות”

דניאל לוי, דולה ויועצת הנקה, פגשה במסגרת תפקידה נשים רבות, לפני ואחרי לידה. “זיהיתי את הצורך הזה של נשים במפגשים עם אימהות אחרות”, אומרת דניאל. “נשים לאחר לידה מרגישות ממש בודדות. אנחנו כבר לא חיות בשבט כמו פעם. זו כל אחת לעצמה. משם עלה הרעיון להקים מרחב מסוג זה”.

דניאל מדגישה כי מדובר בפרוייקט קהילתי שאינו למטרות רווח. “אנו גובים מחיר סמלי בשביל שזה יתאים לכולן. המרחב פתוח לכל נשות האזור אבל היה לנו חשוב להקים אותו דווקא בקרית שמונה, מאחר וזו עיר מרכזית ויש צורך לתת מענה כזה, גם לאימהות שאינן יכולות להגיע לכל מקום. כך הן מגיעות ברגל או בתחבורה ציבורית”.

מניסיונך, מה הקושי הגדול ביותר לאימהות לאחר לידה?

“התקופה שאחרי הלידה היא תקופה מאתגרת מאוד. הנשים רוצות להיות בסוג של שבט נשי, לדבר עם עוד אימהות על הקשיים שעולים לאחר הלידה ולדעת שהן לא לבד. הרי כולן עוברות את אותן קשיים וזה לא מעיד על כך שאת אמא לא טובה. הן משתפות ומתייעצות על הכל, מהנושא של גזים ושיניים ועד לשינה בלילה. בנוסף, אמהות אחרי לידה בקושי מספיקות לאכול ארוחת בוקר ולכן במפגשים ישנה ארוחת בוקר קלה ואנחנו מאפשרות להן לאכול בנחת. גם אני וגם שאר האימהות שומרות על התינוקות בזמן שהאמא אוכלת, יש שם ג’ימבורי לילדים, כך שהן מקבלות את הרוגע הזה, לפחות באותו מפגש”.

דניאל מדגישה שאימהות שנמצאות לבד לאחר הלידה עלולות לשקוע במחשבות שליליות, מה שיכול להוביל לדיכאון לאחר לידה. ממש לאחרונה התקיים ערב מיוחד בנושא, שהיה פתוח לנשים וגברים כאחד. הערב שילב הרצאה על דיכאון לאחר לידה ומשמעותו, נושא שהוא די טאבו בחברה הישראלית. המשתתפים שמעו כיצד ניתן למנוע או לטפל במקרים מסוג זה.

חפציבה מוסיפה: “הנשים הרגישו שחשוב שגם הגברים יגיעו למפגש ולכן ההרצאה הייתה פתוחה לכולם. הן רצו שהגברים ידעו מה עוברת אישה לאחר לידה וגם לקבל כלים בנושא. לדעת את ההבדל בין דיכאון טבעי ונורמלי לדיכאון שיש בו צורך לערב אנשי מקצוע או לגשת לטיפול”.

דניאל אומרת כי מלבד התמיכה והידע המקצועי שמעניקים המפגשים, המרחב מתפקד גם כקליניקת הנקה קהילתית. “אם ישנה מישהי שחווה אתגרים בנושא ואין לה כסף לייעוץ פרטי, אני מזמינה אותה לבוא למפגשים ולקבל ייעוץ ללא תשלום” אומרת דניאל.

חצי שנה עברה מאז הוקם המרחב. איך התגובות עד כה?

“התגובות מעולות והנשים ממשיכות להגיע וגם מביאות את החברות שלהן. יש כאן נשים מכל האיזור, והחיבור הזה יפה כי כל אישה שונה מהשנייה. המקום מאפשר לכל מי שרוצה להגיע, גם אם היא סיימה את חופשת הלידה שלה. היו כבר אימהות שהתבאסו שהן לא הגיעו קודם, כי הן כבר היו צריכות לחזור לעבודה”.

מה היתרון הגדול ביותר של הקבוצה בעינייך?

“תחושת ה’ביחד’, ללא ספק. להבין שאת לא לבד ולמנוע מצבים של דיכאון כי הקבוצה רק מרימה ומעצימה”.

לפרטים נוספים לגבי המרחב: 050-444-6210 חפציבה ספירט | 052-311-0909 דניאל לוי