ביזמת ד”ר נאוול אלקאבי, ראש הוועדה הרפואית לטיפול בזיהומים מאיחוד האמירויות, התקיים סימפוזיון אינטרנטי ראשון בהשתתפות נציג ישראלי, דוד זיגדון, מנכ”ל מכון המחקר מיגל ונציגים מארה”ב, רוסיה, וירדן, במטרה לקדם פיתוח ורגולציה בינלאומיים בטיפול בווירוס הקורונה  COVID-19. הפגישה האינטרנטית התקיימה בהנחיית ד”ר זיאד יעקב נג’ר, מומחה לבריאות הציבור מירדן.

צילום: מכון המחקר מיגל

דוד זיגדון, מנכ”ל מכון המחקר מיגל, בקרית שמונה בירך לשלום את הנוכחים במפגש באנגלית ובערבית וציין בברכה את שיתוף הפעולה החשוב בנושא הטיפול בווירוס הקורונה. זיגדון אף ציין את מיקום מכון המחקר, סמוך לגבול לבנון. הוא סקר את המחקרים היישומיים המתבצעים במיגל, על ידי חוקרים בתחומי המדע: מדעי הצמח, הטיפול במים, המעבדה לחדשנות באחסון פירות, המעבדה לאימונולוגיה, פעילות מו”פ צפון, מחקרים בתחום המיקרוביולוגיה ועוד.

בנוסף, זיגדון דיבר על המחקר המתבצע במיגל במציאת חיסון לווירוס הקורונה, שמקורו כבר לפני 4 שנים בפיתוח המוצלח לחיסון קורונה בעופות, עוד לפני שפרצה הקורונה בבני אדם ועיצב את המתודה לטיפול בו, כאשר חברת הבת מיגווקס פועלת לפיתוח החיסון ומסחורו. לדברי זיגדון תוצאות הניסוי מעודדות ומראות הפחתה משמעותית ביכולת ההפצה של הוירוס בבעלי החיים שנחשפו לווירוס. לדבריו החיסון אמור להפעיל את שלושת מערכות החיסון בגוף. עוד ציין זיגדון, כי החיסון העתידי שאמור לצאת ממכון המחקר מיגל, יהיה אוראלי (דרך הפה) ולא בהזרקה, מאחר וקיימת נחיצות לחיסון רחב של כלל מדינות העולם וייצור תרופה אוראלית זולה יותר. כך גם ניתן יהיה לחסן את מדינות העולם השלישי אשר אין להן נגישות למרפאות מסודרות.

ד”ר ג’ייל הורביץ, מנהלת אסטרטגיות במעבדה לאימונולוגיה באונ’ רוקפלר בארה”ב, הציגה את השימוש בנוגדנים חד שבטיים בטיפול ומניעה של  COVID-19 על בסיס המתודה, לפיה פותח החיסון לאיידס, שהיווה בסיס למחקר וירוס הקורונה, על מנת למנוע ולטפל בחולים עם פרוץ מגפת האיידס.

ד”ר נאוול אלקאבי, ראש הוועדה הרפואית לטיפול בזיהומים מאיחוד האמירויות תארה את המחקר הקליני PHASE-3  שמתנהל באיחוד האמירויות.

ד”ר אנדרו אלנתן, מנהל בכיר לענייני רגולציה של יוזמת החיסונים  לאיידס בארה”ב, תאר את  החיסונים לקורונה שנמצאים בניסוי קליני ואת מהלך הניסויים שנעשו על בני אדם.

ד”ר מליטה ווז’נוביק, נציגת ארגון הבריאות הבינלאומי מהפדרציה הרוסית אמרה במפגש המקוון, כי 194 מדינות חברות בארגון הבריאות העולמי והן המעצבות את האג’נדה של המחקר שנעשה ברחבי העולם בנושאי בריאות הציבור ובתוך כך ווירוס הקורונה. הגישה מתבססת על לימוד שיטות עבודה וארגון שהוכחו כיעילות ומשתפת מאגר של התנסויות מיטביות. פעילות זו מחזקת את המחקר ואת החוקרים, מציידת במידע רלוונטי, פועלת לרגולציה ועוסקת בניטור לטובת מחקר הוגן. לדבריה, עקב משבר הקורונה, למדינות המפותחות יש אחריות רבה כלפי מדינות מוחלשות וחסרות אמצעים של מחקר ופיתוח וגם ארצות אלה תקבלנה את הטיפול המתאים לריפוי ולמניעת התפרצות הנגיף, כיוון שתפקיד הארגון הוא לפעול במידיות לנוכח אסון בינלאומי רפואי כגון וירוס הקורונה ולעודד שיתופי פעולה בינלאומיים ברמה גלובאלית על מנת להבטיח את בריאות כלל הציבור בעולם.

http://trendsresearch.org/event/a-global-anti-covid-19-treatment-between-development-efforts-regulatory-protocols/
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn