המסעדות בגליל העליון מצליחות לשמור על ייחוד ואפיון משל עצמן באווירה גלילית, תפריט, ועיצוב פשוט לרוב. מסעדות שהפכו לחלק מתרבות הקולינריה המקומית עם תוצרת משובחת של אפיית לחמים, מנות ייחודיות לכל מקום, וקפה שחוזרים בשבילו במיוחד. לחמק’ה היא אחת מהמסעדות שחוזרים אליהן לחוות טעמי חומרי גלם טריים בכל פעם מחדש.
כתבה מאת דנה אלימלך.
לחמק’ה, היא מסעדה, בית קפה ומאפייה המבוססים על חומרי גלם טריים, אפיית לחמים שנגמרים עוד לפני שהם מגיעים למדף, וכללים משלהם, המסעדה עובדת מהשעה 8:00 בבוקר ועד השעה 16:00 אחר הצהריים. לא הספקתם, מחכים לכם עם תוצרת מיוחדת גם למחרת.
נטע (38) וישי (39) גרבר, נשואים, והורים לשלושה ילדים, בעלי מסעדת לחמק’ה. בקרוב לחמק’ה עוברים למקום חדש, מעט יותר גדול, במתחם “יוסף” סמוך לקריית שמונה, עם תוספת של טאבון להכנת פיצות, עם התפריט המוכר, ובהמשך עם מנות חדשות נוספות.
הקונספט של מסעדת לחמק’ה הוא בית קפה עם חנות לממכר עוגות ועוגיות, ומאפייה על טהרת הלחמים המיוחדים של לחמק’ה, כאשר הכל נעשה במקום, אין הכנות מראש, הכל טרי. גם אם לוקח מעט יותר זמן אין מחיר לטעם של האוכל הטרי, אומרת נטע. ומסבירה, כי רב המנות ממבוססות על לחם וירקות טריים בעיקר. עם דגש על מזון בריאות, כאשר עובדים עם חומרי הגלם הגליליים, אך גם מביאים תוצרת משובחת של גבינות מיוחדות מחוץ לארץ לאניני הטעם. המסעדה מניעה סביבה גלגל של תעסוקה כשהם עובדים עם ירקנים, ספקים ויצרנים מקומיים. העובדים הם ברובם מקומיים וגם הלקוחות.
אך עם האווירה הצפונית שמאפיינת את המסעדות בגליל העליון מרחף משבר הקורונה שפגע קשה במסעדות ברחבי הארץ ובמסעדות בצפון. מסעדת לחמק’ה מהמסעדות המוכרות באזור נאלצו אף הם לסגור את דלתות המסעדה לפני כמה חודשים עם התפרצות נגיף הקורונה בלי לדעת מה צפוי להמשך. החודשים עוברים, עובדים הוצאו לחל”ת (חופשה ללא תשלום) ובלחמק’ה מנסים לחזור לשגרה בצל הקורונה.
בוקר הראיון עם נטע מבעלי מסעדת לחמק’ה היה מתוח במיוחד כיוון שנטע וישי בעלי המסעדה חיכו לבשורה האם ניתן לפתוח את המסעדה או שהמסעדות יסגרו בהתאם לדרישת הממשלה. שעות לאחר מכן התקיימה ועדת הקורונה בממשלה שהחליטה כי המסעדות יישארו פתוחות עם תקן תו סגול שמאפשר ישיבה בקפסולות של עשרים אנשים בתוך המסעדה ועוד שלושים אנשים מחוץ למסעדה.
הגל הראשון והשני במשבר הקורונה לא פסח גם על מסעדת לחמק’ה. נטע מספרת כי בגל הראשון הם היו מבובלים מחוסר הודאות וההחלטה לסגור. לאחר שהחליטו לפתוח את המסעדות למשלוחים גם מסעדת לחמק’ה עברה למכירה באמצעות משלוח. נטע אומר, כי בהתחלה ישי עבד לבד, ולאחר מכן כשהיה ניתן, החלו להחזיר עובדים מחל”ת.
עכשיו בגל השני של משבר הקורונה הוצאו שולחנות לבחוץ, אבל יש פחות מקומות ישיבה, ולפעמים נוצר תור, ולכן רב האנשים לוקח משלוח. המשלוחים התפתחו מאוד בתקופת הקורונה. אבל למרות המצב משמרים את האווירה הטובה שהייתה חסרה.
נטע וישי הגיעו לגליל העליון לפני כעשר שנים ומאז קבעו את ביתם בקיבוץ מעיין ברוך. ישי ממברשת ציון ונטע מכרמיאל. המפגש של נטע וישי החל בהודו בשנת 2004 כאשר נפגשו ומאז יצאו יחד למסע חיים משותף כזוג אוהבים ושותפים לאהבה לקולינריה.
