צילום: אחיק דור, יחידת חילוץ והצלה מבואות חרמון

כתבה מאת דנה אלימלך.

יחידת חילוץ והצלה מבואות חרמון יצאה בשבוע שעבר במשלחת סיוע לאזור רעידת האדמה באלבניה. רעידת האדמה הייתה בעוצמה של 6.4 בסולם ריכטר ומוקד הרעש היה בעיר דורס שבאלבניה ושם היה עיקר ההרס. ביום שלישי בשבוע שעבר, יחידת חילוץ מבואות חרמון קיבלה הודעה על רעידת האדמה הקשה באלבניה דרך מבזקי החדשות. למחר בבוקר התקבלו דיווחים נוספים ותמונות מההרס באלבניה וביחידת חילוץ מבואות חרמון, בפיקוד היחידה, הוחלט לעשות בדיקה יותר מעמיקה. יחידת חילוץ מבואות חרמון הבינו שיש צורך בכוח סיוע שמבין בתחום החילוץומבחינת האלבנים אין להם כוח מיומן כזה.

איתי חיניץ מפקדת יחידת חילוץ והצלה מבואות החרמון מספר כי לקח ליחידה זמן קצר להתעשת ולהחליט שהם בודקים את האפשרות לצאתלסייע במוקד הרעש באלבניה וכל אחד מחברי היחידה לקח חלק במבצע החילוץ. יוסי להב סגן מפקד יחידת חילוץ מבואות החרמון טיפל בכרטיסי הטיסה , דרור קורלנדר טיפל בנושא ההצטיידות ורשימת הציוד שנדרש ליחידה. גיל בן נון לקח על עצמו את כל מה שקשור למסלולים ונתיבים באלבניה במוקד הארועים, איפה הארועים נמצאים במדויק, ולבדוק אם הלוגיסטיקה אפשרית. אחיקםדור, התפקיד שלו, בכל מה שקשור במידע של איתור נעדרים ואיתור אוכלוסייה. אחי תפקידו לתשאל מקומיים ולהשיגכמה שיותר מידע בכוחות עצמו. אחי יצר קשר עם אנשים עוד מהארץ. החליטו ביחידה על שני חברים מהיחידה שיהיו הבסיס בארץ, גיא טוויגואייל פורת, שהתפקיד שלהם היה גם להביא מידע מהאינטרנט שהיחידה הייתה צריכה לאורך כל הדרך בחילוץ. גיא ואייל סייעו והשיגו שמות של אנשים שהיחידה הייתה צריכה ומספרי טלפון. בנוסף אייל דאג לכל מה שקשור לביטוחים וכל מידע שהיחידה הייתה צריכה לאגור במהלך השהייה באלבניה. “גיא וערן היו עקב הקרקע שנתנו לו את כל הגיבוי“. אמר מפקד היחידה חיניץ שבמקביל לתפקידו כמחלץ היה אחראי על כל הקשרי חוץ, מול משרד החוץ, מול שגרירות אלבניה בישראל , שגרירות ישראל באלבניה וכל זה במקביל לחילוץ במקום של חברי היחידה.

מפקד היחידה חיניץ מספר כי “תוך שלוש שעות היינו בדרך למטוס. המראנו בשעה 1:00 בלילה שבין יום שלישי ליום רביעי ונחתנו ב 8:00 בבוקר בטיראנה באלבניה. כשנחתנו חיכתה ליחידה סגנית השגרירבאלבניה, נציג הצבא באלבניה ורכב שקיבלנו מהשגרירות באלבניה והצבא האלבני כולל נהג צמוד. כשהגענו ביקשנו לנסוע ישר לאתרים של מוקדי האסון. הגענו לעיר דורס שהיא עיירת חוף ועיירה תיירותית בקיץ, ובגלל שזאת לא עונת התיירות העיר כרגע נטושה, וזה היה המזל הגדול, כי המלונות שנפגעו על החוף היו ממש ריקים. בהמשך זה גם עזר לראש הממשלה האלבני להעביר אנשים שנשארו ללא בתים לבתי המלונות כי אין בהם תפוסה של אנשים כלל.

