רשות מקרקעי ישאל פועלת להריסת בתים בגולן 0 גן התעשייה מועמד
לתואר יופי 0 המשמר החברתי – גם ברשויות בצפון

 

א’ מסתובב בין ההריסות של מה שהיה ביתו ומתקשה לעכל. שנים ארוכות הוא התגורר בגולן בבית ישן ששימש עד מלחמת ששת הימים את הצבא הסורי. הוא התאים את המקום לצרכיו, חי כאן בבדידות ולא הפריע לאיש. “היה לי פה מה שאני צריך. אין לי פה שכר דירה, ואני לא צריך לפרנס 3 ילדים” הוא אומר. האידיליה נגמרה לפני כמה ימים, כשפקחי רשות מקרקעי ישראל פינו אותו מביתו. זו לא הפעם הראשונה שבה הוא מפונה, אבל כנראה האחרונה. השבוע חזרו לכאן הפקחים עם קבלן, ובכוונתם להרוס את כל הבתים הישנים.
“חשוב לי שדברים יעשו בצורה מסודרת”, אומר רני ברנור, חבר שמיר שחי את השטח. “אם יש צורך להרוס את הבתים ולחסל את המקום הזה, אז צריך לקיים איזשהו דיון ציבורי וליידע את האוכלוסייה, כדי שאם יש מישהו שמתנגד, הוא יוכל לקבל תשובות. הם לא יכולים לבוא באישון לילה ולהשכיב בתים”. את בתי הכפר הזה מחברת רשת של תעלות קשר, ובבתים עצמם יש מרתפים עם עמדות ירי לעבר ישובי-הגליל. “יש לנו היום את גבעת התחמושת בירושלים, שאנחנו משמרים כאתר היסטורי. גם המקום הזה ראוי לשימור ולשיחזור. בעוד 10 שנים אף אחד לא ידע מה היה פה אם ישכיבו את הבתים האלה” אומר ברנור. “האתר הזה הוא אתר מורשת. זוהי דוגמא קלאסית לאיך ישבו הסורים ליישובי עמק החולה מעל הראש”.
מדובר בחלק מהנוף של רמת הגולן:כפרים, מוצבים ישנים ומפקדות שנותרו מימי הסורים ומספרים את סיפורו של חבל הארץ הזה. ברחבי הגולן יש עוד כעשרה אנשים שמעדיפים את הבדידות וחיים בבתים סוריים כבר שנים ארוכות. כעת יוצאת המדינה במהלך לפינויים ולהרס של שרידי הכפרים, כדי למנוע מהם לשוב ולהתיישב.
“עושים לי בעיות מהמינהל באופן כללי. מנסים לפנות אותי. אני מקווה שיתנו לי הארכה, מפנים פה חוות” מספר אחד המתישבים הבודדים, “אין לי מושג למי זה מפריע. אולי מפחדים מהשתלטות”.
ברשות מקרקעי ישראל אומרים בתגובה: “הסגת גבול היא עבירה פלילית שדינה עד שנתיים מאסר בפועל. מפקחי רשות מקרקעי ישראל פועלים בנחישות לשמור על הקרקעות הציבוריות בכל רחבי הארץ כנגד מסיגי גבול, לטובת האינטרס הציבורי. בשטח נמצאת קבוצת מבנים ישנים אשר בחלקם איתרו מפקחי הרשות קריסות וסדקים, המעידים על היותם מסוכנים. לאור זאת, ובמטרה לשמור על שלום הציבור, פנו מפקחי הרשות למהנדס המועצה, הגורם המקצועי המוסמך, לקבוע אילו מהמבנים אכן מסוכנים. לאחר שתתקבל דעתו המקצועית של המהנדס, בכוונת הרשות להרוס את המבנים אשר יוכרזו כמסוכנים, יחד עם המבנה אשר היווה לאחרונה יעד לפלישות חוזרות. ההריסות ופסולת הבניין יפונו מהמקום באופן מסודר לאחר ההריסה. לגבי מבנים נוספים הנמצאים באותו אזור ואינם מסוכנים, אין בכוונת הרשות לפעול להריסתם בשלב זה”.
חשוב לציין כי רוב ההתישבויות האלה אכן אינן חוקיות. אבל לצד זאת, במשך שנים ארוכות עצמו הרשויות עין והעדיפו שלא לגעת במי ששומרים על שטחי המרעה מפני גניבות בקר, הצתות ופלישות. עכשיו משהו מהנוף המסתורי ומהקסם של הגולן עומד להיעלם.

מחכים לתואר היופי

צוות שיפוט של המועצה לישראל יפה, הפועלת לקידום איכות החיים בישראל באמצעות שמירה על כל מרכיבי
סביבת-החיים, ובמיוחד בהיבטים של טיפוח ערכי הנוף והאסתטיקה הסביבתית, סייר בגן התעשייה תל-חי. הגן מועמד לפרס “דגל
היופי – אות המועצה לארץ ישראל יפה”. הפרס יוענק לאזורי תעשייה המצטיינים בפיתוח ובטיפוח איכות הסביבה. את השופטים ליווה אריה דהן, מנכ”ל גני התעשייה שאמר: “גן התעשייה תל-חי מהווה דוגמא לתעשייה יפה בישראל. חזונו של סטף ורטהימר הוא עידוד יזמים להקמת מפעלים בפריפריה, קידום תעסוקה בפריפריה, ויצירת סביבה יצירתית ויוצרת ברמה הגבוהה ביותר. הסרת המחיצות בין היצרני לאומנותי, מתבטאת בשילוב נכון של עיצוב ואסתטיקה, תעשייה ואמנות”.

משמר חברתי-
גם אצלנו

המשמר החברתי – עמותת מתנדבים הפועלת לקידום מדיניות חברתית ואזרחות פעילה, מתחיל לפעול בזירה המקומית. פעילי העמותה נפגשים עם פעילים מקומיים בערים שונות ברחבי ישראל, ומגבשים תכניות לקידום מאבקים למען צדק חברתי ולמען שיתוף הציבור ברשויות מקומיות. התוכניות יכללו קידום של מהלכים ומאבקים ציבוריים בערים, והגדלת המעורבות הפעילה של תושביהן מול הרשויות המקומיות, הממשלה וגורמים עסקיים.
הפעילות מתחילה מערי הפריפריה בצפון. המשמר החברתי קם בקיץ 2011, במהלך הפגנות מחאת האוהלים והמחאה החברתית. מאז, הוא היה פעיל בעיקר בכנסת. מאות פעילים של המשמר נוכחים בכל הדיונים בנושאים כלכליים-חברתיים בוועדות הכנסת, ועוסקים במעקב, פרסום וביקורת על חקיקה בנושאים חברתיים, במטרה לחזק את הכנסת וחבריה מול לחצי ההון, ואת מחויבות חברי הכנסת לצרכים החברתיים של בוחריהם. ממלא מקום מנכ”ל המשמר החברתי, ארן רונדל, אומר: “בחמש השנים האחרונות המשמר החברתי התמחה בזירה הפרלמנטרית, וכעת זהו זמן טוב להביא את הכלים שיצרנו והמומחיות שפיתחנו לזירה המקומית”.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn