לאחר פגרה ארוכה התכנסה אמש מועצת העיר קריית שמונה לישיבה שלא מן המניין. על סדר היום: המיקרופונים בישיבות המועצה, אגרת השילוט לעסקים, היערכות לפתיחת שנת הלימודים והקלות בחובות לתושבים ולעסקים. הדיון גלש לא פעם לחילופי דברים סוערים בין הקואליציה לאופוזיציה, אך לצד המחלוקות הוצגו גם נתונים מעודדים במערכת החינוך והשקעות חדשות במיגון ובחינוך המיוחד
לאחר פגרה התכנסה אמש מועצת העיר לישיבה שלא מן המניין ולמרות המצוקות האמיתיות של העיר, לא התקיים דיון בסוגיות מהותיות. ישיבת המועצה נפתחה בסקירת ראש העיר על אירועי הקיץ ופרויקטים בתחום התשתיות שבוצעו בתקופה האחרונה בינהם שדרוג מתקני ספורט, תיקון כבישים והעבודות לאורך כביש 90 והטיילת בשכונת הוורדים. הנושא הראשון על סדר היום בהצעתו של חבר מועצת העיר אלי זפרני שביקש להותיר את המיקרופונים של חברי המועצה פתוחים בכל משך הדיון של הישיבה. חברי האופוזיציה טענו "שקולם מושתק במהלך שידור הישיבות, וטענו "אנחנו כמו בפנטומימה". אריאל בר יוסף, היועץ המשפטי של העירייה הסביר במהלך הדיון שלכל חבר מועצה קיימת זכות דיבור בזמן שהוקצה לו ובזמן זה יש לאפשר לו להשמיע את דבריו. לאחר תום זמן הדיבור, הסמכות למתן רשות דיבור נתונה ליו"ר הישיבה (לרוב ראש העיר) שבסמכותו גם לקבוע את אופן השימוש במיקרופונים. שטרן דחה את הטענה שלפיה סגירת המיקרופונים נועדה להשתיק את האופוזיציה. לדבריו, המטרה היא למנוע מצב שבו מספר אנשים מדברים במקביל ולנהל ישיבה שבה כל אחד נשמע בתורו בצורה ברורה גם לצופים בבית. הוא הדגיש כי אינו מונע מחברי המועצה להביע את עמדותיהם ואף מאפשר להם, לדבריו, לחרוג לעיתים מזמן הדיבור.
בנוסף, חברי המועצה זפרני ויהודה חיים העלו הצעה שמבקשת להקל על בעלי העסקים באמצעות ביטול אגרת השילוט לשנת 2026. באופוזיציה תיארו מצב כלכלי קשה וטענו כי עסקים רבים טרם התאוששו מהמלחמה ומהפינוי. במהלך הדיון נטען כי שיעור משמעותי מהעסקים עדיין לא חזר לפעילות מלאה וכי גם צעד שאינו גדול מבחינה כספית עשוי לשדר לבעלי העסקים שהעירייה עומדת לצדם. אחד הנתונים שעלו בדיון הוא שהיקף אגרת השילוט השנתית עומד על כ־1.4 מיליון שקל. ראש העיר השיב שבפועל העירייה לא גבתה עד כה את אגרת השילוט מאז המלחמה, וכי העירייה כבר פנתה בנושא למשרד הפנים. לדבריו, המדיניות היא להמשיך בשלב זה שלא לגבות את האגרה לפחות עד סוף השנה, תוך ניסיון להסדיר את הסוגיה מול משרד הפנים. ראש העיר אף ביקש מחברי המועצה לתת לכך גיבוי משותף.
פתיחת שנת הלימודים: עלייה ברישום לחינוך הדתי והחרדי
חלק נרחב מהישיבה הוקדש להיערכות מערכת החינוך לפתיחת שנת הלימודים. מנהלת אגף החינוך, אסנת רון רסקי הציגה בפני חברי המועצה נתונים אודות רישום התלמידים לשנת הלימודים הבאה. על פי הנתונים שהוצגו במעונות היום נרשמה עלייה של 18 ילדים ומספר הילדים עלה מ־426 ילדים בסיום השנה החולפת ל־444 לקראת השנה החדשה. רסקי הדגישה שאין להסיק מכך שמדובר בגידול במספר הילדים שמתגוררים בעיר, מאחר שמעונות יום אינה מסגרת חובה.בגני הילדים נשמרת יציבות ועל פי הנתונים הרשמיים נמדדה עלייה של 2 ילדים במסגרות אלו ובמקום 700 ילדים שהיו רשומים השנה במערכת, בשנה הבאה צפויים להיות 702 ילדים. בבתי הספר היסודיים נרשמת מגמה מעורבת. ניתן לזהות עלייה ברישום למוסדות החינוך הדתיים. העלייה המשמעותית ביותר הייתה בתלמוד תורה 'חפץ חיים' שמשתייך לזרם החרדי שקפץ מ-70 תלמידים בסיום השנה הקודמת, לרישום שיא של 93 תלמידים בשנת הלימודים הקרובה. מנגד, במהלך הדיון הוצגו גם נתונים על ירידה במספר התלמידים בחלק מהמסגרות ועל ילדים שעזבו את העיר בתקופה האחרונה. הדיון סביב הנתונים הפך גם הוא לוויכוח בין חברי המועצה בשאלה כיצד נכון להציג את תמונת מערכת החינוך לאחר שנות המלחמה והפינוי. גם בבתי הספר העל יסודיים נרשמה עלייה. באורט דנציגר נרשמו 1200 תלמידים – 51 תלמידים יותר מאשר בשנה הקודמת. תיכון 'מגשימים-ברנקו וייס' התרחב מ-75 תלמידים ל-96 והאולפנית עלתה מ-146 תלמידות ל-175.
באגף החינוך הציגו גם שורה של תוכניות והשקעות חדשות. בין היתר תכנית מצוינות בהשקעה של כ־1.2 מיליון שקל, הכוללת תחומי AI, והרחבת הפעילות במרכז המצוינות ובבתי הספר. נושא נוסף שעלה הוא מיגון מוסדות החינוך. לפי הדברים שנמסרו בישיבה, בחלק מהגנים העבודות כבר הסתיימו ובאחרים הן נמצאות בביצוע, ובמקביל החלו עבודות גם בבתי הספר. בעירייה העריכו שבתוך כחצי שנה ניתן יהיה להגיע לרמת מיגון גבוהה ברוב המקומות שבהם הדבר אפשרי. בנוסף, בית הספר 'גוונים' לחינוך מיוחד צפוי להיכנס למבנה חדש עם פתיחת שנת הלימודים, אף שעבודות בקומה העליונה צפויות להימשך עוד מספר חודשים. בעירייה הבהירו שתהיה הפרדה מוחלטת בין אזור העבודות לחלק המאוכלס ושהקומה בה ילמדו התלמידים תהיה בטוחה ומוכנה. במקביל דווח על השקעה של כ־6.5 מיליון שקל בשינוי ושדרוג מרחבי הלמידה בבית הספר רננים ועל תוכניות ספורט ומנהיגות לילדים ובני נוער עם מוגבלויות.
"החובות חונקים אותנו"
הנושא שהחזיר את הישיבה לטונים גבוהים היה הצעתו של חבר המועצה יורם ממן להקל בתשלומים העירוניים ובחובות של תושבים ובעלי עסקים. ממן תיאר עסקים ותושבים המנסים להשתקם לאחר תקופה ממושכת של פינוי ומלחמה, אך מתמודדים במקביל עם חובות, ריביות, הצמדות והליכי אכיפה. לדבריו, גם אם סמכותה של העירייה מוגבלת בחוק, על הנהגת העיר לדרוש מהממשלה כלים מיוחדים המתאימים למציאות החריגה של קריית שמונה. ההצעה שהציג כללה פנייה רשמית למשרד הפנים בבקשה לקבוע הוראת שעה מיוחדת לקריית שמונה, שתאפשר מחיקת ריביות, הצמדות ופיגורים לתושב או בעל עסק שיסדיר את קרן החוב עד סוף שנת 2026. בנוסף ביקש לבחון מיתון או הקפאה של הליכי אכיפה חדשים בתקופה הנוכחית. ראש העיר ואנשי העירייה טענו מנגד כי פנייה בנושא כבר נעשתה חודשים קודם לכן וכי העירייה מסייעת לתושבים ולעסקים באמצעות פריסת תשלומים, השעיות והסדרים פרטניים. מנכ"ל העירייה ציין כי בעלי עסקים מגיעים אליו באופן שוטף לקבלת סיוע והסדרים. עם זאת, הובהר כי לעירייה אין סמכות עצמאית למחוק באופן גורף ריביות ופיגורים וכי לשם כך נדרש פתרון ברמה הממשלתית. בתוך הדיון עלתה גם אפשרות להקים פורום משותף שיפעל מול הממשלה ומשרד הפנים ויכלול נציגים מהקואליציה ומהאופוזיציה ואנשי מקצוע, במטרה להביא בפני המדינה את מצבה הכלכלי החריג של העיר ולנסות לקדם פתרונות – אלא שהיוזמה לעת עתה נכשלה.