מפקד היחידה חיניץ מספר כי עם ההגעה של חברי יחידת חילוץ מבואות החרמון לאלבניה, מיד לקחו את היחידה למרכז של האו”ם ששם קיימת יחידת החילוץ הבינלאומית, שהיא גם שייכת לאו”ם. במרכז האו”ם יחידת חילוץ מבואות חרמון קיבלה את המשימה הראשונה לבניין שהם קראן לו T1. “מהרגע שנחתנו בשעה 8:00 בבוקר באלבניה לקח ליחידה פחות משלוש שעות להיות באתר הרס הראשון שזה מאוד קשה לביצוע. ויחידת חילוץ מבואות החרמון היא היחידה הראשונה שהגיעה  לקרקע למקום ההרס, אפילו שיחידות מסוימות הגיעו מאירופה כמעט 12 שעות לפני יחידת חילוץ מבואות החרמון בגלל שהיחידות האחרות כבדות עם המון ציוד, כמו משאיות, והיחידות האלה בדרך כלל עושות עבודות יותר איטיות בגלל הציוד הכבד, ולקח להם זמן לצאת מהבסיס ומכל המקומות ואנחנו הראשונים שהגענו לאתרי ההרס אחרי המקומיים. לקח ליחידת חילוץ מבואות חרמון פחות מ – 30 שעות מרגע קבלת ההודעה על רעידת האדמה באלבניה להיות בשטח ומיד התחילו לעבוד“.

מפקד היחידה חיניץ מספר כי חברי יחידת החילוץ הגיעו לבניין שהוא בניין של 6 קומות, בתחילה חשבו חברי היחידה כי הם הולכים לעבוד על בניין בן ארבע קומות. “אנחנו עוד לא מבינים בשלב הזה ששתי קומות נמחקו מהבניין“. אמר חיניץ והוסיף “הבניין נראה שהוא עומד על שברים. חבר היחידה אחי שאחראי על המודיעין והאוכלוסייה מביא לנו מידע מהשטח שמדובר בבניין של 6 קומות והקומה הראשונה והשנייה פשוט נמחקו לחלוטין. אנחנו מבינים שיש בבניין שתי לכודות. ומיד מתחילים לעשות תכנית עבודה, איך לתקוף את הבניין, איך לחדור אל הבניין. אנחנו פועלים בשתי שיטות , השיטה הראשונה שבה אנחנו פועלים היא מנהור וזה אחרי שאחי אומר באיזה אזור אמורים להימצא הלכודים. אנחנו מתחילים לבנות מעין מנהרה ולעבור מחלל אויר לחלל אויר עד בעצם לנקודה שבה נמצאים הלכודים. השיטה מתבצעת על ידי תימוך, מנקים, תומכים חופרים. בונים ממש קונסטרוקציה מעץ וזה בעבודה ביחד עם מהנדס. כאשר המהנדס שלנו לא היה העבודה הייתה עם המהנדס הצרפתי. בכלל העבודה על מבנה T1 הייתה צמודה ליחידה הצרפתית שהגיעה ועזרה לנו בקשר לכל מה שקשור לציוד הכבד. כל פעם שהיינו צריכים סיוע בציוד כבד קיבלנו ציוד כבד מהיחידה הצרפתית“. מפקד היחידה חיניץ אומר כי הם קיבלו מידע על שתי לכודות בתוך הבניין. “הגענו אל הלכודות עם מצלמה והבנו שהן כבר לא בחיים. ממש בערך באותו הרגע התחילה רעידת משנה חזקה מאוד וחלקים מהבניין החלו להתמוטט. יצאנו החוצה מהבניין והמהנדס הצרפתי חדל את העבודה מהבניין. כיוון שהשארנו בבניין ציוד ביום חמישי בבוקר, הגענו להוציא את הציוד וכבר ידענו שהלכודות לא בחיים בצורה ודאית, כיוון שראינו במצלמה, לא היה שווה לסכן חיי אדם של אנשים חיים.

