מאת שי רבין.
השבוע הוגשו לבית המשפט המחוזי בנצרת שתי עתירות נגד ‘החברה הכלכלית קרית שמונה’)החכ”ל) המפיקה והמוציאה לאור חוברת מטעם עיריית קריית שמונה בשם. “8 התנועה לאיכות השלטון הגישה עתירה לחופש המידע ”ישנו חשש שהעיתון נועד לשרת את ראש העירייה ולשמש ‘צינור’ לקידום סיקור תקשורתי חיובי אודותיו”. עתירה נוספת הוגשה מטעם חברי האופוזיציה.
העתירות הוגשו לבית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בעקבות תלונות מתושבי העיר שהגיעו לידי חברי המועצה והעמותה לאיכות השלטון בדבר החוברת ”8” המחולקת חינם מטעם ומתקציב העירייה.
לטענת התנועה לאיכות השלטון ”ישנו חשש שהעיתון נועד לשרת את ראש העירייה ולשמש ‘צינור’ לקידום סיקור תקשורתי חיובי אודותיו” . בנוסף, קיים חשש לשימוש בלתי נאות בכספי ציבור וכי למעשה מדובר “בהוצאה בלתי נחוצה ובלתי סבירה של כספי ציבור .”בכדי לבדוק את תלונות התושבים ולברר את הרקע שהוביל להקמת החוברת ונחיצותה, פנו נציגי העמותה – עו”ד תומר נאור, ראש האגף המשפטי ושקד נדיב, רכזת פניות הציבור של העמותה – אל החכ”ל בניסיון לקבל מידע ופרוטוקולים מהישיבות בהן קיבלו את ההחלטה להפיקה.
העותרים פנו בשם ‘חוק חופש המידע’ לקבלת המסמכים הבאים: העתק מדו”ח ההחלטה על הקמת החוברת, פרוטוקול ישיבת הדירקטוריון של החכ”ל שבה הוחלט על הקמת העלון, העתק דו”ח תקציב ההפעלה השוטף, העתק חוזי ההתקשרות או הסכמי ההעסקה עם הכותבים והעתק המכרז וחוזה ההתקשרות עם חברת ההפצה.
עתירת חברי האופוזיציה
בנוסף, הגישו חברי מועצת העיר מהאופוזיציה – הרב ניסים מלכה, אלי זפרני, ד”ר אביבה זריהן ויצמן, ד”ר בוריס סידלקובסקי ויורם מלול, עתירה נפרדת נגד החכ”ל וראש העירייה, אביחי שטרן המשמש גם כיו”ר הדירקטוריון של החכ”ל. בעתירה טוענים העותרים כי: ”מעמד בכיר זה מאפשר לו ליו”ר החכ”ל להשתמש במשאבי החברה הכלכלית כדי לקדם את שמו, תמונתו, או דברים מטעמו. בנוסף לשימוש השנוי במחלוקת שעושה ראש העיריה בחוברת, עליו לחדול מפעילות ‘’תעמולתית” לצרכיו האישיים בכלי התקשורת השייכים לעירייה ונועדו להעניק מידע אמין לתושבים בזמן אמת”.
בעתירתם ביקשו חברי המועצה צו מניעה המורה לראש העיריה ולחכ”ל לחדול לאלתר מלכרוך את שמו ותוארו או תמונתו או דברים מטעמו – כולל פוסטים, סרטונים וכתבות מטעמו. בנוסף, ביקשו כי ראש העיריה ידיר עצמו מהתערבות בתכני החוברת. ”8” לדבריהם ראש העיריה והחכ”ל “מנצלים את תפקידם ומעמדם, וכן את הקופה הציבורית עליה הם מופקדים, בכך שבפרסומים השונים היוצאים מטעמם כגון: פוסטים בדף הפייסבוק הציבורי, סרטונים, כתבות במגזין של החכ”ל, כורכים באופן קבוע את שמו ותוארו או תמונתו או דברים מטעמו של ראש העיריה, לצורך מיתוגו והפצת מסרים ופרסומים אישיים לקידומו האישי ובכך עוברים על איסור שימוש במשאבי הרשות המקומית לצורכי תעמולה אסורה”.
בחברה הכלכלית לא ממהרים לתת תשובות
למרות שעל פי חוק חופש המידע על רשות ממלכתית להשיב לשאילתות תוך 30 ימים, החכ”ל לא מיהרה לתת תשובות בעניין, וביקשה לדחות את מועד התשובה ב-30 ימים נוספים בטענה כי היא נתקלת בקשיים לאתר את המסמכים עקב מחסור בכוח אדם שנגרם כתוצאה מתחלואה חריגה במשרדי החברה: “נוכח מגפת הקורונה ומחלת נושאי משרה בחברה מחד, ומאידך בצורך לאתר את המסמכים הנדרשים”.
