לאחר שבתי חולים במרכז הארץ סרבו לנתחה – חייה של רופאת הילדים ניצלו בניתוח בבית החולים זיו: “אני מודה לרופאי המרכז הרפואי זיו על הצלת חיי”, אמרה המנותחת.

 

שירי פריאנט

 

 

מימדי הפער בין מערכות הבריאות בפריפריה למרכז הארץ הם עצומים. משרד הבריאות פרסם דו”ח בדצמבר האחרון וחשף את הנתונים העגומים: בפריפריה יש פחות רופאים, פחות מיטות אשפוז, מחסור חמור באחיות ותוחלת חיים נמוכה יותר. ולכן, לא מעט מתושבי הצפון בוחרים לנדוד עד מרכז הארץ לקבלת טיפולים, לביצוע הליכים רפואיים או אפילו רק לשם התייעצות עם מומחה. עם זאת, במקרה של ד”ר א’, רופאת ילדים בת 70 ממרכז הארץ, המקרה הוא הפוך. השתלה מצילת חיים לקוצב לב נערכה במחלקה הקרדיולוגית של בית החולים זיו, לאחר שמומחים ממרכז הארץ סירבו לבצעה.

 

 

ד”ר א’ בת ה-70 סובלת מבעיות לב במשך שנים רבות. היא פנתה למספר בתי חולים במרכז הארץ, לצורך השתלת קוצב לב, אך כולם סרבו לנתחה. ד”ר א’ אובחנה כלוקה באנטומיה ורידית נדירה, אשר אינה מאפשרת השתלת קוצב לב. “שנים סבלתי ממחלות לב כרוניות המטופלות באמצעות תרופות שאפשרו לי לעבוד ולתפקד כרגיל, אלא שלאחרונה החלו התקפים אקוטיים, במהלכם התקשיתי לנשום וחשתי כאבים עזים”, אומרת ד”ר א’. שכיחותם של ההתקפים מהם סבלה הלכו וגברו, וכללו תסמינים, כגון: כאבי לסתות וגרון, סחרחורות וקשיי נשימה. “ההתקף האחרון היה חזק במיוחד וגרם ללחץ הדם והדופק  שלי לעלות באופן מסכן חיים, עד שנזקקתי לאמבולנס, שהסיע אותי לבית חולים הסמוך למקום מגורי”.

 

 

בבית החולים במרכז הארץ, אובחנה ד”ר א’ כסובלת מאריתמיה קשה, הפרעה בקצב הלב אשר נגרמת בשל בעיות מולדות, מחלות לב, נמק באזור מסוים של השריר, הפרעות בזרימת הדם ללב ועוד. לאחר שעברה צינתור, הוחלט להשתיל בדחיפות בגופה קוצב לב שימנע התקפים מסוג זה, אולם בשל החריגות הוורידית שהיא נושאת מלידה, לא ניתן היה לבצע בה את ההשתלה. ארבעה אלקטרו-פיזיולוגים שבדקו את המקרה שלה פסקו נחרצות כי ההשתלה איננה ניתנת לביצוע בשום אופן. כך נותרה הרופאה ללא הגנה, כשהתקף בלתי צפוי נוסף איים על חייה באופן ממשי.

 

 

“כל הרופאים והמומחים ממרכז הארץ שפניתי אליהם לייעוץ סברו שאני זקוקה לקוצב לב”, אומרת ד”ר א’, “אולם באותה נשימה הם גם טענו שהדבר בלתי ניתן לביצוע, כך שנותרתי ללא מענה או פתרון”.

 

 

ד”ר אלכסנדר גולדברג, מנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית בבית החולים זיו, קיבל את המקרה בדחיפות על ידי מומחה ממרכז הארץ. הוא הסכים לבצע את ההשתלה יחד עם ד”ר אלכסנדר אלטשולר, מנהל היחידה לרדיולוגיה פולשנית, אשר עברה ללא סיבוכים.

 

 

ד”ר גולדברג אומר כי מקרים בהם הווריד התת בריחי חסום מצד אחד הם שכיחים ומוכרים לעוסקים בתחום, אולם חסימה כמו במקרה של ד”ר א’, בה הווריד התת בריחי חסום משני צדיו הנה תופעה נדירה מאוד. תופעה בה נדרש תכנון מוקדם ויכולת אימפרוביזציה מצד המנתחים. “במקרה כמו של ד”ר א’, מפתח הגוף כלי דם עוקפים, שהם מאוד מפותלים, על מנת לשמר קיומו של מחזור הדם. הפיתולים בכלי הדם מקשים מאוד החדרה של האלקטרודה דרכם. הכנו את הניתוח בקפידה באמצעות תכנית מפורטת של ההליך, אותה ביצענו בטכניקה זעיר פולשנית תוך מעקב רציף לאורך התהליך באמצעות רנטגן ואולטרסאונד”.

 

 

ד”ר א’, שכמעט אמרה נואש, הודתה לד”ר גולדברג שלקח על עצמו את ההשתלה שלה. “למזלי, נשלחו צילומי כלי הדם והלב שלי גם לד”ר גולדברג, שבנה תכנית השתלה חלופית והאמין בה. אין ספק שחיי ניצלו ואני מודה על כך”.