חיניץ מספר כי בממוצע כל שעה – שעה וחצי היו רעשי משנה. וכשעבדו על בניין T1, רעש האדמה היה מאוד חזק, 5.3 בסולם ריכטר. “ביום השני הוצאנו את הציוד והיחידה הצרפתית סיימה את העבודה וסימנו את הבית בסימון בינלאומי בספריי זוהר מי היה, מי נמצא, איפה נעשתה עבודה.במהלך הלילה הגיעה יחידת החילות של הצרפתים עם הכלים הכבדים. זאת יחידה עם יכולות מאוד גבוהות. במהלך הלילה הם תמכו את הבניין והוציאו את שתי הגופות של הלכודות שאנחנו איתרנו איפה שסימנו להם ובעצם הבניין, האתר, בשעה 6:00 בבוקר של יום חמישי הוכרז כאתר סגור. סיימו את העבודה עליו“.

חיניץ מספר כי לאחר שהיחידה סיימו לקחת את הכלים הם עברו לאתר נוסף שנקרא קונצ’טה. “היו באתר שתי משפחות, שני אחים, שגרו שם עם המשפחות שלהם בניין בן ארבע קומות שקרס לגמרי. שם היו לכודים שמונה אנשים. וגם שם יכולות האיתור של אחי מודיעין האוכלוסייה של היחידה, ממש סימנו כל אחד ואחד איפה הוא נמצא ומשלחת החילוץ האיטלקית המשיכו לעבוד והוציאו את הלכודים. יחידת חילוץ מבואות חרמון היא יחידת חילוץ קלה, אין ליחידה את הציוד לקידוחים ומקדחים, והציוד הכבד שנעזרנו ביחידה הצרפתית, האיטלקים כבר עבדו לבד עם הציוד“.

דווקא זה שיחידת חילוץ מבואות החרמון לא מחזיקה את הציודים הכבדים, הביאה ליתרון של היחידה להגיע במהירות אל מקום האסון ברעש האדמה בכדי לנסות ולהגיע לכמה שיותר אנשים בחיים, מה שלא קרה בסופו של דבר אמר מפקד היחידה חיניץ. “אנשים אחרים חולצו על ידי המקומיים מיד אחרי הרעידה. שאר המקומות היו אתרים שקטים. אלה אתרים שידעו שיש לכודים אבל לא היה איתם שום קשר לא בקול ולא בתנועה כל שהיא. היתרון שהיה על שאר היחידות הוא גם מודיעין האוכלוסייה שלא מחזיקות את הפונקציה הזאת העבודה שאחי עשה באיסוף המידע הביאה למידע מדויק בדיוק איפה כל לכוד נמצא בתוך האתר. צריך להבין לא רואים בית. רואים רק הרס. זה יתרון שלנו להגיע לנקוד בדיוק. זה יתרון שהוכיח את עצמו. סך כל ההורגים הלכודים היו 49 אנשים שחולצו על ידי יחידות החילוץ“.

השגרירות הישראלית נתנה את המעטפת ליחידת חילוץ מבואות החרמוןבכל מה שקשור בגורמים רשמיים במדינה. הכל נעשה על ידי נוח שגריר ישראל באלבניה והסגנית של השגריר ליאורה. ביום שישי היחידה נסעה לעיר שנקראת לאץ’ שהיה בה הרס. המידע באלבניה לא זורם באופן חלק, ולא הבינו מהר מה קורה אמר חיניץ.