לאחר חודשיים ימים, בהן התעקשה התנועה לאיכות השלטון לקבל את החומרים, העבירה החכ”ל העתק של פרוטוקול הישיבה בה הוחלט על הוצאה לאור של החוברת ”8”, בצירוף חוות הדעת המשפטית בנושא. עם זאת, דוחות התקציב הועברו חלקיים, כמו כן, סכומי הכסף ששולמו לספקים הושחרו על גבי המידע שנתקבל בדו”חות התקציב – בעניין זה נמסר מטעם החכ”ל לעמותה לאיכות השלטון כי בכוונתם לפנות לגורמים המפיקים את החוברת “על מנת לקבל את הסכמתם למסירת מידע על הסכומים המשולמים להם”. עם זאת, עמדת התנועה לאיכות השלטון גורסת כי מדובר במידע בעל אופי ציבורי מובהק, ובהתאם לכך אין צורך באישורם של צדדים שלישיים כדי להעבירו. עקב סירובה המתמשך של החכ”ל למסור את הפרטים המלאים לידי העמותה, הוחלט לפנות לבית המשפט שיורה על העברת המסמכים.
במסמכים שהוגשו לעמותה לאיכות השלטון נראה כי בישיבה בה הוחלט על הוצאה לאור של החוברת ”8” הוצגו לחברי הדירקטוריון הכנסות מפרסומים של חברות ועסקים, מה שעד היום ולמרות שכבר מספר חוברות הוצאו לאור, ההכנסות מפרסום שואפות לאפס, כך שאין ספק שכל עלויות החוברת הינן מכספי החכ”ל, דהיינו, מכספי הציבור.
מדוע משחירים פרטי התקשרות עם הספקים?
לטענתם של העותרים השחרת הפרטים ואי מסירת המידע המלא מהווה פגיעה יסודית בחוק חופש המידע הקובע ש”לכל אזרח ישראלי או תושב הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית”. בכתב העתירה נטען כי חלק בלתי נפרד מהתנאים בפרויקט הפקת החוברת עליו חתמה הרשות המקומית עבור הציבור כולו. מעצם ההתקשרות של גורם פרטי עם רשות ציבורית, ניתן להניח הסכמה כי פרטי ההתקשרות, אשר כאמור אינם מהווים עניין אישי אלא עניין ציבורי, יהיו חשופים וגלויים לעיני הציבור. בנוסף, מאשימים העותרים כי החכ”ל כלל לא פנתה לגורמים אשר התקשרו עמה בכדי לבקש ולקבל את הסכמתם למסירת המידע על הסכומים המשולמים להם, אלא החליטה על דעת עצמה להשחיר את הסכומים המשולמים על גבי המסמכים המצורפים.
לדברי עו”ד נאור, “פעולתן של המשיבות נראה כבחירה תמוהה ואקראית אשר נועדה אלא למנוע את מסירת המידע המבוקש”. לדבריו, “ישנה חשיבות ציבורית רבה למידע המבוקש. חשיפת המידע במלואו, על סכומי ההתקשרות עם הספקים, יכול לשפוך אור על הניהול של כספי הציבור. כמו כן, לברר האם המשיבה עמדה בהערכת התקציב הראשונית אשר נמסרה לעותרת או שמא חרגה ממנו. בנוסף, חשיפת המידע במלואו יסייע בחשיפת התכליות האמיתיות לשמן הוקמה החוברת. אם חששותיהם של העותרים יתבררו כנכונות, הרי שמדובר בהוצאה בלתי סבירה ובלתי נחוצה מכספי הציבור, וראוי כי הדבר יובא לידיעת הציבור הרחב בכלל, ובפרט לתושבי קריית שמונה”. לא מן הנמנע, ומבלי לקבוע מסמרות לעניין זה – כי ייתכן ויידרש “השלב השני” בדמות הליך ציבורי נוסף אשר עניינו העמדת המידע לביקורת תחת עינו הפקוחה של הציבור”.
יש לציין כי במערכת הבחירות התחייב ראש העיריה על שקיפות בכל נושא בעיריית קרית שמונה ואף דף הפייסבוק אותו ניהל בעבר יחד עם מנכ”ל העיריה נקרא: ”אנשים טובים למען איכות השלטון בקרית שמונה”, דבר שכנראה נשכח מהם בהמשך הדרך.
מעירית קריית שמונה והחברה הכלכלית לא נמסרה תגובה.
