MigVax , חברת בת במכון המחקר מיגל, של החברה לפיתוח הגליל המפתחת חיסון לנגיף הקורונה, עושה שימוש בענן של אורקל, שתומכת במחקר, כחלק מהתגייסותה הגלובאלית למאבק בנגיף.

איתי בלוך ראש קבוצת מחקר ווירוס הקורונה מכון המחקר מיגל
צילום: מכון המחקר מיגל

במסגרת תהליך הפיתוח, מנתחים החוקרים את מאגרי הנתונים העצומים של רצפים גנטיים ויראליים, במטרה לאתר את נקודות התורפה של הנגיף. במיגל מציגים גישה שונה משאר מכוני המחקר, במרוץ למציאת חיסון לוירוס הקורונה ועובדים על חיסון תת-יחידה על בסיס חלבונים ויראליים, שיינתן בצורה אוראלית (דרך הפה) ללא הזרקה, כך שהנגישות שלו לקהל הרחב בכל העולם תהיה מהירה, קלה יותר להשגה וייצור והמחיר יהיה מופחת.

מקור החלבונים מהוירוס מאותתים למערכת החיסון שנחשפה לגוף זר וכך מעודדים אותה לפתח נוגדנים כנגד הוירוס. “הוירוס חודר דרך רקמות ריריות לדרכי הנשימה וכך גם החיסון שלנו שעובד בדרך זו, דרך הפה ודרכי הנשימה ולא דרך הדם. באופן כזה, התגובה החיסונית מדמה בצורה טובה יותר את תהליך ההידבקות”, אומר איתי בלוך, ראש קבוצת המחקר במכון המחקר מיגל.

הענן של אורקל בשירות החיסון

הטכנולוגיה של מכון המחקר מיגל מבוססת על ניתוח חישובי מורכב ביותר, הדורש ניתוח כמויות גדולות של דאטה. לפיכך, מיגל עושה לראשונה שימוש בטכנולוגיית ענן במסגרת מאמציה לפיתוח החיסון, החברה נעזרת בענן של אורקל (Orcale) כדי לנתח את כל מאגרי הנתונים הכוללים רצפים של הגנום הוויראלי ושל חלבונים. זאת במטרה לזהות דפוסים קבועים ומשתנים בתהליך האבולוציה של וירוס הקורונה ולאתר את נקודות התורפה של הנגיף, בהן אפשר לתקוף אותו. בשונה מהמחקר שנעשה על וירוסים עד היום על הקורונה, מגיעה כמות מידע אדירה בטווח קצר יותר מכל העולם. “אנחנו אוספים רצפים ויראליים ממסדי נתונים מכל העולם ומעלים אותם לענן על מנת למפות דפוסי שינוי ברמת הרצף. בנוסף, אנו נעזרים במבנה התלת ממדי של החלבונים הוויראליים, המדמה כיצד נראה החלבון בתוך גוף האדם. זאת, על מנת להבין איפה ממוקמות נקודות התורפה של הוירוס בראייה הנדסית, אם נכוון את מערכת החיסון האנושית באמצעות החלבון שפיתחנו לאותן נקודות תורפה של הנגיף, היא תחסום את הוירוס, וכך תשבש את יכולתו להיכנס לתוך התאים של האדם”,  אומר איתי בלוך.

ניתוח הרצפים והמבנים התלת ממדיים דורש כוח מחשוב גדול וחזק במיוחד וגם שאר המשימות צורכות הרבה משאבים ובענן יש פוטנציאל להרחיב את הניסויים בצורה אקספוננציאלית. בלוך מוסיף שהחוקרים משתמשים בטכניקתlearning  Transfer, שהיא תת תחום של לימדת מכונה, כדי לאפיין ולמצוא דפוסי התנהגות של וירוס

הקורונה. אורקל תורמת למיגל את כוח המחשוב בענן במסגרת Orcale for Research , זרוע המחקר של החברה, התומכת כיום במגוון מחקרים ברחבי העולם, רבים מהם בתחום המאבק בווירוס הקורונה.

תובנות נוספות שמכון המחקר מיגל מתכוון להפיק מהדאטה

מה יהיה הדור הבא של הקורונה? המוטציה שעלולה להפחית את יעילות החיסון? כולם עובדים על הרצף שהגיע מווהאן בסין, ככל שיש נדבקים בעולם, האפשרות של וירוס הקורונה להשתנות גדלה”, מסביר איתי בלוך ממיגל, מכיוון שיש כיום עשרות אלפי זנים של וירוס קורונה, האתגר הוא לאתר קבוצות של זנים הזהות בנקודות התורפה שלהן (קלאסיפיקציה גנטית). אם תימצא חוקיות שכזו, ניתן יהיה להסביר את “הדור הבא” של וירוס הקורונה, מוטציה שעלולה להפחית את יעילות החיסון ועולות שאלות, האם ניתן לתכנן פתרון אחד שיהיה ישים להגנה הרמטית ככל האפשר כנגד כל קבוצות הזנים של חיסון אוניברסאלי? לאיזה כיוון ובאיזה קצב מתקדמת האבולוציה של הוירוס, כדי שיהיה ניתן להתכונן לשינויים אפשריים?

אסף סובול, מנהל פיתוח עסקי בחברת ‘אורקל’ אומר: “אורקל גאה לתרום את טכנולוגיית הענן שלה לטובת פעילות פיתוח החיסון של מכון המחקר הישראלי מיגל וזהו חלק מהפעילות הגלובאלית שלנו לתמיכה במחקרים קליניים הבודקים את הבטיחות והיעילות של תרופות וחיסונים שונים ברחבי העולם נגד COVID -19. הניסויים משתרעים על פני מדינות רבות ומאות אתרים של מוסדות מחקר”.

מכון המחקר מיגל הוא בין החלוצים במרוץ העולמי לפיתוח חיסון לנגיף. לפני מספר שנים פיתח בהצלחה חיסון נגד זן של נגיף קורונה שנמצא בעופות. בפברואר השנה הודיע המכון שהוא פועל למנף את הפיתוח כדי למצוא חיסון נגד COVID -19.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn