למרפאה לחיות בר באגמון החולה-קק”ל, בשיתוף המכללה האקדמית תל חי הגיע חולד פצוע  לאחר מפגש לא נעים עם חתולים. החולד קיבל טיפול מסור שכלל בעיקר מתן נוזלים משום שהיה מיובש, ולאחר אישוש שוחרר בדיוק במקום בו נמצא, עם השגחה עד שהתחפר למחילה מוגנת. 

החולד הוא אחד מבעלי החיים המסקרנים והמבלבלים בישראל. החולד (לרוב קוראים לו חפרפרת, אבל אין חפרפרות בישראל.) חי את מרבית חייו לבד בחושך. הוא עיוור כמעט לחלוטין ועיניו מכוסות קפלי עור. הזמן היחיד בו הוא יוצא מהמחילה היא בעונת החיזור והרבייה.

לדברי ד”ר רונה ולנסי נדלר, מנהלת מרכז האקלום ומרצה בחוג למדעי החי בתל-חי: “החולד הוא חיה מאוד טריטוריאלית ולכן היה חשוב לנו להחזיר אותו לשכונה בה הוא נמצא בקריית שמונה, כדי לאפשר לו התאקלמות טובה בשטח אותו הוא מכיר”. 

לחולדים כמה תכונות מרתקות; למרחקים קצרים הם מנווטים בעזרת רישום תנועות גוף – זיכרון של תנועות השרירים והמפרקים במרחב ומהירות תנועה וכיוון. למרחקים ארוכים יותר, הם יכולים לקרוא את השדה המגנטי של כדור הארץ וקולטים גלים ססמיים שהם יוצרים, על ידי מספר רב של הקשות מהירות של החלק הקדמי של הראש על דפנות המחילה (עד 12 הקשות ב 3 שניות !!)