לאחר החזרה של נטע וישי לארץ הם התגוררו מספר שנים במרכז הארץ, כאשר ישי עבד בתחום המסעדנות במסעדות הנחשבות ביותר בתחום הקולינריה בארץ, כמו מסעדת “טוטו” של השף ירון שלו, מסעדת “רפאל”של השף רפי כהן, וניהל מטבח של מסעדת “סרגוס”, ונטע אף היא הייתה בענף המסעדנות בתחום הניהול והשירות, ועבדה במסעדת בייקרי של המסעדנית רותי ברודו, ובמטבח בסדנאות “פור שף”.
ההחלטה של נטע וישי להגיע לגליל העליון היא בעקבות לימודיה של נטע במכללה האקדמית “תל חי”. את תחילת דרכם בגליל העליון החלו במושב במרגליות בשנת 2008. לאחר חלום: מכן הגיעו לקיבוץ מעיין ברוך. ישי עבד חמש שנים כמנהל מטבח במסעדת פוקצ’ה , ובמקביל נטע למדה במשך שלוש שנים לתואר ראשון ב”כדרות” במכון לאומנויות, במכללה האקדמית “תל חי”. נטע סיימה את לימודיה ורצתה לעסוק יחד עם ישיבתחום שהם טובים בו ואוהבים – המסעדנות. ולכן, לאחר הלימודים סיום הלימודים, נטע וישי נסעו לניו יורק, ללימודי אפייה של ישי במכללת FCI , לימודים יום יומיים של התמקצעות באפייה. נטע אומרת, כי נושא האוכל והאירוח תמיד היה חלק מחייהם וסביבם, והם ידעו כי בבוא היום הם יפתחו מסעדה משל עצמם. עד שימצאו את המקום המתאים. לאחר שנתייםכאשר במקביל ישי המשיך לעבוד בפוקצ’ה, נבחר המקום, מסעדת לחמק’הבמתחם נופית חרמון. נטע מספרת כי הם התחילו את הפעילות במסעדה עם אפיית לחמים, מכונת קפה ושני שולחנות קטנטנים, לאחר שנה התרחבו מעט עם תוספת של שולחנות ותפריט מגוון מיותר.
מסעדת לחמק’ה היא מסעדה קטנה שיושבת לצידי הכביש המוביל מקריית שמונה לרמת הגולן עם נוף שנשקף מהמסעדה אל הר החרמון והמרחבים הצפוניים. לחמק’ה מוכרים בזכות התוצרת האיכותית של אפיית הלחמים,וגם בגלל שלמסעדה חוקים משל עצמה. המסעדה פועלת בשעות הבוקר עד שעות אחר הצהריים, ולא פתוחה בערבים ובסופי שבוע בניגוד לשאר המסעדות הפועלות באזור. עם תפריט שמבוסס על חומרי גלם איכותיים של גבינות, לחמים וירקות טריים בעיקר, נבנה תפריט פשוט עם טעמים חזקים של חומרי גלם טריים. לא פעם תמצאו את עצמכם ממתינים בתור כדי לשבת במסעדה הקטנה והנעימה, עם חלונות זכוכית גדולים המאפשרים לראות את המתרחש בתוך המסעדה ולהפך, לראות את באי המסעדה יושבים בשולחנות הקטנים והאינטימיים על רקע הר החרמון. יש קסם במסעדה הזאת שכן, שולחנותיה צפופים, ולאורכה ספסל ארוך של אנשים ישובים, ובכלל ממוקמת על כביש ראשי, אבל לכולם פרטיות, הרעש מהכביש כמעט ולא נשמע, כולם יושבים יחד חולקים את החוויה הנעימה.
הלחמים של לחמק’ה ידועים בכך שהם נמכרים עוד לפני שהם מגיעים למדף, ובשביל כיכר לחם טובה כדאי להגיע מוקדם בבוקר ולהזמין מראש.במסעדת לחמק’ה מבינים את הביקוש והצורך של הלקוחות למסעדה גדולה יותר, והם עוברים בחודשים הקרובים למסעדה גדולה יותר במתחם יוסף סמוך לקריית שמונה. בימים אלה המסעדה החדשה במתחם “יוסף” עוברת שיפוץ נרחב, שומרת על הנוף הקסום שלצידה, ותמשיך לספק ללקוחות חוויה קולינרית גלילית.
החיבור של נטע וישי לגליל העליון הוא חיבור שהוא מעבר לתעסוקה ופרנסה. נטע אומרת, כי הקהילתיות מחברת אותם לגליל העליון, בצפון מכירים את כולם ויש רשת תמיכה, “אני מרגישה את התמיכה של האנשים, חשוב להם לפרגן, וגם בהקשר של העסק חשוב להם שנהיהונמשיך לעבוד, ואנשים מפרגנים, ומעודדים, גם כשנפגשים ברחוב, הם אומרים לנו “תפתחו אנחנו נבוא”, יש פה משהו מאוד חזק בעינייבקהילתיות בגליל העליון. גם קצב החיים בגליל העליון, יש הורדת הילוך, עצם זה שאנחנו יכולים לפתוח בשעות של 8:00 בבוקר ועד השעה 16:00 אחר הצהריים, וזה מתאפשר, זה מדהים בעיניי, מה שכנראה לא היה יכול לקרות במקום אחר”.