“אנחנו הכוח הראשון שהגיע לשם לתת תמונת מצב מה בכלל קורה שם. נפגשנו עם ראשת העיר. ראינו ארבעה בניינים שנשברו מהקרקע, נשברו בבניין כל העמודים שתומכים בבניין. זאת עיר קטנה כמו קריית שמונה. ראשת העיר בקשר ישיר עם התושבים והייתה עסוקה בלנסות להסביר לתושבים שהבניינים יקרסו לגמרי אם תהיה רעידת אדמה נוספת. הדרישה העיקרית של ראשת העיר הייתה לעזור עם אוהלים. ביקשה עוד אוהלים בכדי לשקם את האנשים. מול בניין העירייה פתחו על הדשא הגדול עיר אוהלים שיכלו לתת חימום הזנה ומים. בנוסף לסיוע וחילוץ לכודים, יחידת חיוץ מבואות חרמון סייע  בשטח לתושבים. היו תורמים אלמוניים ואחד מיוחד בשם גרי, יהודי שתרם מאות אוהלים בכמה שעות. אנחנו עשינו את כל הקשר להביא את האוהלים למקום. דאגו לנו לכל מה שאנחנו צרכים כולל מים ואוכל לכל אתר שיינו שיהודים מהעולם תרמו שאנחנו אפילו לא יודעם מי הוא“.

כשסיימו בלאץ‘ עברו היחידה לעיר שנקראת טוביאנה חזרה שם ראו את ההרס הגדול של העיר אבל העבודה שם הסתיימה, והיחידה סייעה בהקמת עיר אוהלים עם חדר אוכל. חדר האוכל הכיל 400 אנשים בכל רגע נתון. ומסביב בתים הרוסים אמר חיניץ.

חיניץ מספר כי האווירה הייתה מאוד קשה כי היו הלוויות כל הזמן, וכמעט בכל מרכז עיר הלוויות יוצאות משם וכל מקום שהגיעו ראו הלוויות. “בטוביאנה היה עשרה הרוגים רק בבניין אחד והייתה שם הלוויה מאוד שקטה. ההתנהגות של האוכלוסייה הייתה מאוד מאופקת ורגועה. קיבלנו אותנו הישראלים כמו מלאכים. קיבלו אותנו בכבוד גדול ובשמחה גדולה שישראל באה לעזור“.

יחידת חילות מבואות החרמון קיבלו אות כבוד מהרמטכ”ל ומפקד חיל הים של אלבניה וקיבלנו כל אחד מחברי היחידה אות כבוד של העיר טוביאנה.לאחר ארבעה ימים משלחת יחידת חילוץ והצלה מבואות החרמון חזרה לישראל.

יחידת חילוץ והצלה מבואות החרמון הוקמה בשנת 2006 בתמיכה של ראש מועצה מבואות החרמון, בני בן מובחר, מתוך המסקנה שאין כוח חילוץ מהיר ויעיל לטובת הגליל. קבוצה של גברים ונשים החלו לקדם את נושא היחידה במועצה אזורית מבואות החרמון, שכללה הכשרות, רכישת ציוד וגיבוש הקבוצה. לאט לאט היחידה התעצמה וגדלה והיום היחידה מונה חמישים חברי יחידה. מפקד היחידה הוא איתי חיניץ מרמות נפתלי, סגן מפקד היחידה הוא יוסי להב. דרור קורלנדר מפקד הצוות הצפוני, גיל בינון מפקד הצוות הדרומי. מבחינת הידע היחידה מתבססת על תורת הלחימה של פיקוד העורף. היחידה מתמחה בארבעה נושאים, חילוץ, איתור נעדרים, רפואה וניוד. כל אחד מהמקצועות האלה באים לידי ביטוי בשני הצבעים. בשגרה המחלצים עובדים עם הכיבוי כל מה קשור בתאונות דרכים, במבנים ושטחים פתוחים. אנשי הרפואה כולם מתנדבים ביחידת חילוץ והצלה. התמיכה ביחידה נעשית על ידי מועצה אזורית מבואות החרמון.